חשמל בשבת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ראו גם: קישורים פנימיים
שורה 18: שורה 18:


===שיטת החולקים===
===שיטת החולקים===
רבים מחכמי דורם נחלקו על שיטותיהם המחמירות של הרב קוק והחזון איש, והם מגדירים את הפעלת המכשיר החשמלי כ'שימוש' ולא כ'יצירה'. לדעתם, אין בהפעלת מיכשור חשמלי ללא 'אש' שום איסור [[מדאורייתא]], אלא [[איסור דרבנן]] משום [[עובדין דחול]] או משום [[נולד (מוקצה)|נולד]]. וכך היא דעת הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]]{{הערה|מנחת שלמה, א, טי-יב}} ובעל ה[[ציץ אליעזר]]{{הערה| ציץ אליעזר, ח"א,כ, י}}. גם לשיטות אלה, הדלקת [[נורת להט]] או גוף חימום חשמלי אסורה [[מדאורייתא]], משום שחוט הלהט או גוף החימום מתלהטים ובוערים, וזו [[מלאכת מבעיר]].
חלק מחכמי דורם נחלקו על שיטותיהם המחמירות של הרב קוק והחזון איש, והם מגדירים את הפעלת המכשיר החשמלי כ'שימוש' ולא כ'יצירה'. לדעתם, אין בהפעלת מיכשור חשמלי ללא 'אש' שום איסור [[מדאורייתא]], אלא [[איסור דרבנן]] משום [[עובדין דחול]] או משום [[נולד (מוקצה)|נולד]]. וכך היא דעת הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]]{{הערה|מנחת שלמה, א, טי-יב}} ובעל ה[[ציץ אליעזר]]{{הערה| ציץ אליעזר, ח"א,כ, י}}. גם לשיטות אלה, הדלקת [[נורת להט]] או גוף חימום חשמלי אסורה [[מדאורייתא]], משום שחוט הלהט או גוף החימום מתלהטים ובוערים, וזו [[מלאכת מבעיר]].


למעשה, לכתחילה חוששים לדעות הסוברות שהפעלת מכשיר חשמלי בשבת אסורה מדאורייתא, ובשעת הצורך, וכאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדרבנן.{{הערה|1=[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=199&ArticleID=58&Page= חשמל בשבת] (מאתר [[מכון צומת]]); וכן, אברהם שטינברג, השתמשות במכשיר לבדיקת רמת הסוכר לחולה סוכרת בשבת ויו"ט, בתוך: אור ישראל - שנה ח', גיליון ג' (ל"א), עמ' מ"ט}}
למעשה, לדעת אותם החולקים, לכתחילה חוששים לדעות הסוברות שהפעלת מכשיר חשמלי בשבת אסורה מדאורייתא, ובשעת הצורך, וכאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדרבנן.{{הערה|1=[http://www.zomet.org.il/?CategoryID=199&ArticleID=58&Page= חשמל בשבת] (מאתר [[מכון צומת]]); וכן, אברהם שטינברג, השתמשות במכשיר לבדיקת רמת הסוכר לחולה סוכרת בשבת ויו"ט, בתוך: אור ישראל - שנה ח', גיליון ג' (ל"א), עמ' מ"ט}}


== שימוש בחשמל בשבת ==
== שימוש בחשמל בשבת ==

גרסה מ־12:38, 22 באפריל 2015

שימוש בחשמל בשבת נתון למחלוקות הלכתיות רבות. דיון אחד נוגע להגדרת האיסור ההלכתי בהדלקה ובשימוש במכשירי חשמל בשבת. דיון אחר נוגע לגבי שימוש בחשמל המיוצר בפעולות המוגדרות כחילול שבת של עובדי חברת החשמל, בהיתר המבוסס על העובדה כי החשמל נצרך לצורכי פיקוח נפש.

הגדרת האיסור בשימוש בחשמל בשבת

הדלקת נורת להט בשבת אסורה כיום לדעת כל הפוסקים מדאורייתא, אך בעבר הותרה לפי חלקם ביום טוב.

חידוש איסור מוליד

במסגרת דיונו של הרב יצחק שמעלקיש משנת 1895 בבחינת השימוש בטלפון בשבת הוא מחדש כי קיים בהפעלת כל מכשיר חשמלי איסור מדרבנן בשל "התעוררות כח החשמל" כתוצאה מה"עלעקטרישע פערבינדונג" (חיבור חשמלי)[1] . איסור זה נקרא לימים 'מוליד זרם'. איסור זה מהווה אנלוגיה מרחיבה לאיסור 'מוליד ריח', אחד מן האיסורים המופיעים במסכת ביצה כג. לפי איסור מוליד ריח אסור לבשם בגד בשבת בריח שאינו נמצא כבר בו. כבר בעבר הורחב איסור זה לתחומים אחרים כדוגמת יצירת האיסור לרסק ברד ושלג בשבת ולהפוך את המוצק לנוזל.

למרות שהיו שערערו על חידושו, ובהם גם חתנו, הרב נתן לוין[2], התקבל איסורו של שמעלקיש באופן גורף[3]. עד היום מהווה איסור זה את אחד משני האיסורים הקטגוריים הבודדים, ביחד עם איסורו של ה'חזון איש', להפעלת מכשירים חשמליים בשבת.

שיטת ה"חזון איש"

הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ה'חזון איש', חידש בשנת 1948 שכל סגירה של מעגל חשמלי בשבת אסורה משום מלאכת בונה או מלאכת מכה בפטיש[4]. בהתכתבות שיזם הרב שלמה זלמן אוירבאך עם החזון איש מנמק האחרון את איסורו בשני טעמים - האחד, "הרכב הפרקים זה עם זה", קרי: חיבור שני חלקי המפסק יחדיו בזמן שאחד מהם מחובר למקור כוח[5]; והשני, "דתיקון החוט עצמו ממות לחיים"[6]. החידוש הגדול שבשיטה זו עורר פולמוס נוקב בגדרי איסור בונה וסותר כך שחלק קיבלו אותה להלכה[7] וחלק לא[8].

על אף שנהוג לראות בחזון איש את מחדש החידוש לגבי בונה וסותר בנוגע לחשמל בשבת וביום טוב, כבר הציע לפניו בשנת 1934 הרב אפרים זלמן הלוי סלוצקי[9] לאסור את השימוש בחשמל בשבת וביום טוב מדין בונה וסותר. עם זאת, הרב סלוצקי ביטל אפשרות זאת, עם העלאתה, שכן גרס שאין בונה וסותר בכלים[10]. ההתייחסות לדבריו של הרב סלוצקי התקבלו בהתעלמות כמעט מוחלטת, כך שבדיון ההלכתי המאוחר, זוכה החזון איש לבכורה בעניין זה.

שיטת הרב קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוק סבר שהחשמל נחשב כאש[11], ועל כן כל הפעלת מכשיר חשמלי בשבת כרוכה באיסור מלאכת מבעיר. עוד הסביר הרב קוק, שאין העיקר באש שתהיה נראית, אלא שיש בה "כח פעולה" להאיר, לחמם או להפעיל. זוהי גם דעת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל[12] והרב עובדיה הדאיה[13].

שיטת החולקים

חלק מחכמי דורם נחלקו על שיטותיהם המחמירות של הרב קוק והחזון איש, והם מגדירים את הפעלת המכשיר החשמלי כ'שימוש' ולא כ'יצירה'. לדעתם, אין בהפעלת מיכשור חשמלי ללא 'אש' שום איסור מדאורייתא, אלא איסור דרבנן משום עובדין דחול או משום נולד. וכך היא דעת הרב שלמה זלמן אוירבאך[14] ובעל הציץ אליעזר[15]. גם לשיטות אלה, הדלקת נורת להט או גוף חימום חשמלי אסורה מדאורייתא, משום שחוט הלהט או גוף החימום מתלהטים ובוערים, וזו מלאכת מבעיר.

למעשה, לדעת אותם החולקים, לכתחילה חוששים לדעות הסוברות שהפעלת מכשיר חשמלי בשבת אסורה מדאורייתא, ובשעת הצורך, וכאשר יש סיבות נוספות להקל, סומכים על הסוברים שהפעלה חשמלית אסורה מדרבנן.[16]

שימוש בחשמל בשבת

ערך מורחב – שעון שבת
שעון שבת

הפעלת מכשיר חשמלי בשבת על ידי פעולת אדם, כגון הפעלת מתג התאורה, אסורה בשבת. בימינו כיום, הומצאו שיטות וטכניקות בהיתר הלכתי לעשות שימוש בחשמל בשבת, אך זאת לא על ידי שימוש ומגע האדם אלא באופן אוטומטי.

אחד ההיתרים היותר מוכרים הוא שעון שבת, שעון השולט על מכשירים ואמצעי חשמל בביתו של האדם היהודי. את שעון השבת מכוונים בטרם כניסת השבת על ידי הרמת או הורדת זיזים המציינים את שעות היממה, ועל ידי כך ניתן לקבוע את הפסקת או התחלת פעילותו של מכשיר חשמלי לאורך כל השבת. מאחר ששעון השבת קיבל היתר הלכתי הוא החל להיות נפוץ בשימוש, בעיקר במזגנים, תנורי אפייה ובפלטות שבת. כך הוא גם הפך להיות פתרון לשימוש בחשמל בשבת בקיבוצים ומושבים שומרי שבת, ובבתי חולים ובתי מלון שומרי שבת.

אמצעים טכנולוגיים

כיום קיימים בימינו כמה וכמה מינים וסוגים שונים של אמצעים ומכשירים הפועלים בעזרת חשמל בהם ניתן להשתמש בשבת בצורה אוטומטית, בהם נמנים מכשירים כמו מיחם, פלטת שבת, ומעלית שבת. במכשירים אלה קיים מנגנון המאפשר שימוש בשבת ללא חשש חילול שבת.

פולמוס מעלית השבת

ערך מורחב – מעלית שבת

אף על פי שרבנים רבים התירו את השימוש במעלית השבת, כמו הרב שלמה זלמן אוירבאך והרב יהושע ישעיה נויבירט, אוכלוסייה דתית נרחבת (בעיקר מהציבור החרדי) נמנעת משימוש במעלית שבת בשבת. איסור השימוש במעליות שבת התרחב לאחר שהרב יוסף שלום אלישיב פסק כי אין היתר להשתמש במעלית שבת ולטענתו היא גורמת לחילול שבת. לדבריו "הנה הובאה לפנינו חוות דעת טכנית בכתב ובעל פה של טכנאי ומהנדסי מעליות מומחים ומוסמכים, ונתברר לנו שעל ידי השימוש במעליות אלו – בין בעליה בין בירידה – נוצרות הפעלות ישירות הנוגעות לעשיית מלאכה דאורייתא, ואין לסמוך על שום מכון וכדומה המכשירים דברים אלו". עקב פסק הלכה הזה הופסק השימוש במעליות שבת בבניינים רבים, בעיקר בערים חרדיות בהם מתרכזת האוכלוסייה החרדית אשר היא בעיקר נשמעת לפסקי ההלכה שפוסק הרב אלישיב.

שימוש בחשמל המיוצר בשבת

ישנם חמישה טיעונים כנגד הנאה מחשמל המופק בשבת:

  1. מעשה שבת - על פי ההלכה, אסור ליהודי ליהנות בשבת מחילול שבת של חבירו, במיוחד כאשר חילול השבת נעשה למען היהודי שומר השבת. על פי כלל זה לכאורה, אסור להשתמש בחשמל אשר מייצרת חברת החשמל, שכן בחברה עובדים יהודים גם בשבת אשר דואגים לאספקת חשמל שוטפת ביום השבת.
  2. שמא ירבה
  3. איסור לפני עיור לא תיתן מכשול - על פי ההלכה אסור לגרום ליהודי או לגוי לעבור על איסורים, ובשימוש בחשמל בשבת גורמים לעובדי החברה להרבות במלאכות בייצור החשמל כגון הובלת פחם אל המטחנות על ידי טרקטורים, טחינתו, הבערתו, תיקונים בטורבינות, הפעלת מכשירים האחראים על ניקוי גז טבעי (שמוזן לטורבינות הפועלות על ידי גז מסוג זה), כתיבה ידנית של כל פעולה הנעשית על ידי מפעילי התחנה ועוד[17].
  4. איסור מסייע בידי עובדי עבירה
  5. חילול השם - החזון איש[18] הורה לאסור מטעם זה.
טרקטור בהובלת פחם למטחנות. תחנת כח 'אורות רבין', חדרה

אולם, כיוון שיש הכרח לספק חשמל לכל רחבי מדינת ישראל בכל יום ויום, כולל שבת, וכל פגיעה באספקת החשמל כרוכה בסיכון חיי אדם, מצאו חלק מהפוסקים צד היתר לשימוש בחשמל המיוצר בשבת. עקב כך שבבתי החולים ישנם מכשירים רפואיים רבים מצילי חיים שעובדים על ידי חשמל, וגם בבתים פרטיים חולים רבים נעזרים במכשירים חשמליים להצלת חיים, וכמו כן כוחות הביטחון והמשטרה נעזרים באספקת החשמל כדי להיות ערוכים למצב חירום, פסקו שמותר להשתמש בחשמל המיוצר בשבת בחברת החשמל, כיוון שממילא הוא מיוצר לצורכי פיקוח נפש. כמו כן, הוסיפו פוסקים אלו שאם תיקנו טכנאי חברת החשמל בשבת עצמה תיקונים במערכת החשמל כדי לדאוג לאספקת חשמל סדירה לרשת החשמל, מותר לכל היהודים להשתמש בחשמל שחודש בשבת. אולם, אם ידוע בוודאות שהתיקון במערכת החשמל היה במקום קטן בו אין צורך של פיקוח נפש, והתיקון נעשה על ידי יהודים, אכן אסור להשתמש בחשמל כל אותה שבת.[19]

בשנים האחרונות התפרסמו ספרים וחוברות[20] הסברה המוכיחים שאף הפוסקים שהקילו בעבר מטעם פיקוח נפש כנזכר למעלה, לא הקילו במצב הקיים כיום בתחנת הכח שכמות ייצור החשמל וריבוי המלאכות הנעשות על ידי מפעילי התחנה, תלוי באופן ישיר בדרישת צריכת המשתמשים, ולמעשה ככל שתושבי הארץ דורשים חשמל כך מרבים עובדי התחנות במלאכות רבות כדי לספק חשמל כפי הדרישה.

על אף הצדדים שהעלו פוסקים להקל בשימוש בחשמל המיוצר על ידי יהודים בארץ ישראל, בירושלים ובבני ברק ובשאר חלקי הארץ ישנן כ-30,000 בתי אב חרדים אשר נוהגים על עצמן איסור בחשמל בשבת, בעיקר בהתבסס על פסקו של החזון איש ותלמידיו המפורסמים וכן ע"פ הרב יוסף שלום אלישיב ורבים מרבני ירושלים המשתייכים בעיקר לבית הדין של הבד"ץ העדה החרדית, ומשתמשים בשבת בחשמל המיוצר באופן פרטי, על ידי גנרטורים של הקהילה או במצברים פרטיים הממוקמים בדרך כלל בדירה. זאת, למורת רוחם של הרשויות וחברת החשמל.

ביהדות החרדית

תבנית:השלמה למרות שישנם יהודים שומרי שבת המשתמשים בחשמל בשבת וישנם אף כאלו חרדיים, ישנם יהודים חרדיים שרובם נמנים עם קהילות היישוב הישן בירושלים שהם אינם עושים שימוש בחשמל בביתם. הם מתנתקים מדי שבוע מכל מכשירי החשמל שבבעלותם ומאירים את הבית בנרות, את הדבר הזה הם עושים בשל חשש מחילול השבת. דוגמה לכך ניתן לראות בשימוש בחשמל בשבת והפסקת חשמל שתגרום לחשמל להכבות ואז להדלק שוב ללא כיוון של שעון השבת הממונה על זמן פעילות התאורה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית יצחק, יורה דעה ב, מפתחות לסימן לא
  2. ^ הצל"ח החדש, סי' א
  3. ^ בן-יעקב, אילן. החשמל בהלכה: התמודדות פוסקי ההלכה עם תופעת החשמל, 1875 - 1940. 2010. עמ' 34 - 37
  4. ^ חזון איש, או"ח נ, ט
  5. ^ בפרק אורחות חיים בספר "חדושים ובאורים" מאת הרב חיים שאול גריינימן מובאת שמועה בשמו של החזון איש לפיה החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי גם בלי חיבור למקור המתח. כנגד שמועה זו יצא הרב אוירבך ודייק במכתביו ומצא כי החזון איש אסר סגירת מעגל חשמלי רק כאשר הוא מחובר למקור מתח. שמועה דומה מובאת על ידי הרב יצחק נתן קופרשטאק בספר מאורות נתן - חשמל בשבת, חלק ראשון - פרק ששי, אות ז', עמ' קיב
  6. ^ כהן, חנן. בנין שבת. ירושלים, תשנ"ח. עמ' ע'
  7. ^ זבולון המבורגר, שערי זבול, חלק אחד עשר, בתוך: חידושי רבי אברהם משה - כרך שלישי , עמ' פ
  8. ^ יגאל כהן, וקנה לך חבר, סימן פה, עמ' שנא
  9. ^ הפלס, שנה רביעית, עמ' 134
  10. ^ בן יעקב, החשמל בהלכה, עמ' 69
  11. ^ שו"ת אורח משפט, ע"א
  12. ^ משפטי עוזיאל, או"ח ב, לו, ב (בהוצאות חדשות: כרך ג' או"ח לו)
  13. ^ שו"ת ישכיל עבדי ה, לח
  14. ^ מנחת שלמה, א, טי-יב
  15. ^ ציץ אליעזר, ח"א,כ, י
  16. ^ חשמל בשבת (מאתר מכון צומת); וכן, אברהם שטינברג, השתמשות במכשיר לבדיקת רמת הסוכר לחולה סוכרת בשבת ויו"ט, בתוך: אור ישראל - שנה ח', גיליון ג' (ל"א), עמ' מ"ט
  17. ^ נתבאר בארוכה בספר השימוש בחשמל בשבת (בתחילת הספר) וכן בהחשמל בשבת בזמנינו.
  18. ^ חזון איש, או"ח, ל"ח, ד'
  19. ^ שמירת שבת כהלכתה, ל"ב, הערה קע"ד
  20. ^ ספרים "שבות יצחק" ח"ו (לרב יצחק דרזי) ה'חשמל בשבת בזמנינו' ו'השימוש בחשמל בשבת בעידן אבני הפחם'

תבנית:אזהרה הלכתית