שכווי הצווארון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 43: שורה 43:
[[קטגוריה:עופות יחידים בסוגם]]
[[קטגוריה:עופות יחידים בסוגם]]
[[קטגוריה:פסיוניים]]
[[קטגוריה:פסיוניים]]
[[קטגוריה:עופות צפון אמריקאים]]

גרסה מ־14:35, 24 ביולי 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןשכווי הצווארון
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: תרנגולאים
משפחה: פסיוניים
סוג: שכווי הצווארון
מין: שכווי הצווארון
שם מדעי
Bonasa umbellus
ליניאוס, 1766
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נקבת השכווי

שכווי הצווארון (שם מדעי: Bonasa umbellus) הוא מין של שכווי יחידי בסוגו. מין זה קבוע במקום חיותו ואינו נודד והוא נפוץ ברחבי אמריקה בהרי האפלאצ'ים מקנדה עד לאלסקה. הוא הציפור הלאומית של מדינת פנסילבניה.

התת-מינים של השכווי הם:

  • B. u. yukonensis
  • B. u. umbelloides
  • B. u. labradorensis
  • B. u. castanea
  • B. u. affinis
  • B. u. obscura
  • B. u. sabini
  • B. u. brunnescens
  • B. u. togata
  • B. u. mediana
  • B. u. phaios
  • B. u. incana
  • B. u. monticola
  • B. u. umbellus

השכווי שוקל בממוצע כ-450-750 גרם ואורו 40-50 ס"מ. מוטת כנפיו 50-64 ס"מ. השכווי חום-אפור ומנוקד בנקודות כחולות, עם זנב מניפתי לבן שלאורכו עובר פס שחור גדול. הוא גם יכול לנפח את צווארו המקושט לגודל מרשים ומכאן שמו. חזהו יותר בהיר משאר הגוף ורגליו. הנקבות מוסוות וצבעם חום-בהיר ולבן עם כתמים. לשני המינים יש ציצה מאחורי ראשם, אך אצל הזכר היא גדולה בהרבה וזקורה.

כמו רוב התרנגולאים הוא אוכל כל הניזון מגרגירים, זרעים, פירות שונים וחסרי חוליות קטנים. מזונו המגוון מאפשר לו להסתגל למגוון בתי גידול מערבות עשב ויערות, לטונדרות ומורדות הרים.

בעונת הרבייה הם מתנהלים יותר שקט ממינים אחרים של שכווים ואינם קוראים אלא מתופפים לנקבות.

טורפיהם הנפוצים הם שועלים, דובים, שונרים, סמורים, ראקונים ועופות דורסים. כשהם מותקפים הם מסתתרים בצמחיה ורק כמוצא אחרון יעופו לעבר ענפי עצים.

ראו גם

  1. ^ שכווי הצווארון באתר הרשימה האדומה של IUCN