רבי חנינא בן תרדיון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הוצאתו להורג: מאחר ומקור אזכור שם הקיסר במדרש אגדי-קבלי, לא כדאי לקבוע מסמרות רק על פיו בשאלת שם הקיסר הרומי
←‏הוצאתו להורג: תיקנתי שגיאת הקלדה.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 9: שורה 9:
== הוצאתו להורג ==
== הוצאתו להורג ==


בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שריפה]] על ידי השטלון הרומי כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]] (תלמוד בבלי, [[מסכת עבודה זרה]], [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=3967&Version=4 דף י"ח, א']; [[ארבעה טורים|טור]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] [[s:טור אורח חיים תקפ|סימן תקפ]]).
בזמן [[גזירות אדריאנוס|גזרות הרומאים]] שאסרו על [[לימוד תורה|לימוד התורה]], לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. וב[[כ"ז בסיוון]] [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב[[שריפה]] על ידי השלטון הרומי כאחד מ[[עשרה הרוגי מלכות]] (תלמוד בבלי, [[מסכת עבודה זרה]], [http://pshita.cet.ac.il/sheet.aspx?SheetID=3967&Version=4 דף י"ח, א']; [[ארבעה טורים|טור]], [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]] [[s:טור אורח חיים תקפ|סימן תקפ]]).


הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]], הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה {{הדגשה|גווילין נשרפין ואותיות פורחות}} ([[קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תלייה|תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה (יהדות)|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת עבודה זרה, שם).
הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות [[עץ (חומר גלם)|עץ]] והוא נשרף יחד עם [[ספר תורה|ספר התורה]] בו למד. כדי להאריך את [[עינויים|ייסוריו]], הניחו הרומאים על ליבו גיזי [[צמר]] ספוגים ב[[מים]], ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה {{הדגשה|גווילין נשרפין ואותיות פורחות}} ([[קלף]] נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). ה[[תלייה|תליין]] שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי [[עולם הבא]] אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף [[שבועה (יהדות)|נשבע]] לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה [[בת קול]] ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר [[רבי יהודה הנשיא]]: "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת עבודה זרה, שם).

גרסה מ־07:23, 28 ביוני 2015

דמותו של רבי חנינא בן תרדיון מוצא להורג - על פי האמן בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה. במקורות חז"ל שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנניה", "חנניא" או "חנינה".

חייו


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

שימש כראש ישיבה בסיכני, (מזוהה עם סכנין) והיה חברו של רבי חלפתא. בתלמוד הוא מתואר כגבאי צדקה נאמן, עד כדי כך שהפך לסמל של יושר וחוכמה:

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא יתן אדם פרוטה לארנקי של צדקה אלא אם כן ממונה עליה כרבי חנניה בן תרדיון.

הוצאתו להורג

בזמן גזרות הרומאים שאסרו על לימוד התורה, לא הסכים רבי חנינא ללמד בסתר, אלא לימד תורה בגלוי ונתפס. ובכ"ז בסיוון הוצא להורג בשריפה על ידי השלטון הרומי כאחד מעשרה הרוגי מלכות (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"ח, א'; טור, אורח חיים סימן תקפ).

הגמרא מתארת כי גופו נעטף בזמורות עץ והוא נשרף יחד עם ספר התורה בו למד. כדי להאריך את ייסוריו, הניחו הרומאים על ליבו גיזי צמר ספוגים במים, ובכך מנעו את מותו המהיר. לקריאת תלמידיו כי יפתח את פיו כדי למות מהר יותר, אמר: "מי שנתן נשמתי לי הוא יטלה ממני". לתלמידיו סיפר שהוא רואה ”גווילין נשרפין ואותיות פורחות” (קלף נשרף והאותיות הכתובות בו אינן נמחקות, אלא פורחות; רמז לו עצמו; השריפה כילתה את הגוף, אך התוכן נשאר לנצח). התליין שהתפעל מגדלות נפשו של רבי חנינא שאל אותו אם יביאו לחיי עולם הבא אם יסלק את ספוגי הצמר מעל לבו. רבי חנינא השיבו לחיוב, ואף נשבע לבקשתו. התליין הגדיל את השלהבת ונטל הספוגים וכך מת רבי חנינא מהר יותר, ואף התליין השליך עצמו באש ונשרף. על פי הגמרא יצאה בת קול ואמרה: רבי חנינא בן תרדיון ותליינו מזומנים לחיי העולם הבא; ועל כך אמר רבי יהודה הנשיא: "יש קונה עולמו בשעה אחת, ויש קונה עולמו בכמה שנים" (מסכת עבודה זרה, שם).

גם גורל בני משפחתו היה מר: על אשתו נגזר שתיהרג, ועל בתו השנייה (אחותה של ברוריה) גזרו לישב בקובה של זונות (עבודה זרה י"ז, ב'). מסופר גם כי בנו נתפס לליסטות (לפשע) ונהרג על ידי המלכות (מסכת שמחות סוף פרק יב).

הגמרא מסבירה שרבי חנינא נענש על חטא מועט, שהיה הוגה את השם המפורש באותיותיו בפרהסיא, משום שהקב"ה מדקדק עם צדיקים אף על חטא מועט, וכן בני ביתו נענשו על דבר מועט מפני צידקותם.

מאמרותיו

  • "שנים שיושבים ואין ביניהם דברי תורה, הרי זה מושב ליצים. אבל שניים שיושבים ועוסקים בתורה, שכינה ביניהם, שנאמר: "אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו, ויקשב ה' וישמע, ויכתב ספר זיכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב').

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים