תרסיס פלפל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
The red king (שיחה | תרומות)
קישור
הגהה
שורה 11: שורה 11:
התזת תרסיס פלפל על פני אדם מעוררת [[דלקת]], גורמת ל[[דמעה|דימוע]] מיידי של העיניים, קשיי נשימה, גודש באף ו[[שיעול]]. השפעת התזה בודדת יכולה לגרום להשפעות אלו למשך 30-45 דקות, ולהשפעות לוואי קלות יותר למשך שעות לאחר מכן. לחולי [[קצרת]] התגובה מהתזת תרסיס פלפל עלולה להיות קטלנית. שטיפת פני המותקף ב[[מים]] לא תקל על הצריבה. בבדיקה קלינית בה נבדקו ארבעה סוגי שטיפות ([[מים]], [[חלב]], סותר-חומצה, ג'ל [[לידוקאין]] ו[[שמפו]] תינוקות) נמצא כי אף אחד מפתרונות אלו לא הקל על הצריבה, וזו פגה כעבור אותו פרק זמן. פרמדיקים המובילים חולים שהותקפו בתרסיס פלפל, משתמשים לעתים בשמפו תינוקות, וטוענים כי הדבר מועיל במידת מה.
התזת תרסיס פלפל על פני אדם מעוררת [[דלקת]], גורמת ל[[דמעה|דימוע]] מיידי של העיניים, קשיי נשימה, גודש באף ו[[שיעול]]. השפעת התזה בודדת יכולה לגרום להשפעות אלו למשך 30-45 דקות, ולהשפעות לוואי קלות יותר למשך שעות לאחר מכן. לחולי [[קצרת]] התגובה מהתזת תרסיס פלפל עלולה להיות קטלנית. שטיפת פני המותקף ב[[מים]] לא תקל על הצריבה. בבדיקה קלינית בה נבדקו ארבעה סוגי שטיפות ([[מים]], [[חלב]], סותר-חומצה, ג'ל [[לידוקאין]] ו[[שמפו]] תינוקות) נמצא כי אף אחד מפתרונות אלו לא הקל על הצריבה, וזו פגה כעבור אותו פרק זמן. פרמדיקים המובילים חולים שהותקפו בתרסיס פלפל, משתמשים לעתים בשמפו תינוקות, וטוענים כי הדבר מועיל במידת מה.
הקפסאיצין הגורם להפעלה של קצות תאי עצב תחושתיים ולדלדול תכולת [[מוליך עצבי|הנוירו-פפטידים]] בהם, התוצאה היא כאב עז ותגובה [[דלקת|דלקתית]] המתבטאת בהגברת זרימת הדם ל[[לחמית]] והתנפחות של תאי אפיתל [[קרנית|בקרנית]]. נגרם נזק לתאי [[אפיתל]] בעין שנרפא לאחר כיום. בשבוע שלאחר הפגיעה נצפתה ירידה ברגישות העין לגרוי מכני, הרגישות הכימית עולה ביום שלאחר הפגיעה ואחרי שבוע יורדת מתחת לנורמלי.{{הערה|שם=מינה|Minna Vesaluoma et al, Effects of Oleoresin Capsicum Pepper Spray on Human Corneal Morphology and Sensitivity, Investigative Ophthalmology & Visual Science, July 2000, Vol. 41, No. 8}}.
הקפסאיצין הגורם להפעלה של קצות תאי עצב תחושתיים ולדלדול תכולת [[מוליך עצבי|הנוירו-פפטידים]] בהם, התוצאה היא כאב עז ותגובה [[דלקת|דלקתית]] המתבטאת בהגברת זרימת הדם ל[[לחמית]] והתנפחות של תאי אפיתל [[קרנית|בקרנית]]. נגרם נזק לתאי [[אפיתל]] בעין שנרפא לאחר כיום. בשבוע שלאחר הפגיעה נצפתה ירידה ברגישות העין לגרוי מכני, הרגישות הכימית עולה ביום שלאחר הפגיעה ואחרי שבוע יורדת מתחת לנורמלי.{{הערה|שם=מינה|Minna Vesaluoma et al, Effects of Oleoresin Capsicum Pepper Spray on Human Corneal Morphology and Sensitivity, Investigative Ophthalmology & Visual Science, July 2000, Vol. 41, No. 8}}.
מחקר שבחן כ3,600 מקרים בהם הופעל תרסיס פלפל על אסירים העלה ששיעור הפגיעות החמורות (המצריכות טיפול רפואי) היה 6.8% מהנפגעים כשרוב הפגיעות החמורות ביו בעיניים ( כ 54%) או בדרכי הנשימה (32%){{הערה|Kearney, T; Hiatt, P; Birdsall, E; Smollin, C (Jul–Sep 2014). "Pepper spray injury severity: ten-year case experience of a poison control system.". Prehospital emergency care : official journal of the National Association of EMS Physicians and the National Association of State EMS Directors 18 (3): 381–6}}.
מחקר שבחן כ3,600 מקרים בהם הופעל תרסיס פלפל על אסירים העלה ששיעור הפגיעות החמורות (המצריכות טיפול רפואי) היה 6.8% מהנפגעים כשרוב הפגיעות החמורות היו בעיניים ( כ 54%) או בדרכי הנשימה (32%){{הערה|Kearney, T; Hiatt, P; Birdsall, E; Smollin, C (Jul–Sep 2014). "Pepper spray injury severity: ten-year case experience of a poison control system.". Prehospital emergency care : official journal of the National Association of EMS Physicians and the National Association of State EMS Directors 18 (3): 381–6}}.
==ראו גם==
==ראו גם==
* [[גז מדמיע]]
* [[גז מדמיע]]

גרסה מ־18:17, 20 ביוני 2015

הדגמת השימוש בתרסיס פלפל

תרסיס פלפל הוא תרסיס המכיל קפסאיצין, החומר הפעיל בפלפל חריף; התזתו על פני אדם גורמת לגירוי עז בעיניים עד למצב של דימוע מיידי, קשיי נשימה, גודש באף, שיעול, ודלקת. השפעות אלה נמשכות כחצי שעה לאחר התזה בודדת אך תופעות הלוואי הקלות יותר, עלולות להימשך גם שעות. חולים במחלות דרכי הנשימה או אחרות, כגון קצרת, עלולים גם למות כתוצאה משאיפת הגז. תרסיס פלפל משמש כאמצעי להגנה עצמית בתור גז מדמיע, וגרסאות חריפות שלו משמשות לניטרול התפרעויות ושליטה בקהל על ידי כוחות ביטחון. מכל התרסיס הנו קטן ונייד, בדרך כלל, כדי שיוכל להיות בשימוש כאמצעי הגנה שניתן להסתירו בתיק יד. קיימות גם גרסאות מסחריות של מכל תרסיס פלפל קטן, שניתן לשגרו מרובה שמיועד לשיגור מטעני צבע ("פיינטבול").

ייצור

הקפסיאצין מופק מפלפלים באמצעות מיצוי מהצמח לאחר כתישה בממס אורגני דוגמת אתנול. לאחר שהממס מתאדה נשאר השרף שמורחף במים בעזרת חומר פעיל שטח כפרופילן גליקול. האמולסיה נארזת במיכלי לחץ ליצירת התרסיס. תכולת הקפסאיצין בתרסיס צריכה להיות 1% לפחות על פי התקן האמריקני.

חומרים דומים

גרסה סינתטית של קפסציאין, pelargonic acid vanillylamide, נמצאת בשימוש בתרסיסי פלפל בבריטניה. גרסה סינתטית הדומה בהשפעותיה לתרסיס פלפל, pelargonic acid morpholide, נמצאת בשימוש נרחב ברוסיה. בשני המקרים המוצרים נמכרים למטרות דומות ומתאפיינים בתגובה דומה בהתזה על פני אדם.

השפעת התרסיס

התזת תרסיס פלפל על פני אדם מעוררת דלקת, גורמת לדימוע מיידי של העיניים, קשיי נשימה, גודש באף ושיעול. השפעת התזה בודדת יכולה לגרום להשפעות אלו למשך 30-45 דקות, ולהשפעות לוואי קלות יותר למשך שעות לאחר מכן. לחולי קצרת התגובה מהתזת תרסיס פלפל עלולה להיות קטלנית. שטיפת פני המותקף במים לא תקל על הצריבה. בבדיקה קלינית בה נבדקו ארבעה סוגי שטיפות (מים, חלב, סותר-חומצה, ג'ל לידוקאין ושמפו תינוקות) נמצא כי אף אחד מפתרונות אלו לא הקל על הצריבה, וזו פגה כעבור אותו פרק זמן. פרמדיקים המובילים חולים שהותקפו בתרסיס פלפל, משתמשים לעתים בשמפו תינוקות, וטוענים כי הדבר מועיל במידת מה. הקפסאיצין הגורם להפעלה של קצות תאי עצב תחושתיים ולדלדול תכולת הנוירו-פפטידים בהם, התוצאה היא כאב עז ותגובה דלקתית המתבטאת בהגברת זרימת הדם ללחמית והתנפחות של תאי אפיתל בקרנית. נגרם נזק לתאי אפיתל בעין שנרפא לאחר כיום. בשבוע שלאחר הפגיעה נצפתה ירידה ברגישות העין לגרוי מכני, הרגישות הכימית עולה ביום שלאחר הפגיעה ואחרי שבוע יורדת מתחת לנורמלי.[1]. מחקר שבחן כ3,600 מקרים בהם הופעל תרסיס פלפל על אסירים העלה ששיעור הפגיעות החמורות (המצריכות טיפול רפואי) היה 6.8% מהנפגעים כשרוב הפגיעות החמורות היו בעיניים ( כ 54%) או בדרכי הנשימה (32%)[2].

ראו גם


הערות שוליים

  1. ^ Minna Vesaluoma et al, Effects of Oleoresin Capsicum Pepper Spray on Human Corneal Morphology and Sensitivity, Investigative Ophthalmology & Visual Science, July 2000, Vol. 41, No. 8
  2. ^ Kearney, T; Hiatt, P; Birdsall, E; Smollin, C (Jul–Sep 2014). "Pepper spray injury severity: ten-year case experience of a poison control system.". Prehospital emergency care : official journal of the National Association of EMS Physicians and the National Association of State EMS Directors 18 (3): 381–6