לדלג לתוכן

יחס הרזרבה – הבדלי גרסאות

נוספו 560 בתים ,  לפני 6 שנים
אין תקציר עריכה
'''יחס הרזרבה''' הוא מונח ב[[מקרו כלכלה]] המתאר את היחס בין כמות ההנכסים הנזילים (בעיקר [[מזומן|מזומנים]]) שבידי ה[[בנק]]ים לבין גובה ההתחייבויות שלהם לציבור. (כמות הכסף הרשום בחשבונות לקוחותיהם) יחס זה נתון לפיקוחו של [[הבנק המרכזי]] באותה המדינה, והוא משתנהניתן שללשינוי כחלק מה[[מדיניות מוניטרית|מדיניות המוניטרית]] של אותה המדינה.
 
בפועל מקובל כי גובה התחייבויות הבנקים לציבור גדולגבוהות בהרבה מכמות המזומנים שהבנקיםשבידיהם. מחזיקיםמשמעות בפועל.הדבר למעשה,היא כי במקרה התיאורטי אםבו כל לקוחות הבנק יבואו בבת-אחת למשוך את התחייבויות הבנק כלפיהם, הבנקיפשטו יפשוטהבנקים רגל, אך משיקולים סטטיסטיים ניתן להניח באופן סביר כי הלקוחות שומרים על קצב משיכה מסוים הקטן בהרבה מפוטנציאל המשיכה המקסימלי,. וכמויתר על כן, לעתים קרובות הם מממשים הלקוחות את פיקדונותיהם שלא באמצעות מזומן אלא באמצעות העברה של התחייבות בנקאית, לבנק אחד העובד באותו המטבע. (למשל, שני אזרחי מדינה המעבירים ביניהם ב[[המחאה]],) כךלכן, שהבנקים יכולים להתחייב לשלם הרבה יותר מכמות המזומן שבפועל נמצאת בידיהם.
 
[[הבנק המרכזי]] מגביל פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס מירבי בין כמות הכסף המלווה על ידי הבנקים ובין כמות המזומנים ושווי המזומנים שבידיהם, על מנת לשמור על סיכון אי נזילות הבנק נמוך דיו. קיים מנעד, ובצידו האחד יחס רזרבה של 1:1, אשר מונע לחלוטין את אפשרות קריסת בנק בשל בעיות נזילות, אך מצמצם דרמטית את כמות הכסף הזמינה להשקעות במדינה, ולחילופין יחס של 1:∞ אשר לא מגביל את הבנקים ומאפשר להם לחלק כסף ללא הגבלה, וללא קשר לכמות המזומנים בידיהם. מאחר שבממוצע, הבנקים מרוויחים מהלוואת כספים, יהיו הבנקים רווחיים יותר ככל שיחס הרזרבה יהיה גבוה יותר.
עם זאת, מקובל כי [[הבנק המרכזי]] מפקח על פעילות זו של הבנקים, וקובע יחס המכריח את הבנקים לשמור על שיעור מזומנים מסוים כערובה להתחייבויותיהם כלפי הציבור. ככל שיחס הרזרבה גדול יותר כך הבנקים מוכרחים להחזיק ערובות מזומנים גדולות יותר כנגד התחייבויותיהם כלפי הציבור, ועל-כן ליחס הרזרבה קשר ישיר לסיכון שנוטל הבנק על-עצמו ועל היכולת שלו לעמוד בהתחייבויותיו. ככל שיחס הרזרבה קטן יותר כך הבנק פחות יציב, ומאידך לבנק יש אינטרס ליחס רזרבות קטן מכיוון שאז יתאפשר לו להלוות יותר ומכאן גם להרוויח יותר.
 
לעתים נדירות הנחת העבודה שעומדת בבסיס יחס הרזרבה קורסת, כמו למשל במצב של מלחמה, חשד להונאה בבנק או משבר כלכלי קשה. במצבים כאלה עלולים להגיע לקוחות הבנקים "יסתערו"בהמוניהם באחת עלאל הבנק למשיכת כספיהם והבנק צפוי לקרוס. על-אף שאלו מקרים נדירים, הם מזעזעים את הכלכלה באופן שההתאוששותחמור אורכתלאורך זמןטווח. דוגמה בולטת לאירוע כזה היה [[המשבר הכלכלי העולמי של 1929]].
 
נכון לשנת 2015, יחסי הרזרבה בעולם נעים בין 1:1 (רזרבה מלאה) ובין 1:30. (בלבנון למשל)
 
בישראל, עומד יחס הרזרבה של הבנקים המסחריים על כ-6%. להשוואה, במהלך [[2008]] העלתה [[סין]] את יחס הרזרבה במדינה ל-17.5%{{הערה|1=[http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/general/infrep/heb/inf-08-2.pdf דו"ח האינפלציה של [[בנק ישראל]], 2008, עמ' 10]}}.
 
== חובת הנזילות בישראל ==
הוראת חובת הנזילות היא אחת ההוראות הבודדות אשר מפורסמות בסעיף 38 ב[[חוק בנק ישראל]]{{הערה|[http://knesset.gov.il/Laws/Data/law/2237/2237.pdf חוק בנק ישראל, התש"ע-2010], באתר הכנסת}} (סעיף 38) אך חלות על בנק מסחרי שכן ההוראות החלות על בנק מסחרי מפורסמות בהוראות "ניהול בנקאי תקין" ולא בחוק בנק ישראל. מכאן ניתן ללמוד על חשיבותה של ההוראה מצד בנק ישראל. בישראל קיימת חובת נזילות של 6% על פיקדונות [[עו"ש]] ופיקדונות הסגורים עד שבוע. חובת נזילות של 3% מחויבת על פיקדונות של שבוע ועד שנה. בישראל אין חובת נזילות על פיקדונות בני שנה ומעלה. כמו כן בין [[2011]] ל 2014 התקיימה גם חובת נזילות על פעילויות ב[[נגזרים]] של תושבי חוץ בת 10%. חובת נזילות זו לא הייתה חובת נזילות קלאסית אלא סנקציה אשר בנק ישראל קבע כדי להתמודד עם כניסות מאסיביות וספקולטיביות של כספים במטבע חוץ מצד משקיעי חוץ.
 
כדי להתמודד עם מורכבות הוראות חובת הנזילות קבע בנק ישראל כי עמידה בחובת הנזילות תחושב על בסיס חודשי. כלומר ניתנת האפשרות לבנק מסחרי לעמוד בחלק מהימים בחודש הנזילות בגירעון ובחלק אחר בעודפים כך שבממוצע יעמוד באותה חובה. אי עמידה בחובת הנזילות גוררת [[קנס|קנסות]] על הבנק המסחרי ועל נושאי משרה בכירים ונחשבת עבירה רגולטורית.
משתמש אלמוני