בשר עוף – הבדלי גרסאות
הוספת הערת שוליים (ופרק הערות שוליים) בנוגע לשימוש במילה "בשר", ובו גם קישור לסוגיית "עוף וחלב". |
|||
שורה 17: | שורה 17: | ||
* חזה - נתח זה משמש לרוב להכנת [[שניצל]]ים, מאכלים [[הקפצה (בישול)|מוקפצים]] ועוד. דל ב[[שומן]] ודורש [[בישול]] קצר או [[טיגון]]. |
* חזה - נתח זה משמש לרוב להכנת [[שניצל]]ים, מאכלים [[הקפצה (בישול)|מוקפצים]] ועוד. דל ב[[שומן]] ודורש [[בישול]] קצר או [[טיגון]]. |
||
* כרעיים - זהו צירוף של שוק וירך מחוברים. נקרא בסלנג "רבע עוף". |
* כרעיים - זהו צירוף של שוק וירך מחוברים. נקרא בסלנג "רבע עוף". |
||
** שוקיים - חלק שומני יותר, מכוסה [[עור]]. מכיל [[עצם]]. ניתן לבישול ו[[צלייה]]. |
** שוקיים - (פולקע) חלק שומני יותר, מכוסה [[עור]]. מכיל [[עצם]]. ניתן לבישול ו[[צלייה]]. |
||
** ירכיים - חלק שומני, מכוסה עור. מכיל עצמות. מחלק זה ניתן להוציא את העצמות והעור, והבשר שנשאר מכונה בסלנג: "[[פרגיות]]". הפרגיות הן בשר מצוין לצלייה, כנתח או על שיפודים. |
** ירכיים - חלק שומני, מכוסה עור. מכיל עצמות. מחלק זה ניתן להוציא את העצמות והעור, והבשר שנשאר מכונה בסלנג: "[[פרגיות]]". הפרגיות הן בשר מצוין לצלייה, כנתח או על שיפודים. |
||
* גרון - מעין נתח דל מאוד בבשר, משמש בעיקר ל[[מרק]]. |
* גרון - מעין נתח דל מאוד בבשר, משמש בעיקר ל[[מרק]]. |
גרסה מ־11:29, 12 באפריל 2015
בשר עוף הוא בשר[1] למאכל שמקורו בעופות. בלשון הדיבור קרוי בשר זה "עוף". בשר העוף נחשב לרוב קל להכנה, ואינו דורש עיבוד מיוחד (כמו יישון בבשר בקר).
עופות מאכל
כל עוף ניתן למאכל, אך במינוח "עופות מאכל" מקובל להתייחס בעיקר לעופות המבויתים. הנפוצים שבהם הם תרנגולות, ברווזים, אווזים, תרנגולי הודו, טווסים, יונים ומולארד.
חלקי העוף
בשר העוף נחלק למספר חלקים:
- חלקים פנימיים
- לב
- כבד
- טחול
- "קורקבן" - כינוי לקיבת השרירים
- כנפיים (בגריל, גם ברוטב, כמו כנפי באפלו (Buffallo wings)
- חזה - נתח זה משמש לרוב להכנת שניצלים, מאכלים מוקפצים ועוד. דל בשומן ודורש בישול קצר או טיגון.
- כרעיים - זהו צירוף של שוק וירך מחוברים. נקרא בסלנג "רבע עוף".
- גרון - מעין נתח דל מאוד בבשר, משמש בעיקר למרק.
- גב - עמוד השדרה של העוף והעצמות המחוברות אליו - משמש להכנת מרק בלבד.
הכנת העוף למאכל
על פי ההלכה היהדות, הכנת עוף כשר למאכל, מצריכה שחיטת העוף, כהלכה, בדיקתה מטריפות, והכשרתה מדם על ידי מליחה.
בשר עוף נאכל בדרך כלל לאחר בישול. בשר עוף שאינו מבושל עשוי להכיל חיידקי סלמונלה. ישנן מספר דרכים מקובלות להכנת בשר העוף למאכל: שליקה, אפייה, צלייה או טיגון.
ניתן לבשל עופות בשלמותם (לאחר הוצאת חלקי הפנים), מפורקים או טחונים. לבישול העוף בשלמותו מתאימות שליקה, אפייה וצלייה. עוף שלם ניתן גם למלא. עוף מפורק וחלקי פנים ניתן לבשל גם על ידי טיגון. בשר עוף טחון מתאים בעיקר לשליקה או צלייה, בדרך כלל כקציצות או כמילוי לנקניקיות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פרויקט חלוצי - בשר עוף מתורבת בישראל
- פרויקט חדש בישראל – בשר עוף מיוצר "במעבדה" (ללא צורך בשחיטה) בפורום בחדרי חרדים
- מתכוני עוף, מאתר Cooks.
- מדריך לפירוק חזה עוף, סרטון הדרכה מאתר המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.
- נטע אחיטוב, כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים, באתר הארץ, 13 ביולי 2012
- מידע נוסף על בשר עוף
הערות שוליים
- ^ הדת היהודית עורכת הבחנה ברורה בין בשר בקר לבשר עוף, הגם שנעשה שימוש באותה המילה (בשר); ואף על פי, שפסיקות ההלכה בכל הנוגע לבשר עוף והפרדה בין בשר לחלב זהים לחלוטין, כאילו המדובר היה בבשר בקר.