הקרב על יער הירטגן – הבדלי גרסאות
תיקון ניסוח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
Marloweperel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==הקרב== |
==הקרב== |
||
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים (ביחס של 5:1), ב[[שריון]], בניידות ובסיוע אווירי, צומצמו בשל [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו. |
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים (ביחס של 5:1), ב[[שריון]], בניידות ובסיוע אווירי, צומצמו בשל [[מזג אוויר|מזג האוויר]] הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו. בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא [[טנק]]ים ועם [[ארטילריה]] מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב, כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 ה[[אמריקני]] הגיעו ליער הורטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי. |
||
| ⚫ | ב[[6 בדצמבר]] הוטלה על [[יחידת הריינג'רס של צבא ארצות הברית|גדוד הריינג'רים ה-2]] המשימה לכבוש את גבעה 400, לאחר שמספר כוחות נכשלו בניסיונם להשתלט עליה. הריינג'רס פיצלו את כוחם לשלושה ראשים וכבשו את הגבעה בתוך שעתיים והדפו את התקפת הגרמנית{{הערה|1=אורן לינצ'בסקי, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/7/113537.pdf ללמוד מהריינג'רים], [[מערכות]] גיליון 457, {{כ}} [[אוקטובר]] [[2014]], עמוד 47.}}. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה. הם הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית, אך באמצע ינואר 1945 הגרמנים נהדפו חזרה לעמדותיהם באזור יער הורטגן והקרב נמשך. ב-10 בפברואר הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול, אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרור. כתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרור. לבסוף נהר הרור נחצה על ידי בעלות הברית ב-[[23 בפברואר]] 1945. |
||
בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של [[הנס שמידט]]. כוח זה היה ללא [[טנק]]ים ועם [[ארטילריה]] מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב, כאשר חיילים מה[[רגימנט]] ה-60 ה[[אמריקני]] הגיעו ליער הורטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי. |
|||
| ⚫ | |||
הקרב על יער הורטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה". |
הקרב על יער הורטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה". |
||
| שורה 45: | שורה 43: | ||
==לקריאה נוספת== |
==לקריאה נוספת== |
||
* מקס הסטינגס, '''ארמגדון''', דביר הוצאה לאור, אור יהודה 2007, עמ' 249 - 276 |
* מקס הסטינגס, '''ארמגדון''', דביר הוצאה לאור, אור יהודה 2007, עמ' 249 - 276 |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|היסטוריה}} |
{{קצרמר|היסטוריה}} |
||
[[קטגוריה:קרבות זירת מערב אירופה במלחמת העולם השנייה|הורטגן]] |
[[קטגוריה:קרבות זירת מערב אירופה במלחמת העולם השנייה|הורטגן]] |
||
גרסה מ־14:11, 22 ביוני 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:סכסוך צבאי
פרמטרים [ שם הסכסוך, כותרת תמונה, צד שני-אבידות, צד ראשון-אבידות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ ראש מדינה ראשון, ראש מדינה שני ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 19 בספטמבר 1944 – 10 בפברואר 1945 (20 שבועות ו־5 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | יער הורטגן, גרמניה | |||||||||||||
| קואורדינטות |
50°42′31″N 6°21′46″E / 50.708611111111°N 6.3627777777778°E | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון של בעלות הברית | |||||||||||||
| ||||||||||||||
.svg){kind=small}
הקרב על יער הורטגן היה מהקרבות הארוכים ביותר במלחמת העולם השנייה, והארוך ביותר שנערך על אדמת גרמניה. הוא התחולל מ-19 בספטמבר 1944 עד 10 בפברואר 1945, ביער הורטגן, מזרחית לגבול גרמניה - בלגיה.
רקע
מטרתן העיקרית של בעלות הברית הייתה להכניע את הכוחות הגרמנים באזור כדי למנוע מהם לתגבר את כוחותיהם צפונה יותר, בין נהר הרור לעיר אאכן, שם התנהלה מלחמת חפירות. היעד המשני בחשיבותו לבעלות הברית היה כיבוש העיירה שמידט והגעה לנהר הרור. לעומת זאת ולטר מודל, מפקד הכוחות הגרמניים באזור, שאף להדוף את בעלות הברית לקיפאון, על ידי גרימת אבדות כבדות לבעלות הברית ועל ידי השגת שליטה מלאה בביצורי קו זיגפריד.
הגרמנים הגנו על האזור בעקשנות משתי סיבות: ראשית, אזור הורטגן היה בסיס להתקפה גרמנית גדולה שנודעה מאוחר יותר כקרב הארדנים ושנית, פתיחת סכר שוומנאול שנמצא באזור יכלה להציף את אזור נהר הרור ובכך להקשות על בעלות הברית לחצות אותו.
הקרב
היתרונות ההתחלתיים של בעלות הברית במספר חיילים (ביחס של 5:1), בשריון, בניידות ובסיוע אווירי, צומצמו בשל מזג האוויר הקשה ותנאי השטח הקשים. לגרמנים היה די במספר מועט יחסית של חיילים נחושים ומאומנים כדי להיות יעילים בזירת לחימה זו. בתחילת הלחימה לגרמנים היו ביער הורטגן 6,000 לוחמים בלבד, תחת פיקודו של הנס שמידט. כוח זה היה ללא טנקים ועם ארטילריה מעטה. ב-19 בספטמבר החל הקרב, כאשר חיילים מהרגימנט ה-60 האמריקני הגיעו ליער הורטגן, אך הובסו ונסוגו בשל ההתנגדות הגרמנית ותנאי השטח הקשים. עם המשך הקרב זרמו למקום תגבורות גרמניות, ותקוות הצבא האמריקני לניצחון מהיר הלכה ונראתה כחסרת סיכוי.
ב6 בדצמבר הוטלה על גדוד הריינג'רים ה-2 המשימה לכבוש את גבעה 400, לאחר שמספר כוחות נכשלו בניסיונם להשתלט עליה. הריינג'רס פיצלו את כוחם לשלושה ראשים וכבשו את הגבעה בתוך שעתיים והדפו את התקפת הגרמנית[1]. הגרמנים הצליחו להחזיק באזור עד לאמצע דצמבר 1944, מועד קרב הארדנים. בקרב הארדנים רוכזו 250,000 חיילים גרמנים למתקפה גדולה. הם הצליחו להתקדם 80 ק"מ לעומק קווי בעלות הברית, אך באמצע ינואר 1945 הגרמנים נהדפו חזרה לעמדותיהם באזור יער הורטגן והקרב נמשך. ב-10 בפברואר הצליחו בעלות הברית לכבוש את סכר שוומנאול, אך הגרמנים הספיקו לפתוח את שערי הסכר ולהציף את עמק הרור. כתוצאה מכך נדחתה חציית נהר הרור. לבסוף נהר הרור נחצה על ידי בעלות הברית ב-23 בפברואר 1945.
הקרב על יער הורטגן נודע כקרב בו ספגו בעלות הברית אבדות כבדות - כ-32,000 חיילים, וכתוצאה מכך כונה הקרב על ידי בעלות הברית "תבוסה מהמעלה הראשונה".
לקריאה נוספת
- מקס הסטינגס, ארמגדון, דביר הוצאה לאור, אור יהודה 2007, עמ' 249 - 276
הערות שוליים
- ^ אורן לינצ'בסקי, ללמוד מהריינג'רים, מערכות גיליון 457, אוקטובר 2014, עמוד 47.
