שטיבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
שחזור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג של בית כנסת|ראו=[[שטיבל (פירושונים)]]}} |
{{פירוש נוסף|נוכחי=סוג של בית כנסת|ראו=[[שטיבל (פירושונים)]]}} |
||
ה''' |
ה'''שטיבל''' (ב[[יידיש]]: בית קטן) הוא כינוי ל[[בית כנסת]] קטן יחסית המשמש [[חסידים]] ל[[תפילה]], ל[[לימוד תורה]] וכמקום מפגש לקהילה. השטיבל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות [[שבת]] ו[[חג]] (בעיקר ב[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של שבת) ולמקום מפגש [[תרבות|תרבותי]] ו[[חברה|חברותי]] לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל ה[[אדמו"ר]] אינו מכונה בדרך כלל כשטיבל. ב[[חצר חסידית|חצרות חסידיות]] אחדות (דוגמת חסידויות [[חסידות ברסלב|ברסלב]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]) נהוג לכנות את השטיבל בשם "קלויז". |
||
==טרמינולוגיה ורקע== |
==טרמינולוגיה ורקע== |
||
תרגומה של המילה |
תרגומה של המילה שטיבל ב[[יידיש]] הוא בית קטן, ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. [[הווי]] השטיבל התגבש בקרב חסידויות ב[[מזרח אירופה]]. ה[[אברך|אברכים]] הצעירים וה[[בחור|בחורים]] היו יושבים בו כל היום ועוסקים בתורה ובחסידות, ואילו [[בעלי הבתים]] שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים היו באים בבקרים ובערבים לתפילה, ללימוד משותף ולהתחזקות דתית. השטיבל מונה החל מ[[מניין]] חברים ועד כמאה בתי אב. כאשר מנין חבריו של השטיבל גדל, ישנן חסידויות הנוהגות לפצלו לשני שטיבלך, זאת כדי לשמר את הווי השטיבל המתפוגג ככל שמנין חבריו מתרבים. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | בקהילה החרדית בישראל התפתחו בתי כנסת בהם מרוכזים מספר חדרים (ומכאן שטיבלאך - הטיית רבים יידית לשטיבל) למנייני תפילה. מטרתם של השטיבלאך היא לאפשר מקום תפילה מקביל פנים ובאווירה יותר משוחררת. בשונה מבית כנסת בו נהוגים זמני תפילה קבועים, סדרי ישיבה מסוימים וכיוצא בזה השטיבלך פועל בכל שעות היממה ומכיל כבשיגרה מתפללים ארעיים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=הרב משה צוריאל|כותרת=תפילה במניינים שמתפללים מאוחר, ובחטף ("שטיבלך")|כתובת=http://www.hidush.co.il/hidush.asp?id=1850#.Ua3hWNJ7KtU|תאריך=שני בפברואר 2011|מידע נוסף=מאמר ביקורת כנגד תופעת ה"שטיבלאך"|ציטוט=יש בני אדם המתפללים במנינים המאוחרים, כי קמו מאוחר משינתם. מקרה של איחור באונס עלול לקרות פעם או פעמים בשנה}}}}. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | בקהילה החרדית בישראל התפתחו בתי כנסת בהם מרוכזים מספר חדרים (ומכאן |
||
== |
==שטיבלאך מפורסמים בישראל== |
||
[[תמונה:Stieblach.JPG|שמאל|ממוזער|250px|" |
[[תמונה:Stieblach.JPG|שמאל|ממוזער|250px|"שטיבלך" בשכונת [[קטמון]] ב[[ירושלים]]]] |
||
כנגזר מן |
כנגזר מן השטיבל החסידי המקורי, החלו לקרוא בזמננו לבתי הכנסת בהם יש מספר חדרים ל[[מניין|מנייני]] תפילה בו זמנית, בשם "'''שטיבלאך'''". |
||
בין |
בין השטיבלך המפורסמים ניתן למנות את: |
||
בירושלים: |
בירושלים: |
||
* |
* השטיבלך בשכונת [[קטמון]] |
||
* [[שטיבלך מאה שערים]] |
* [[שטיבלך מאה שערים]] |
||
* |
* שטיבלך [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]] |
||
* [[בית הכנסת זיכרון משה]] |
* [[בית הכנסת זיכרון משה]] |
||
* [[בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)|בית הכנסת הגר"א]] בשכונת [[שערי חסד]] |
* [[בית הכנסת הגר"א (שערי חסד)|בית הכנסת הגר"א]] בשכונת [[שערי חסד]] |
||
* |
* השטיבלך של [[חסידות אמשינוב]] בשכונת [[בית וגן]] |
||
* |
* השטיבלך בבית הכנסת זופניק בשכונת [[גבעת שאול]] |
||
* [[בית הכנסת מוסיוף]] ב[[שכונת הבוכרים]] |
* [[בית הכנסת מוסיוף]] ב[[שכונת הבוכרים]] |
||
* אור הצפון בשכונת [[נווה צבי]] |
* אור הצפון בשכונת [[נווה צבי]] |
||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
* [[בית כנסת איצקוביץ']] |
* [[בית כנסת איצקוביץ']] |
||
* בית הכנסת הגדול |
* בית הכנסת הגדול |
||
* |
* שטיבלאך [[פא"י]] ברחוב דסלר |
||
* |
* שטיבלאך בית הלל בשיכון ויזניץ |
||
בערים אחרות: |
בערים אחרות: |
||
* |
* שטיבלך קהל חסידים ב[[אשדוד]] |
||
* |
* שטיבלאך [[פא"י]] ברחוב עזרא ב[[רחובות]] |
||
* |
* שטיבלך חתם סופר ברחוב ארלוזורוב בפתח תקווה |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־15:33, 27 באפריל 2015
השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש חסידים לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה. השטיבל משמש גם לכינוסים חסידיים, לסעודות שבת וחג (בעיקר בסעודה השלישית של שבת) ולמקום מפגש תרבותי וחברותי לחברי הקהילה. בית כנסת בו מתפלל האדמו"ר אינו מכונה בדרך כלל כשטיבל. בחצרות חסידיות אחדות (דוגמת חסידויות ברסלב ובויאן) נהוג לכנות את השטיבל בשם "קלויז".
טרמינולוגיה ורקע
תרגומה של המילה שטיבל ביידיש הוא בית קטן, ואכן, לפי שמו ניתן להבין שהוא משמש כבית שני לבאים בשעריו. הווי השטיבל התגבש בקרב חסידויות במזרח אירופה. האברכים הצעירים והבחורים היו יושבים בו כל היום ועוסקים בתורה ובחסידות, ואילו בעלי הבתים שהיו עסוקים כל היום בעבודת כפיים היו באים בבקרים ובערבים לתפילה, ללימוד משותף ולהתחזקות דתית. השטיבל מונה החל ממניין חברים ועד כמאה בתי אב. כאשר מנין חבריו של השטיבל גדל, ישנן חסידויות הנוהגות לפצלו לשני שטיבלך, זאת כדי לשמר את הווי השטיבל המתפוגג ככל שמנין חבריו מתרבים.
שטיבלאך במשמעותו כיום
בקהילה החרדית בישראל התפתחו בתי כנסת בהם מרוכזים מספר חדרים (ומכאן שטיבלאך - הטיית רבים יידית לשטיבל) למנייני תפילה. מטרתם של השטיבלאך היא לאפשר מקום תפילה מקביל פנים ובאווירה יותר משוחררת. בשונה מבית כנסת בו נהוגים זמני תפילה קבועים, סדרי ישיבה מסוימים וכיוצא בזה השטיבלך פועל בכל שעות היממה ומכיל כבשיגרה מתפללים ארעיים[1].
שטיבלאך מפורסמים בישראל
כנגזר מן השטיבל החסידי המקורי, החלו לקרוא בזמננו לבתי הכנסת בהם יש מספר חדרים למנייני תפילה בו זמנית, בשם "שטיבלאך".
בין השטיבלך המפורסמים ניתן למנות את:
בירושלים:
- השטיבלך בשכונת קטמון
- שטיבלך מאה שערים
- שטיבלך בית ישראל
- בית הכנסת זיכרון משה
- בית הכנסת הגר"א בשכונת שערי חסד
- השטיבלך של חסידות אמשינוב בשכונת בית וגן
- השטיבלך בבית הכנסת זופניק בשכונת גבעת שאול
- בית הכנסת מוסיוף בשכונת הבוכרים
- אור הצפון בשכונת נווה צבי
- הר צבי בשכונת כרם אברהם
בבני ברק:
- בית כנסת איצקוביץ'
- בית הכנסת הגדול
- שטיבלאך פא"י ברחוב דסלר
- שטיבלאך בית הלל בשיכון ויזניץ
בערים אחרות:
קישורים חיצוניים
- יצחק אלפסי, בתי התפילה של החסידים, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ הרב משה צוריאל, תפילה במניינים שמתפללים מאוחר, ובחטף ("שטיבלך"), מאמר ביקורת כנגד תופעת ה"שטיבלאך", שני בפברואר 2011
