צורך

צורך הוא כל דבר שאדם או בעל חיים זקוק (או חש שהוא זקוק) לו עבור המשך קיומו הפיזי ורווחתו הנפשית. מקובל לראות צרכים כתופעה אוניברסלית, כלומר, כל בני האדם חולקים את אותם צרכים, גם אם צרכים שונים מופיעים אצל אנשים שונים בזמנים שונים ובעוצמות שונות.

בשפת הדיבור לעתים נעשה שימוש במילה "צורך" לצורך הבאת רצון עז או אופן הפעולה המתבקש ממצב חברתי מסוים על פי הנורמות והערכים המקובלים בה. בתחום הלוגיקה, צורך משמש לתיאור סיבתיות. בהקשר זה הצורך הוא תנאי הכרחי, כלומר דבר או מצב הדרוש (מַתְנֶה) לקיום של דבר או מצב אחר (מוּתְנֶה). למשל - בשביל שתיווצר אש יש צורך בחמצן. ערך זה יתמקד בצרכים פזיולוגיים ורגשיים.

סוגי צרכים

פרשנות של תאוריית הצרכים של מאסלו, מיוצגת כפירמידה עם הצרכים הבסיסיים בתחתית

קיימים מספר סוגים של צרכים. על פי תאוריית הצרכים של אברהם מאסלו ישנו מדרג של חשיבות עבור הצרכים השונים. כתוצאה מכך צרכים מסוימים משמעותיים יותר מצרכים אחרים. תאוריית קיום-השתייכות-צמיחה של קלייטון אלדרפר עוסקת בצורכי קיום פיזיים, צורכי השתייכות, וצורכי צמיחה.

צרכים פיזיולוגים

צרכים פיזיולוגים של האורגניזם יכולים להשפיע על ההתנהגות שלו. זאת בעקבות מנגנון ההומואסטזיס, אשר פועל לצורך ויסות ואיזון המערכות הביולוגיות של הגוף. למשל, מצבי רעב וצמא יובילו לחיפוש אחר מזון ומים.

באופן זה גירויים אשר מובילים להנאה שמקורה פיזיולוגי יכולים לשמש לצורך חיזוק. גירויים מסוג זה מכונים חיזוקים ראשוניים. ניתן להצמיד את הגירויים הראשוניים לגירויים נייטרליים בתהליך של למידה על מנת להפוך אותם לחיזוקים משניים. לדוגמה: כסף או ציון.

צרכים רגשיים

צורך פסיכולוגי הוא תנאי לרווחה פסיכולוגית. למשל, צורך בהתקשרות בטוחה, צורך בביטחון, צורך ביחסים חברתיים. החלוקה הזו היא אמנם מלאכותית משום שכל ההתנהגויות והמצבים שפסיכולוגיה עוסקת בהם הם חלק מהטבע, ועם זאת, בפסיכולוגיה מתייחסים לצורך לעתים קרובות לא רק כתנאי, אלא גם כסוג של הנעה. כלומר, למשל, לא רק שאדם צריך ביטחון בשביל רווחה פסיכולוגית, אלא גם שהצורך הזה מניע אותו לחפש ביטחון.

לפי המודל הסטרוקטורלי של זיגמונד פרויד, האיד הוא המקור לצרכים הפסיכולוגיים והוא פועל לפי עקרון העונג.

לפי תאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, הצורך הפסיכולוגי הבסיסי הוא התקשרות, ואם נוצרת התקשרות לא בטוחה, הצורך הבסיסי הוא להשיג התקשרות בטוחה.

צרכים קוגניטיביים

לאדם יש צורך לדעת ולהבין. צורך זה מושרש בטבע הביולוגי שלו. ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות בהם האדם חיפש אחר עובדות והסברים גם לנוכח סכנה גדולה.

השלכות רגשיות

כאשר הצרכים אינם נענים הפרט עשוי לחוות מגוון רגשות כגון תסכול, עצב, אכזבה, פחד, בדידות, חוסר אונים, כעס, אשמה, שנאה ועוד. לעומת זאת, כאשר צרכים מתמלאים, הפרט עשוי להרגיש סיפוק, שמחה, הנאה, חיות, התרגשות, הקלה ועוד.

היות שצרכים פיזיים הם תנאי לחיים, וצרכים פסיכולוגיים הם תנאי לרווחה נפשית, לעתים קרובות צרכים מלווים בפחד - מודע או לא מודע - מאי מילוי התנאי - פחד ממוות או פחד מסבל נפשי כלשהו. למעשה, ניתן לראות צורך בביטחון פסיכולוגי כצורך בצמצום רמת הפחד.

בגלל ההשלכות הרגשיות המשמעותיות של צרכים, גישות פסיכולוגיות ופילוסופיות שונות נוקטות בעמדות שונות כלפיהן: גישות מסוימות, כגון אלה הקיימות בדתות רבות, דוגלות בהתגברות על צרכים, התכחשות להם או הדחקתם, בין השאר כדי להימנע מההשלכות הרגשיות הלא נעימות שלהם, ומהתלות שהם יוצרים אצל האדם במושא הצורך. גישות אחרות כגון הדוניזם, תקשורת לא אלימה, דוגלות בהיפך - שאיפה למילוי מרבי של צרכים, כדי ליהנות מההשלכות הרגשיות החיוביות שלהם, ולהגיע לאושר. עמדה זו הופכת למקובלת יותר ויותר עם היחלשות הדתות ועם העידן הפוסט-מודרני שמתנער ממוסר מוחלט.

ובאמת נראה ברור ופשוט שלאחר הבעת דעתם של פסיכולוגיות ופילוספיות למינהן, הדרך לאיזון הנפשי שאדם יגיע אליו הוא רק ע"י דחיית הגירוי, שהוא גשמי, וברור הוא, שאין שום סיפוק אמיתי מדבר גשמי, לכן ע"י דחייתו, ישבע.

וכמו שהתבטאו רבותינו בתלמוד, מסכת סוכה דף נ"ב "משביעו-רעב מרעיבו-שבע" איך אדם ישבע-יסתפק? ע"י שירעיב את יצרו, שכן אז כשמרעיבו מבין יצרו כי עוד טעם לגרות אדם זה שהרי אינו מספק תאוותו באיסור, והשתמשות בגירוי באופן רוחני (ומותר כפיי ההלכה) מגיע האדם לסיפוק האמיתי, שהרי כאמור, הוא רוחני.

היבטים חברתיים

ישנם גם צרכים של קולקטיב, כדוגמת צורכי הקהילה.

בסוציולוגיה תהליך החיברות הוא בין השאר אמצעי של החברה להתאים את היחידים לצורכי החברה הספציפית.

בכלכלה צרכים ורצונות של יצרנים וצרכנים משפיעים על היצע וביקוש של מוצרים בשוק הכלכלי.

ראו גם

• הנעה
• הנעה לעבודה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.