אלטנוישול – הבדלי גרסאות

בית הכנסת אלטנוישול
Staronová synagoga
	מבנה בית הכנסת אלטנוישול
מידע כללי
סוג	בית כנסת
שימוש	בית כנסת
כתובת	יוספוב
מיקום	פראג
מדינה	צ'כיה
מבקרים בשנה	183,173 (נכון ל־2022)
נוסח תפילה	אשכנזי
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1270–1270
תאריך פתיחה רשמי	1270
סגנון אדריכלי	אדריכלות גותית
קואורדינטות	50°05′24″N 14°25′07″E / 50.09°N 14.418611111111°E
	http://www.synagogue.cz/he

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:23, 7 באוגוסט 2015

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים ריקים [ ארכיטקט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ זרם ביהדות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

אלטנוישול (מיידיש: אלט ניי שול) או בית הכנסת סטרונובה (בצ'כית: Staré a Nové) (בעברית: ישן-חדש) ברובע היהודי בפראג הוא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה אשר עדיין פעיל.

תולדותיו

בית הכנסת הוקם בשנת 1270 בסגנון גותי, והוא גם הבניין בסגנון אדריכלי גותי הקדום בבוהמיה. בפוגרום שנערך ביהודים בשנת 1389 פרצו פורעים אל בית הכנסת.

שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" ( ביידיש: "ניי שול"; בעברית: בית הכנסת החדש). בתי כנסת נוספים בפראג הוקמו מהמאה ה-16. עד שנת 1867 עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, שנקרא "אלט שול" (או "אלטשולה", בגרמנית: Altschule; בעברית: בית הכנסת הישן), ובאתרו הוקם בית הכנסת הספרדי בפראג. הסבר נוסף לשם בית הכנסת הוא "על תנאי שול". לפי הסבר זה, במבנה בית הכנסת שולבו אבנים מהמקדש בירושלים, והבניה נעשתה "על תנאי", כלומר שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן בירושלים^[1]. גרסה אחרת של הסבר זה קושרת את המילים "על תנאי" למאמר חז"ל בתלמוד: "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין" (מגילה כ"ח ב), כלומר, קדושתם של בתי הכנסת בחוץ לארץ תפקע עם שיבת היהודים לארצם ובבניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.

האגדה מספרת כי הגולם מפראג, שהוכן מחומר וניתן בו רוח על ידי המהר"ל (אשר חי במאה ה-16), נמצא בגניזה שבעליית הגג של בית הכנסת, ועד היום שמור מושב המהר"ל בקדמת בית הכנסת.

בית הכנסת הוא בית כנסת אורתודוקסי. הנשים יושבות בנפרד מהגברים בהיקף של בית הכנסת כאשר יש חלונות הפונים אל עבר החלל המרכזי.

בבית הכנסת היו מנהגים ייחודיים, הבולט שבהם הוא אמירת "מזמור שיר ליום השבת", מתוך קבלת שבת, פעמיים. מנהג זה המשיך נוהג ישן - לנגן את מזמורי קבלת שבת ביום שישי אחר הצהריים, ואחר כך ערכו קבלת שבת בבית הכנסת, ואמרו שוב מזמור זה, ועל ידו קיבלו את השבת.^[2]

מעל הכניסה לבית לבית הכנסת קמרון חבית ועל דלת הכניסה פיתוחים אמנותיים. בפנים בית הכנסת ציורו על קירותיו כתובות ראשי תיבות של פתגמים שכיחים: בכותל המזרח: שיל"ת (שויתי ה' לנגדי תמיד ודלמא"ע ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: גה"א וימ"ה ("גדול העונה אמן יותר מן המברך"), וכתובות נוספות סמו"ט ("סור מרע ועשה טוב") ואטלי"ס ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוישול הוא הראשון שהחל בשימוש במגן דוד כסמל יהודי, לאחר שקארל הרביעי הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.

הכניסה לבית הכנסת (ולבית הקברות העתיק) כרוכה בתשלום, אך המתפללים בבית הכנסת מקבלים כרטיס כניסה ממשרד ועד הקהילה.

בסמוך לבית הכנסת נמצא בניין ועד הקהילה היהודית, עליו שעון בספרות עבריות אשר נע מימין לשמאל.

ראו גם

המוזיאון היהודי בפראג - ארבעה בתי כנסת הסמוכים לבית הכנסת אלטנוישול, כחלק ממתחם המוזיאון ליהדות צ'כיה.

כסאו של הרב לב בבית הכנסת
קמרונות הצלעות הגותיים של מבנה בית הכנסת
כתובות על קירות בית הכנסת

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרים [ שם ויקישיתוף ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מדיה וקבצים בנושא אלטנוישול בוויקישיתוף

גלעד גבריהו והרווי זיכרמן, תקנות בית הכנסת אלטנוישול בפראג - טקסט מוער עם הרקע ההיסטורי (PDF)
אתר הקהילה היהודית בפראג
אתר בית הכנסת אלטנוישול (ישן-חדש) בפראג

הערות שוליים

^ ‏אתר תיירות צ'כי בשפה האנגלית‏
^ הרב אהרן אפשטיין, שו"ת כפי אהרן, סימן כ'. אפשטיין היה דומ"צ הקהילה היהודית בפראג לפני השואה.

[1] ‏אתר תיירות צ'כי בשפה האנגלית‏

[2] הרב אהרן אפשטיין, שו"ת כפי אהרן, סימן כ'. אפשטיין היה דומ"צ הקהילה היהודית בפראג לפני השואה.

[1]

[2]

@@ שורה 28: / שורה 28: @@
 בית הכנסת הוקם בשנת [[1270]] בסגנון [[אדריכלות גותית|גותי]], והוא גם הבניין בסגנון [[אדריכלות גותית|אדריכלי גותי]] הקדום ב[[בוהמיה]]. בפוגרום שנערך ביהודים בשנת [[1389]] פרצו פורעים אל בית הכנסת.
-שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" ( ביידיש: "ניי שול"; בעברית: בית הכנסת החדש). בתי כנסת נוספים בפראג הוקמו מהמאה ה-16. עד שנת [[1867]] עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, שנקרא "אלט שול" (בעברית: בית הכנסת הישן), ובאתרו הוקם [[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי בפראג]]. הסבר נוסף לשם בית הכנסת הוא "על תנאי שול". לפי הסבר זה, במבנה בית הכנסת שולבו אבנים מ[[בית המקדש|המקדש]] ב[[ירושלים]], והבניה נעשתה "על תנאי", כלומר שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן בירושלים{{הערה|1=‏[http://www.prague-tourist-information.com/jewish/old-new/index.htm אתר תיירות צ'כי בשפה האנגלית]‏}}. גרסה אחרת של הסבר זה קושרת את המילים "על תנאי" למאמר [[חז"ל]] בתלמוד: "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין" (מגילה כ"ח ב), כלומר, קדושתם של בתי הכנסת בחוץ לארץ תפקע עם שיבת היהודים לארצם ובבניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.
+שמו המקורי של בית הכנסת היה "נוי שול" ( ביידיש: "ניי שול"; בעברית: בית הכנסת החדש). בתי כנסת נוספים בפראג הוקמו מהמאה ה-16. עד שנת [[1867]] עמד בפראג בית כנסת ישן יותר, שנקרא "אלט שול" (או "אלטשולה", ב[[גרמנית:]] Altschule; בעברית: בית הכנסת הישן), ובאתרו הוקם [[בית הכנסת הספרדי (פראג)|בית הכנסת הספרדי בפראג]]. הסבר נוסף לשם בית הכנסת הוא "על תנאי שול". לפי הסבר זה, במבנה בית הכנסת שולבו אבנים מ[[בית המקדש|המקדש]] ב[[ירושלים]], והבניה נעשתה "על תנאי", כלומר שכשיבוא המשיח, יוחזרו האבנים למקומן בירושלים{{הערה|1=‏[http://www.prague-tourist-information.com/jewish/old-new/index.htm אתר תיירות צ'כי בשפה האנגלית]‏}}. גרסה אחרת של הסבר זה קושרת את המילים "על תנאי" למאמר [[חז"ל]] בתלמוד: "בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין" (מגילה כ"ח ב), כלומר, קדושתם של בתי הכנסת בחוץ לארץ תפקע עם שיבת היהודים לארצם ובבניין בית המקדש, שבתי הכנסיות משמשים לו כתחליף זמני.
 ה[[סיפור עם|אגדה]] מספרת כי [[הגולם מפראג]], שהוכן מחומר וניתן בו רוח על ידי ה[[מהר"ל]] (אשר חי במאה ה-16), נמצא ב[[גניזה]] שבעליית הגג של בית הכנסת, ועד היום שמור מושב ה[[מהר"ל]] בקדמת בית הכנסת.
@@ שורה 37: / שורה 37: @@
-מעל הכניסה לבית לבית הכנסת קמרון חבית ועל דלת הכניסה פיתוחים אמנותיים. בפנים בית הכנסת ציורו על קירותיו כתובות של ראשי תיבות שכיחים: בכותל המזרח, '''שיל"ת''' ([[שיויתי|שויתי ה' לנגדי תמיד]], ראו בתמונה המצורפת לערך), ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוי-שול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי, לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
+מעל הכניסה לבית לבית הכנסת קמרון חבית ועל דלת הכניסה פיתוחים אמנותיים. בפנים בית הכנסת ציורו על קירותיו כתובות ראשי תיבות של פתגמים שכיחים: בכותל המזרח: '''שיל"ת''' ([[שיויתי|שויתי ה' לנגדי תמיד]] ו'''דלמא"ע''' ("דע לפני מי אתה עומד"), בצד מערב: '''גה"א''' ו'''ימ"ה''' ("גדול העונה [[אמן (הסכמה)|אמן]] יותר מן המברך"), וכתובות נוספות '''סמו"ט''' ("סור מרע ועשה טוב") ו'''אטלי"ס''' ("אך טוב לישראל סלה"). בית הכנסת אלטנוישול הוא הראשון שהחל בשימוש ב[[מגן דוד]] כסמל יהודי, לאחר ש[[קארל הרביעי]] הרשה ליהודים להניף דגל על בית הכנסת.
 הכניסה לבית הכנסת (ולבית הקברות העתיק) כרוכה בתשלום, אך המתפללים בבית הכנסת מקבלים כרטיס כניסה ממשרד ועד הקהילה.