יעקב נחום אפשטיין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־14:47, 9 באפריל 2015

ערך זה עוסק בפילולוג. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו יעקב אפשטיין.

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 8 בנובמבר 1878 (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 21 בנובמבר), בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ". פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. נחשב ל"אבי המדע התלמודי המדויק".^[1]

ביוגרפיה

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

יעקב נחום אפשטיין נולד בשנת 1878 בעיר בריסק דליטא (ברסט) שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי. אביו, הרב חיים אפשטיין, היה דור חמישי לרב אריה לייב הלוי אפשטיין. למד בבריסק מפי אביו.

במשך שנה וחצי, מתחילת קיץ תרנ"ד עד סוף קיץ תרנ"ה, בהיותו בן 15 בלבד למד בישיבת מיר אצל הרב חיים טיקטינסקי. בראש השנה תרנ"ה חזר בפעם היחידה בתקופה זו לבקר בביתו בבריסק. מר"ה תרנ"ה למד ביחידות בבתי מדרש בעירו ללא הכוונה מסודרת של רב או מורה, עיקר לימודו התרכז בתורתם של הראשונים. באותה תקופה החל להתעמק על פי יומניו^[2] במחקר אודות ייחוסם של ספרי ראשונים, במחקרו זה הוא מגלה טעויות רבות לגבי זיהויים ומוצאם של כותבי הספרים השונים. במהלך מחקריו האישיים עמד לו לרועץ החסרון בספרי מחקר, על כן החליט בשנת תרס"א לנסוע לוילנה, "ירושלים דליטא", ושם להעמיק ולהרחיב את עיסוקיו בתחום המחקר, וכך כותב אפשטיין במכתב לדודו:

הנך יודע, עוד מזמן היותך פה, את תשוקתי העזה למחקר וביקורת ובימים האחרונים עוד התפתח כשרוני זה יותר ויותר ונמצאים איתי הערות נכבדות ומאמרים בנוגע לביקורת ותולדות הראשונים, ועל כל צעד ושעל יעמוד ל לשטן חסרון הספרים. על כן, באומרי במכתב ההוא, כי נוסע הנני לרגלי בית עקד הספרים העיקרי, של ר' מתתיהו שטרשון אשר שם (=בוילנה), הנה אמרתי לך את כל מטרת נסיעתי

.

בשנת תרס"ז בבית המדרש לרבנים בווינה, בשנים תרס"ח-תר"ע למד באוניברסיטת וינה, ודוקטורט בפילולוגיה שמית, פילוסופיה והיסטוריה מאוניברסיטת ברן (תרע"א-תרע"ג) בנושא מבוא לפירושי הגאונים לסדר טהרות.

משנת תרפ"ב היה שנתיים פרופסור שלא מן המניין בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין.

בעקבות פניה של יהודה לייב מאגנס בשנת 1925 במהלך סמינר שנתן אפשטיין בארצות הברית, הגיע ללמד כפרופסור לבלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת תר"ץ (1930) ייסד והחל לערוך את כתב העת "תרביץ" של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה.

נישא לציפורה לבית דה בֵּר (de Beer), מורה ליוונית ורומית שעלתה לבדה מהולנד (אחותה בֶּרתה (ברכה) הייתה אשתו של המחנך וחוקר היהדות פרופ' בנימין דה-פריס), והתגורר בשכונת תלפיות בירושלים. את סיפור היכרותם תיאר ש"י עגנון, שגר בירושלים בשכנות להם, בספרו "אסתרליין יקירתי".

ב-1948 זכה אפשטיין בפרס ביאליק לחכמת ישראל על המגנום אופוס שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת תרע"ה.^[3]

בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו ציפורה אפשטיין להוצאת כתבי אביו לאור), גר משנות החמישים בקיבוץ סעד שבנגב ושימש בו בתפקידים שונים. הוא הלך לעולמו בי"ג באייר ה'תשע"ג (2013). בתו שרה היא רופאה כללית, הנשואה לרב חיים דרוקמן. בת נוספת, יסכה לנדאו, גרה אף היא בקיבוץ סעד והלכה לעולמה בשנת ה'תשנ"ד, 1994.

לאחר פטירתו

תלמידו המובהק, הרב פרופסור עזרא ציון מלמד, ערך והוציא לאור את כל כתבי היד של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו. ^[4]

כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה בג' באדר, יום השנה לפטירתו של אפשטיין. בנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.

חיבוריו

מבואות לספרות התנאים: מדרש, תוספתא ומדרשי אגדה, ירושלים: תשי"ז-1957.
מבואות לספרות האמוראים, תשכ"ב-1962.
מבוא לנוסח המשנה - נוסח המשנה וגלגוליו למימי האמוראים הראשונים ועד דפוסי ר' יו"ט ליפמן הלר (בעל תוי"ט), תשכ"ד. (חלק ראשון וחלק שני ממהדורת תש"ח באתר HebrewBooks)

דמותו

בשנת 2011 יצא סרטו של הבמאי יוסף סידר- הערת שוליים, ובו מוזכר אפשטיין, בשם י.נ. פיינשטיין, כמורהו הדגול של "פרופ' אליעזר שקולניק" (שלמה בר אבא). מוזכר גם ספרו "מבוא לנוסח המשנה".

לקריאה נוספת

'כתבי י. נ. אפשטיין: ביבליוגרפיה', ‫תרביץ כ (תש"י), עמ' ז-טז.

קישורים חיצוניים

מיכל אפשטיין, ביוגרפיה של פרופ' יעקב נחום אפשטיין, אבי אביה (עבודת גמר בכתה י"ב, בהדרכת ישראל בן-שלום), בית הספר התיכון המשותף של הקיבוץ הדתי בדרום, קבוצת יבנה, תשמ"ד-1983.
תבנית:HebrewBooksPage
לכבוד תלמיד חכם, דבר, 15 באוקטובר 1942
ג. קרסל, בקרית סופר וספר, דבר, 28 בינואר 1949
רשימת המאמרים של יעקב נחום אפשטיין באתר רמב"י

הערות שוליים

[1] מבוא לנוסח המשנה (שני כרכים), באתר הוצאת מאגנס.

[2] עבודת גמר של נכדתו, מיכל אפשטיין

[3] מ. ברוד וי. נ. אפשטיין חתני פרס ביאליק, דבר, 12 בינואר 1949.

[4] אודות עריכת והוצאת כלל כתבי פרופסור אפשטיין בידי פרופסור מלמד

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 ב-[[1948]] זכה אפשטיין ב[[פרס ביאליק]] ל[[חכמת ישראל]] על ה[[מגנום אופוס]] שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת [[תרע"ה]].{{הערה|{{דבר||מ. ברוד וי. נ. אפשטיין חתני פרס ביאליק|1949/01/12|00111}}.}}
-בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו [[ציפורה אפשטיין]] להוציא את כל כתבי אביו לאור), גר מ[[שנות החמישים]] ב[[קיבוץ סעד]] שב[[נגב]] ושימש בו בתפקידים שונים. הוא הלך לעולמו ב[[י"ג באייר]] [[ה'תשע"ג]] ([[2013]]).
+בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו [[ציפורה אפשטיין]] להוצאת כתבי אביו לאור), גר מ[[שנות החמישים]] ב[[קיבוץ סעד]] שב[[נגב]] ושימש בו בתפקידים שונים. הוא הלך לעולמו ב[[י"ג באייר]] [[ה'תשע"ג]] ([[2013]]).
 בתו שרה היא [[רופא]]ה כללית, הנשואה לרב [[חיים דרוקמן]].
 בת נוספת, יסכה לנדאו, גרה אף היא בקיבוץ סעד והלכה לעולמה בשנת [[ה'תשנ"ד]], [[1994]].
 ===לאחר פטירתו===
-תלמידו המובהק, הרב פרופסור [[עזרא ציון מלמד]], עמל לערוך ולהוציא לאור רבים מכתבי היד שנותרו לאחר פטירתו של פרופסור אפשטיין.
+תלמידו המובהק, הרב פרופסור [[עזרא ציון מלמד]], ערך והוציא לאור את כל כתבי היד של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו. {{הערה|1=
+[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=Avw7SKTsEaFpclBWs45SwN0b7usIm4MAxNQHTdvOeLIBcGVL8JFrK9VhpZtD7X3iYw%3D%3D&mode=image&href=HRT%2F1964%2F10%2F05&page=2&rtl=true אודות עריכת והוצאת כלל כתבי פרופסור אפשטיין בידי פרופסור מלמד]}}
-כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה ב[[ג' באדר]], יום השנה לפטירתו של אפשטיין. כמו כן, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.
+כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה ב[[ג' באדר]], יום השנה לפטירתו של אפשטיין. בנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.
 ==חיבוריו==