בית הסוהר דמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{)
שורה 19: שורה 19:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תבנית:רכס הכרמל}}
{{רכס הכרמל}}


{{קצרמר|ישראל}}
{{קצרמר|ישראל}}

גרסה מ־10:19, 6 ביולי 2015

בית סוהר דמון לאחר השריפה בכרמל בשנת 2010

בית סוהר דמון הוא בית כלא השוכן על הר הכרמל.

בית סוהר דמון הוקם בשנת 1953 על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית מוסלמית[1] מחיפה – במקום שהיו בו מחסני טבק.[2] את הכלא הקימו האסירים עצמם, שעברו מבתי כלא אחרים, שבהם לא היה מקום. בית סוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בשנת 2000 נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר האינתיפאדה השנייה נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של שוהים בלתי חוקיים, וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו. בסך הכול, מוחזקים בבית הסוהר כ-500 אסירים.

בית הסוהר נבנה על אתרו של יישוב קדום מהתקופה הביזנטית בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת פסיפס, בורות קברים חצובים ושברי עמודים.[3]

ב-2 בדצמבר 2010, במהלך השריפה בכרמל, נשרפו יערות מסביב לכלא והוא פונה. כ-40 צוערים של שירות בתי הסוהר נהרגו בעת שהיו בדרך לסייע לפינוי הכלא, כשהאוטובוס שבו נסעו נלכד בלהבות. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה פונה כלא שלם מיושביו.[4] על אף שהאש בערה מסביב לבית הכלא הוא לא ניזוק.[5]

בחודש נובמבר 2011 החלו תהליכים לבחינת סגירת בית הכלא, בעקבות תנאי התחזוקה הירודים, וכן בשל שחרור מרבית האסירים בעסקת שליט.[6]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, הוצאת יד בן צבי, 1969, עמ' 179
  2. ^ מנחם מרקוס, "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת רשות שמורות הטבע, 1997, עמ' 66
  3. ^ "כל מקום ואתר", הוצאת משרד הביטחון, עמוד 113
  4. ^ "ישראל היום", 3 בדצמבר 2010, עמוד 9
  5. ^ האש בערה במשך 4 ימים - אך כלא דמון לא ניזוק, חדשות 2, 5 בדצמבר 2010
  6. ^ שב"ס שוקל לסגור את כלא דמון בגלל תנאיו הירודים, ynet, 8 בנובמבר 2011
ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.