אהוד נצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון תאריך לפי ויקינתונים
מ ניקיון פרמטרים בתבנית מדען*
שורה 4: שורה 4:
|שם בשפת המקור=
|שם בשפת המקור=
|תאריך לידה=[[13 במאי]] [[1934]]
|תאריך לידה=[[13 במאי]] [[1934]]
|תאריך פטירה=[[28 באוקטובר]] [[2010]]
|תאריך פטירה=[[28 באוקטובר]] [[2010]]
|תמונה=[[תמונה:Nezer (12).JPG|מרכז|200px]]
|תמונה=[[תמונה:Nezer (12).JPG|מרכז|200px]]
|כיתוב=
|תרומות עיקריות=חקר [[תקופת בית שני]], ובמיוחד [[הורדוס]], חפירות ב[[מצדה]] ו[[הרודיון]]
|תרומות עיקריות=חקר [[תקופת בית שני]], ובמיוחד [[הורדוס]], חפירות ב[[מצדה]] ו[[הרודיון]]
|ארצות מגורים=[[ישראל]]
|ענף מדעי=[[ארכאולוגיה]], [[אדריכלות]]
|ענף מדעי=[[ארכאולוגיה]], [[אדריכלות]]
|ארצות מגורים=[[ישראל]]
|פרסים והנצחה=
|פרסים והנצחה=
|הערות=
|הערות=

גרסה מ־18:04, 28 באפריל 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אהוד נצר
לידה 13 במאי 1934
ירושלים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 באוקטובר 2010 (בגיל 76)
ירושלים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ארכאולוגיה, אדריכלות
מקום קבורה קריית ענבים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תרומות עיקריות
חקר תקופת בית שני, ובמיוחד הורדוס, חפירות במצדה והרודיון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהוד נצר (מנצ'ל, 13 במאי 193428 באוקטובר 2010) היה ארכאולוג ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. התמחה באדריכלות של תקופת בית שני ובפרט בתקופת הורדוס. בנם של יוסף ופועה מנצ'ל.

פעילותו הארכאולוגית

בשנת 1958 השלים תואר בוגר באדריכלות מהטכניון. בשנות ה-60 השתתף כאדריכל בחפירות במצדה בניהולו של יגאל ידין, ובעבודות השיקום ובניית אתר המבקרים במקום. בין 1972 ל-1978 השלים דוקטורט בארכאולוגיה באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בארמונותיו של המלך הורדוס בהרודיון וביריחו. נצר החל להרצות באוניברסיטה העברית ב-1981, ונתמנה לפרופסור ב-1990.

בעקבות מלחמת ששת הימים השתתף בשיקום שכונות עתיקות בירושליםמשכנות שאננים, ימין משה והרובע היהודי.

בין 1985 ל-1993 ניהל את החפירות הארכאולוגיות בציפורי. תקופה זו התאפיינה בתגליות מרשימות של פסיפסים, מרכז עיר עם מבנים מונומנטליים, ורצפת פסיפס של בית כנסת. בעקבות תגליות אלה הפך אתר ציפורי לגן לאומי ולאתר ביקור פופולרי לקבוצות מרחבי הארץ והעולם.

לאורך השנים ניהל נצר גם חפירות באתרים הרודיאניים בבניאס, בקיסריה, במבצר קיפרוס, ביריחו ובקפריסין, וכן ניהל חפירות נוספות במצדה, וערך את הכרך השלישי בדו"ח המסכם של תוצאות החפירות במצדה.

ב-1996, כמדריך-שותף של אורנה אליהו-אורון, ארכאולוגית וחוקרת אומנות אשר עבדה עמו בחפירות ציפורי, גילה[דרוש מקור] נצר יחד עם אליהו-אורון בעליית הגג של בית הכנסת טקומבאגם ברובע ארנקולם של העיר קוצ'י בדרום הודו, היכל בן למעלה מ-400 שנה מטיפוס סגנוני שלא היה ידוע עד אז לעולם המחקר. ההיכל מוצג כיום באולם בית-הכנסת.

נצר חפר שנים רבות באתר ההרודיון, החל מ-1972. הוא חשף את מערכות בורות המים והמנהרות מימי המרד הגדול ומרד בר כוכבא ומבנים רבים בעיר התחתונה. שנים רבות הוא חיפש את קברו של הורדוס, לאור תיאורו של יוסף בן מתתיהו. לבסוף, ב-2007 חשף נצר בהרודיון קבר שלהערכתו הוא קברו של הורדוס, לאור הפאר של המאוזוליאום והסרקופג.[1] ב-2008 חשף ממצאים ארכאולוגים נוספים, בהם תיאטרון ושני קברים נוספים, המחזקים לדבריו את השערתו.[2]

ב-25 באוקטובר 2010, בעת ביקור עם קבוצת ארכאולוגים, נפל נצר בהרודיון, נפצע באורח קשה ונפטר כעבור שלושה ימים בבית החולים "הדסה" עין כרם בירושלים.[3] הותיר אשה וארבעה ילדים.
בשנת 2013 מוצגת במוזיאון ירושלים תערוכה: "הורדוס – מסעו האחרון של מלך יהודה", התערוכה במוזיאון מוקדשת לזכרו של פרופ' נצר.

לקריאה נוספת

  • אמנות ואדריכלות בירושלים ובארץ ישראל בתקופת בית שני: מבחר מאמרים לזכרו של אהוד נצר, אריאל- כתב עת לידיעת ארץ ישראל, גיליון 200-201, אלי שילר וגבריאל ברקאי (עורכים), תשע"ג. מאמרים על אישיותו של אהוד נצר, ממצאיו בהרודיון ומכלול מחקריו.

קישורים חיצוניים

מאמרים והרצאות

הערות שוליים


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.