תאופאנס המודה

שגיאות פרמטריות בתבנית:קדוש נוצרי
פרמטרים ריקים [ קנוניזציה על ידי, תאריך הקנוניזציה, מקום הקנוניזציה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

תאופנס המוודה

תאופנס המוודה
לידה	758 קונסטנטינופול
פטירה	12 במרץ 818 (בגיל 60 בערך) סמותרקיה
קדוש עבור	הכנסייה הקתולית והכנסייה היוונית אורתודוקסית
חג	12 במרץ

תֵּאוֹפָנֶס המוודה נולד בקונסטנטינופול בשנת 758 או 760 ונפטר ביום 12 במרץ 817 בסמותרקיה. הוא היה אריסטוקרט ביזנטי שהפך לנזיר והיסטוריון.

קורות חייו

תאופנס נולד למשפחת אצולה ביזנטית. אביו איסאק (יצחק) היה מושל אימפריאלי של איי הים השחור אמו תאודורה הייתה בת אצולה ביזנטית אך דבר לא ידוע על משפחתה. תאופנס היה בן 3 כאשר אביו מת והילד עבר לחסותו של קונסטנטינוס החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית שדאג לחינוך של תאופנס בחצר הקיסרית. משהגיע לבגרות מילא תאופנס תפקידים שונים בשירות פטרונו הקיסר.

תאופנס התחתן בגיל 12 ושיכנע את אשתו לקיים אורח חיים של פרישות ובשנת 799, לאחר מות חותנו התגרשו בני הזוג ונשבעו לנהל אורח חיים המוקדש לדת הנוצרית. אשתו של תאופנס בחרה לפרוש למנזר בסמוך לקונסטנטינופול ותאופנס עצמו פרש למנזר בשם פוליכרוניוס שבסמוך לעיר העתיקה קיזיקוס (ביוונית: Κύζικος)

לאחר מספר שנים שימש תאופנס כאב מנזר אותו ייסד בסמוך לקיזיקוס ומתוקף מעמדו השתתף בועידת ניקיאה השנייה, הוועידה האקומנית השביעית של הכנסייה; התכנסה בשנת 787 בעיר ניקאה, היא איזניק של ימנו בטורקיה. הוועידה החזירה את מנהג כיבוד האיקונין אשר בוטל וגונה בועידת האיקונוקלסטים בשנת 754, וסיימה את מלחמת האיקונין (איקונוקלאזמוס) הראשונה. ועידת ניקיאה השנייה היא הוועידה האקומנית האחרונה שמקובלת גם על הנצרות האורתודוקסית וגם על נצרות הקתולית.

המחצית הראשונה של המאה התשיעית הייתה סוערת וקשה עבור תושבי האימפריה הביזנטית וקיסרים התחלפו בתדירות גבוהה וכך גם המדיניות הדתית של האימפריה. עלייתו של לאו החמישי, קיסר האימפריה הביזנטית בשנת 813 סימנה את נפילתו של תאופנס. הקיסר חידש את רדיפת האיקונות והביא את תאופנס לקונסטנטינופול על מנת לשכנע אותו לחזור בו מתמיכתו בהחלטות וועידת ניקאה השנייה. משסירב תאופנס למצוות הקיסר הוא נאסר ועונה. שנתיים לאחר מכן, משעמד תאופנס בסירובו הוא הוגלה לאי סמותרקיה בשנת 817 ושם נפטר שבועיים לאחר מכן - ביום 12 במרץ (על פי המסורת הנוצרית). על פי המסופר תאופנס ביצע מעשי נסים רבים לאחר מותו.

הכרוניקה

על פי בקשת ועידוד ידידו גאורגיוס סינסלוס החל תאופנס לכתוב את יצירתו הגדולה - הכרוניקה (בלטינית: Chronica, מיוונית: χρονικά עברית: קורות) - ההיסטוריה של האימפריה הביזנטית. היצירה נכתבה בין השנים 810 עד 815 ובה שולבו כתבים של היסטוריונים קודמים ובהם גאורגיוס סינסלוס, סוקרטס מקונסטנטינופול, סוזומנוס וסופרים ביזנטיים אחרים ומשמרת לא רק את ההיסטוריה של האימפריה אלא גם את הכתבים של סופרים והיסטוריונים מוקדמים שעבודתם הייתה אובדת לנצח לולא השתמרה בכרוניקה.

הכרוניקה, כתובה בשפה המסמנת את המעבר הסגנוני בין יוונית קוינה הארכאית של ספרי הקודש ויוונית ביזנטית ששימשה את האימפריה הביזנטית, מספרת את ההיסטוריה של העולם הביזנטי החל מההכתרה של הקיסר דיוקלטיאנוס בשנת 284 על לנפילתו של מיכאל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית בשנת 813. כאשר התיאור עד לסוף תקופתו של יוסטינוס השני (578) מסתמך על מקורות קודמים וקדומים.

הכרוניקה מחולקת לשתיים. בחלק הראשון מתועדת ההיסטוריה לפי כרונולוגיה של שנים, ולמרות שאין בו ניתוח ביקורתי וככל הנראה לוקה גם במידה של חוסר דיוק היסטורי מהווה שיפור ניכר על הבעיתיות של ההיסטוריוגרפיה הביזנטית המוקדמת. בחלק השני מתועדת ההיסטוריה בטבלאות בהן מופיעות שגיאות וסתירות מרובות. חוקרים מודרניים מעלים את הסברה כי תאופנס כתב רק חלק מהטבלאות והותיר מקטעים ריקים ללא תאריכים, מידע זה הושלם במועד מאוחר יותר בטבלאות מופיעים שנות השלטון של הקיסרים הרומיים, המלכים הפרסים והח'ליפים המוסלמים, כמו כן מופיע מידע על חמשת הפטריאריארכים של קונסטנטינופול.