מסילת הרכבת באיקל-אמור – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:03, 19 באפריל 2015

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מסילת הרכבת בייקל-אמור (ברוסית: Байкало-Амурская магистраль ,БАМ) היא מסילת רכבת באורך של 4,287 ק"מ שמקשרת את הסיביר המרכזי עם חוף האוקיינוס השקט. בנייתה נמשכה בשנים 1938 - 1984 עם הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדולה הייתה לאחר חידושה בשנת 1974. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת 2003.

תיאור התוואי

התוואי המרכזי כולל 4,287 ק"מ. התוואי עובר צפונית לרכבת הטרנס-סיבירית ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את נהר האנגרה באזור העיר ברטסק, חוצה את נהר הלנה, חוצה את נהר האמור באזור העיר קומסומולסק על אמור ומסתיימת בחוף האוקיינוס השקט בסביבת עיר הנמל סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.

התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1,323 מטר מעל לפני הים. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות (כולל מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ) ו-2,230 גשרים.

חלק מהתוואי (בקטע המערבי) מחושמל.

בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול משאבי טבע לאורך התוואי. התכנון היה להקים 9 אזורי תעשייה חדשים עם מכרות לניצול מחצבים שונים. בפועל, נבנה רק אזור מכרות אחד.

בהתאם להערכת כלכלנים עד לבניית מכרות לניצול משאבי טבע באזור המסילה תהיה לא כלכלית. לאור העדר מכרות לאורך המסילה היא לא מנוצלת בהיקף המתוכנן. יחד עם זאת, אחת המטרות שלה הייתה בניית מסילת רכבת בתוואי צפוני לעומת הרכבת הטרנס-סיבירית הקיימת שעוברת בקרבת הגבול עם סין.

תיאור מהלך הבנייה

הדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו עוד בשנת 1888. בשנת 1889 פעלה באזור משלחת טכנית של הצבא. בסופו של דבר סוכם שבניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ולא תואמת את היכולות הטכניות של התקופה.

בשנת 1926 הבדיקות חודשו ובשנת 1932 הממשל הסובייטי החליט על בניית המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה. בעקבות כך הוחלט להעביר את האחריות על הבנייה לידי גולאג ולהמשיך את הבנייה בעזרת אסירי גולאג.

לקראת בשנת 1937 הוחלט על התוואי אך לא היה ניתן להתחיל בתכנון חלקים גדולים בהיעדר מפות מפורטות. עבודות בחלק המערבי של התוואי החלו בשנת 1938 ובשנת 1939 החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת 1942 חלקי המסילה שכבר הונחו פורקו והועברו למערב לבניית מסילת רכבת באזור הוולגה.

הבנייה נמשכה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בקטע טאיישט-נהר לנה הרכבת הראשונה עברה בשנת 1951 ובשנת 1958 החל ניצול סדיר של המסילה. באותן השנים גם החל לפעול קטע מהעיר קומסומולסק על אמור ועד לחופי האוקיינוס השקט. בשלב זה למעשה העבודות הופסקו.

בשנת 1967 החלו עבודות מחודשות בבדיקת התוואי ואפשרויות טכניות להקמת המסילה. בשנת 1974 מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת בייקל-אמור. העבודות היו צריכות להתבצע לאורך כל התוואי, כאשר בקטע הקיים דובר על הקמת מסילות נוספות.

לאזור הגיעו אלפי צעירים מכל רחבי ברית המועצות. ארגון הקומסומול אימץ את הפרויקט והוא הוכרז "אתר בניית מחץ של הקומסומול". לבניית המסילה הוקדשו שירים רבים. מנהלת בניית המסילה התמקמה בעיירה "טינדה" והתוכניות דיברו על כך שמספר תושבי העיירה יגדל ל-100,000 במהלך שנות ה-90. לבוני המסילה שעבדו על הפרויקט שלוש שנים לפחות הוענקו מדליות מיוחדות "על בניית מסילת בייקל-אמור" ובשנת 1984 הוענקה מדליה נוספות לציון 30 שנים מחידוש הבנייה. מדליה זו הוענקה לבוני ועובדי המסילה שהועסקו בבנייה או בתחזוקה 15 שנים לפחות.

ב-1977 החלו להיכנס לניצול קטעים ראשונים, החלק הארי של הבנייה הסתיים בשנת 1984. בשנת 1989 החלה תנועת הרכבות לכל אורך התוואי שהיה מתוכנן לבנייה. בניית המנהרה הגדולה באורך של כ-15 ק"מ החלה בשנת 1977 והסתיימה בשנת 2001. רכבת סדירה ראשונה עברה במנהרה בשנת 2003.

עלות הבנייה הסתכמה ב-14 מיליארד דולר, פי ארבעה מהאומדן הראשוני.

בשנת 2009 החלו עבודות בשדרוג הקטע המזרחי של התוואי מהעיר קומסומולסק על אמור לכיוון החוף. עבודות אלו כוללות בניית מנהרה חדשה באורך של כ-3.5 ק"מ. עבודות בניית המנהרה הסתיימו בשנת 2012. הן מאפשרות להגדיל בהרבה את היקף העברות הסחורות במסילה. בשלבי בנייה נמצאת התפצלות מהמסילה לכיוון העיר יאקוצק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מסילת הרכת בייקל-אמור בוויקישיתוף

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{עריכה}}
-[[תמונה:Map Trans-Siberian railway.png|שמאל|ממוזער|350px|נתיב המסילה הטרנס-סיבירית. באדום - המסילה המקורית, [[הרכבת הטרנס-סיבירית]]. '''בירוק - קו "באיקל-אמור"'''. בכחול - הקו העיקרי בשימוש היום בין [[מוסקבה]] ו[[אומסק]]. בשחור - הקו הדרומי בין אומסק ו[[טאישט]]]]
+[[קובץ:Map Trans-Siberian railway.png|שמאל|ממוזער|350px|נתיב המסילה הטרנס-סיבירית. באדום - המסילה המקורית, [[הרכבת הטרנס-סיבירית]]. '''בירוק - קו "באיקל-אמור"'''. בכחול - הקו העיקרי בשימוש היום בין [[מוסקבה]] ו[[אומסק]]. בשחור - הקו הדרומי בין אומסק ו[[טאישט]]]]
-'''מסילת הרכבת בייקל-אמור''' (ב[[רוסית]]: '''Байкало-Амурская магистраль''' ,'''БАМ''') [[מסילת רכבת]] באורך של כ-4287 ק"מ שמקשרת את ה[[סיביר]] המרכזי עם חוף [[האוקיינוס השקט]]. בנייתה נמשכה בשנים 1984-1938 עם הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדולה הייתה לאחר חידושה בשנת [[1974]]. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת [[2003]].
+'''מסילת הרכבת בייקל-אמור''' (ב[[רוסית]]: '''Байкало-Амурская магистраль''' ,'''БАМ''') היא [[מסילת רכבת]] באורך של 4,287 ק"מ שמקשרת את ה[[סיביר]] המרכזי עם חוף [[האוקיינוס השקט]]. בנייתה נמשכה בשנים 1938 - 1984 עם הפסקות ארוכות. תנופת בנייה גדולה הייתה לאחר חידושה בשנת [[1974]]. המנהרה האחרונה בתוואי נכנסה לשימוש קבוע רק בשנת [[2003]].
 ==תיאור התוואי==
-התוואי המרכזי כולל 4287 ק"מ. התוואי עובר צפונית ל[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את הנהר [[אנגרה]] באזור העיר [[ברטסק]], חוצה נהר [[לנה]], חוצה נהר [[אמור (נהר)|אמור]] באזור העיר [[קומסומולסק על אמור]] ומסתיימת בחוף [[האוקיינוס השקט]] בסביבת עיר ה[[נמל]] סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.
+התוואי המרכזי כולל 4,287 ק"מ. התוואי עובר צפונית ל[[הרכבת הטרנס-סיבירית|רכבת הטרנס-סיבירית]] ומתפצל ממנה בתחנת רכבת "טאישט". המסילה חוצה את נהר ה[[אנגרה]] באזור העיר [[ברטסק]], חוצה את נהר ה[[לנה]], חוצה את נהר ה[[אמור (נהר)|אמור]] באזור העיר [[קומסומולסק על אמור]] ומסתיימת בחוף [[האוקיינוס השקט]] בסביבת עיר ה[[נמל]] סובטסקאיה גאבאן. מהתוואי הראשי קיימות התפצלויות צפונה ודרומה.
-התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1323 מ' מעל [[פני הים]]. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות (כולל מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ) ו-2230 גשרים.
+התוואי עובר בשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר נמצאת בגובה של 1,323 מטר מעל ל[[פני הים]]. לאורך התוואי נבנו 11 מנהרות (כולל מנהרה ארוכה במיוחד באורך 15 ק"מ) ו-2,230 גשרים.
 חלק מהתוואי (בקטע המערבי) מחושמל.
-בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול [[משאבי טבע]] לאורך התוואי. היה מתוכנן להקים 9 אזורי תעשייה חדשים עם מכרות שונות לניצול מחצבים שונים. מעשית, נבנה רק אזור מכרות אחד.
+בניית המסילה הייתה חלק של תוכנית כוללת לניצול [[משאבי טבע]] לאורך התוואי. התכנון היה להקים 9 אזורי תעשייה חדשים עם מכרות לניצול מחצבים שונים. בפועל, נבנה רק אזור מכרות אחד.
-בהתאם להערכת כלכלנים עד לבניית מכרות לניצול משאבי טבע באזור המסילה תהיה לא כלכלית. לאור העדר מכרות לאורך המסילה היא לא מנוצלת בהיקף המתוכנן. יחד עם זאת, אחד המטרות שלה היה בניית מסילת רכבת בתוואי צפוני לעומת [[הרכבת הטרנס-סיבירית]] הקיימת שעוברת בקרבת הגבול עם [[סין]].
+בהתאם להערכת כלכלנים עד לבניית מכרות לניצול משאבי טבע באזור המסילה תהיה לא כלכלית. לאור העדר מכרות לאורך המסילה היא לא מנוצלת בהיקף המתוכנן. יחד עם זאת, אחת המטרות שלה הייתה בניית מסילת רכבת בתוואי צפוני לעומת [[הרכבת הטרנס-סיבירית]] הקיימת שעוברת בקרבת הגבול עם [[סין]].
 ==תיאור מהלך הבנייה==
 [[קובץ:Мост в Муйском районе.jpg|שמאל|ממוזער|180px|אחד מגשרי המסילה]]
-הדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו עוד בשנת [[1888]]. בשנת [[1889]] באזור פעלה משלחת טכנית של הצבא. בסופו של דבר סוכם שבניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ולא תואמת את היכולות הטכניות של התקופה.
+הדיונים הראשונים על בניית מסילה בתוואי זה נערכו עוד בשנת [[1888]]. בשנת [[1889]] פעלה באזור משלחת טכנית של הצבא. בסופו של דבר סוכם שבניית המסילה בתוואי אינה ריאלית ולא תואמת את היכולות הטכניות של התקופה.
-בשנת [[1926]] הבדיקות חודשו ובשנת [[1932]] הממשל הסובייטי החליט על בניית המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה. בעקבות כך הוחלט להעביר אחריות על הבנייה לידי [[גולאג]] ולהמשיך את בנייה בעזרת אסירי גולג.
+בשנת [[1926]] הבדיקות חודשו ובשנת [[1932]] הממשל הסובייטי החליט על בניית המסילה. תוך זמן קצר התברר שלא ניתן לגייס 25 אלף עובדים הנדרשים לבנייה. בעקבות כך הוחלט להעביר את האחריות על הבנייה לידי [[גולאג]] ולהמשיך את הבנייה בעזרת אסירי גולאג.
-לקראת בשנת [[1937]] הוחלט על התוואי אך לא היה ניתן להתחיל בתכנון חלקים גדולים בהיעדר מפות מפורטות. עבודות בחלק המערבי של התוואי החלו בשנת [[1938]] ובשנת [[1939]] החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת [[1942]] חלקי המסילה שכבר הונחו פורקו והועברו למערב לבניית מסילת רכבת באוזר ה[[וולגה]].
+לקראת בשנת [[1937]] הוחלט על התוואי אך לא היה ניתן להתחיל בתכנון חלקים גדולים בהיעדר מפות מפורטות. עבודות בחלק המערבי של התוואי החלו בשנת [[1938]] ובשנת [[1939]] החלו עבודות מוקדמות בחלק המזרחי. בשנת [[1942]] חלקי המסילה שכבר הונחו פורקו והועברו למערב לבניית מסילת רכבת באזור ה[[וולגה]].
-לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הבנייה נמשכה. בקטע טאיישט-נהר לנה הרכבת הראשון עבר בשנת [[1951]] ובשנת [[1958]] החל ניצול סדיר של המסילה. באותן השנים גם החלה לפעול קטע מהעיר [[קומסומולסק על אמור]] ועד לחופי [[האוקיינוס השקט]]. בשלב זה למעשה עבודות הופסקו.
+הבנייה נמשכה לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]]. בקטע טאיישט-נהר לנה הרכבת הראשונה עברה בשנת [[1951]] ובשנת [[1958]] החל ניצול סדיר של המסילה. באותן השנים גם החל לפעול קטע מהעיר [[קומסומולסק על אמור]] ועד לחופי [[האוקיינוס השקט]]. בשלב זה למעשה העבודות הופסקו.
-בשנת [[1967]] החלו עבודות מחודשות בבדיקת התוואי ואפשרויות טכניות להקמת המסילה. בשנת [[1974]] מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת בייקל-אמור. העבודות היו צריכים להתבצע לאורך כול התוואי, כאשר בקטע קיים דובר על הכמת מסילות נוספות.
+בשנת [[1967]] החלו עבודות מחודשות בבדיקת התוואי ואפשרויות טכניות להקמת המסילה. בשנת [[1974]] מועצת השרים של ברית המועצות הכריזה על בניית מסילה רכבת בייקל-אמור. העבודות היו צריכות להתבצע לאורך כל התוואי, כאשר בקטע הקיים דובר על הקמת מסילות נוספות.
-לאזור הגיעו אלפי צעירים מכול רחבי [[ברית המועצות]]. ארגון ה[[קומסומול]] אימץ את הפרוקיט והוא הוכרז "אתר בניית מחץ של הקומסומול". לבניית המסילה הוקדשו שירים רבים. מנהלת בניית המסילה התמקמה בעיירה "טינדה" ותוכניות דיברו על כך שמספר תושבי העיירה תגדל ל-100 אלף במהלך שנות ה-90. לבוני המסילה שעבדו על הפרויקט שלוש שנים לפחות הוענקו מדליות מיוחדות "על בניית מסילת בייקל-אמור" ובשנת [[1984]] הוענקה מדליה נוספות לציון 30 שנים מחידוש הבנייה. מדליה זו הוענקה לבוני ועובדי המסילה שהועסקו בנייה או תחזוקה 15 שנים לפחות.
+לאזור הגיעו אלפי צעירים מכל רחבי [[ברית המועצות]]. ארגון ה[[קומסומול]] אימץ את הפרויקט והוא הוכרז "אתר בניית מחץ של הקומסומול". לבניית המסילה הוקדשו שירים רבים. מנהלת בניית המסילה התמקמה בעיירה "טינדה" והתוכניות דיברו על כך שמספר תושבי העיירה יגדל ל-100,000 במהלך שנות ה-90. לבוני המסילה שעבדו על הפרויקט שלוש שנים לפחות הוענקו מדליות מיוחדות "על בניית מסילת בייקל-אמור" ובשנת [[1984]] הוענקה מדליה נוספות לציון 30 שנים מחידוש הבנייה. מדליה זו הוענקה לבוני ועובדי המסילה שהועסקו בבנייה או בתחזוקה 15 שנים לפחות.
-[[1977]] החלו להיכנס לניצול קטעים ראשונים החלק הערי של הבנייה הסתיים בשנת [[1984]]. בשנת [[1989]] החלה תנועת הרכבות לכול אורך התוואי שהיה מתוכנן לבנייה. בניית המנהרה הגדולה באורך של כ-15 ק"מ החלה בשנת [[1977]] והסתיימה בשנת [[2001]]. רכבת סדירה ראשונה עברה במנהרה בשנת [[2003]].
+ב-[[1977]] החלו להיכנס לניצול קטעים ראשונים, החלק הארי של הבנייה הסתיים בשנת [[1984]]. בשנת [[1989]] החלה תנועת הרכבות לכל אורך התוואי שהיה מתוכנן לבנייה. בניית המנהרה הגדולה באורך של כ-15 ק"מ החלה בשנת [[1977]] והסתיימה בשנת [[2001]]. רכבת סדירה ראשונה עברה במנהרה בשנת [[2003]].
 עלות הבנייה הסתכמה ב-14 מיליארד דולר, פי ארבעה מהאומדן הראשוני.
-בשנת [[2009]] החלו עבודות בשדרוג הקטע המזרחי של התוואי מהעיר [[קומסומולסק על אמור]] לכיוון החוף. עבודות אלו כוללות בניית מנהרה חדשה באורך של כ-3.5 ק"מ. עבודות בניית המנהרה הסתיימו בשנת [[2012]]. הם מאפשרות להגדיל בהרבה היקף העברות הסחורות במסילה. בשלבי בנייה נמצאת התפצלות מהמסילה לכיוון העיר [[יאקוצק]].
+בשנת [[2009]] החלו עבודות בשדרוג הקטע המזרחי של התוואי מהעיר [[קומסומולסק על אמור]] לכיוון החוף. עבודות אלו כוללות בניית מנהרה חדשה באורך של כ-3.5 ק"מ. עבודות בניית המנהרה הסתיימו בשנת [[2012]]. הן מאפשרות להגדיל בהרבה את היקף העברות הסחורות במסילה. בשלבי בנייה נמצאת התפצלות מהמסילה לכיוון העיר [[יאקוצק]].
 ==קישורים חיצוניים==
+{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Baikal Amur Mainline|תצוגה=מסילת הרכת בייקל-אמור}}
 * [http://bam.railways.ru/ אתר על המסילה]
 * [http://www.losapos.com/bam%20railway תיאור הפרויקט]
-{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Baikal Amur Mainline|תצוגה=מסילת הרכת בייקל-אמור}}
 [[קטגוריה:מסילות רכבת]]