הבדלים בין גרסאות בדף "שילוב הלכה ואגדה"

אולם למרות דברים אלו ניתן למצוא מקורות שונים בהן האגדה משמשת כבסיס לקביעת הלכה; כאשר ה[[פוסק|פוסקים]] מצטטים אגדות ומתבססים עליהן בקביעת ההלכה. אחד מהפוסקים האחרונים הנודעים בשיטת פסיקה זו היה ה[[יוסף רוזין|רוגאצ'ובר]]. לעתים, קביעת הלכה מתוך האגדה - מובאת ללא צידוק כלשהו, ולעתים מצורף לדיון ההלכתי טיעון כלשהו, כגון הטיעון שהאגדה המובאת אינה אגדה, אלא מעשה ממשי{{הערה|1=עיין לדוגמה בדבריו של הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] ב'''תורה תמימה''' "ואפשר להביא קצת ראיה שמחויב בזה להכניס עצמו בספק סכנה מאגדה דברכות ל"ג.. ופשוט דלא שייך בזה אין למדין מן האגדות אחרי שזה מעשה שהיה" (ויקרא יט).}}.

בעקבות דברים אלו הורחבה הכנסת האגדה לתוך תחומה של ההלכה, ומתקיימות דעות שכאשר הלימוד מהאגדה אינו עומד בסתירה לחלק ההלכתי ניתן ללמוד ממנו ולסמוך עליו{{הערה|1=אנציקלופדיה תלמודית, אגדה, כרך א, עמ' קלב.}} גישות קיצוניות יותר טענו ש-"סברא בלבד יכולים ללמוד מאגדות גם במקום שיש סתירה מחלק ההלכה..".

 

==לקריאה נוספת==

* [[שמואל ספראי]], '''יחס האגדה להלכה''', בתוך "דור לדור" קובץ לכבוד יהשוע אפרון, בהוצ' [[מוסד ביאליק]], תשנ"ה / 1995.

* אברהם ארזי, {{דעת||daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm|שילוב אגדה בהלכה במשנת רבי אליעזר בן הורקנוס}}

 

==הערות שוליים==