הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת קוצר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסר בית אחד ,  לפני 4 שנים
מ
מ (הגהה: בעל חי -> בעל חיים)
[[קובץ:Discovered_honey.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[דבש#הפקת הדבש|רדיית דבש]] אסורה מדרבנן]]
[[קובץ:Cerises.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מוטב לתלוש ענף אחד שיש בו פירות מרובים, מאשר שני ענפים שבכל אחד מהם יש פרי אחד בלבד]]
אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף ל[[מלאכת גוזז]]]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש (בוטניקה)|שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.
 
[[רדיית דבש]] מ[[כוורת]], שנויה במחלוקת. לפי דעתו של [[רבי אליעזר]] היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א יד, כז.}}: {{ציטוטון|ו[[יהונתן]] לא [[שמיעה|שמע]] [[שבועה (יהדות)|בהשביע]] [[שאול המלך|אביו]] את העם, וישלח את קצה [[מקל|המטה]] אשר ב[[יד]]ו ויטבול אותה ב'''יערת הדבש''', וישב ידו על [[פה|פיו]] ותאורנה [[עיניים|עיניו]]}}. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|א}}.}}: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש בשוגג מעצי ה[[יער]], שהם מחוברים ל[[קרקע]], חייב [[קרבן חטאת]], כך גם התולש בשוגג דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.

תפריט ניווט