אמנת רמסר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
מ בוט החלפות: \1שישה
שורה 9: שורה 9:
==אתרי ראמסאר==
==אתרי ראמסאר==
[[קובץ:עמק החולה.JPG|ממוזער|[[שמורת החולה]], אחת משני אתרי ראמסאר בישראל]]
[[קובץ:עמק החולה.JPG|ממוזער|[[שמורת החולה]], אחת משני אתרי ראמסאר בישראל]]
האמנה מגדירה מקווי מים באופן רחב, לרבות שטחי [[ים]] שעומקם בשעת ה[[גאות ושפל|שפל]] מגיע עד לששה [[מטר|מטרים]], [[ברכת דגים|ברכות דגים]], שדות [[אורז]] ו[[בריכת אידוי למלח|בריכות אידוי למלח]].
האמנה מגדירה מקווי מים באופן רחב, לרבות שטחי [[ים]] שעומקם בשעת ה[[גאות ושפל|שפל]] מגיע עד לשישה [[מטר|מטרים]], [[ברכת דגים|ברכות דגים]], שדות [[אורז]] ו[[בריכת אידוי למלח|בריכות אידוי למלח]].


מכוח האמנה נוצרה רשימה של למעלה מ-2,000 מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, הידועים כ'''אתרי ראמסאר'''. האתרים הכלולים ברשימה מכסים יחד שטח של 2 מיליון [[קילומטר מרובע|קילומטרים מרובעים]]. המדינה בה מצוי מספר האתרים הרב ביותר (170) היא [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. המדינה שבה שטח הקרקע הגדול ביותר של אתרים שברשימה היא [[בוליביה]], שבה הם משתרעים על פני 140 אלף קילומטרים מרובעים.
מכוח האמנה נוצרה רשימה של למעלה מ-2,000 מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, הידועים כ'''אתרי ראמסאר'''. האתרים הכלולים ברשימה מכסים יחד שטח של 2 מיליון [[קילומטר מרובע|קילומטרים מרובעים]]. המדינה בה מצוי מספר האתרים הרב ביותר (170) היא [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]. המדינה שבה שטח הקרקע הגדול ביותר של אתרים שברשימה היא [[בוליביה]], שבה הם משתרעים על פני 140 אלף קילומטרים מרובעים.

גרסה מ־14:33, 3 בספטמבר 2015

לוגו אמנת ראמסאר

אמנת ראמסאר (שמה הרשמי: אמנה על מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, במיוחד כבתי גידול לעופות מים[1]) היא אמנה בינלאומית העוסקת בשימור מקווי מים (Wetlands) ובתי גידול לחים ובשימוש בר-קיימא בהם, מתוך הכרה בתפקיד האקולוגי הבסיסי שלהם ובערכם הכלכלי, המדעי והתרבותי. היא קרויה על שם העיר ראמסאר שבאיראן, שם נחתמה האמנה ב-1971.

האמנה

האמנה עובדה ונחתמה על ידי 21 מדינות ב-2 בפברואר 1971, בכינוס שנערך בראמסאר בחסות המשרד האיראני לאיכות הסביבה. היא נכנסה לתוקף ב-21 בדצמבר 1975. תיקונים לאמנה נתקבלו פעמיים, בפריז (1982) ובעיר רגינה שבקנדה (1987).

כיום חתומות על האמנה 168 מדינות. מדינת ישראל חתמה על האמנה ב-1993, אשררה אותה ב-1996 והיא נכנסה בה לתוקף ב-1997.

אתרי ראמסאר

שמורת החולה, אחת משני אתרי ראמסאר בישראל

האמנה מגדירה מקווי מים באופן רחב, לרבות שטחי ים שעומקם בשעת השפל מגיע עד לשישה מטרים, ברכות דגים, שדות אורז ובריכות אידוי למלח.

מכוח האמנה נוצרה רשימה של למעלה מ-2,000 מקווי מים בעלי חשיבות בינלאומית, הידועים כאתרי ראמסאר. האתרים הכלולים ברשימה מכסים יחד שטח של 2 מיליון קילומטרים מרובעים. המדינה בה מצוי מספר האתרים הרב ביותר (170) היא בריטניה. המדינה שבה שטח הקרקע הגדול ביותר של אתרים שברשימה היא בוליביה, שבה הם משתרעים על פני 140 אלף קילומטרים מרובעים.

בישראל הוכרו שני אתרי ראמסאר - שמורת החולה ושמורת עין אפק.

יישום האמנה

מטה מוסדות האמנה, המשותף להם ולאיגוד השימור העולמי, נמצא בגלנד שבשווייץ. המוסדות כוללים מזכירות, ועדה מדעית וועדה מתמדת. המדינות החתומות על האמנה נפגשות בכינוס הנערך אחת לשלוש שנים.

האמנה מיושמת בשיתוף פעולה עם חמישה ארגונים בינלאומיים (איגוד השימור העולמי, BirdLife International, המכון הבינלאומי לניהול מים, Wetlands International והקרן העולמית לשימור חיות הבר). אלו מסייעים ליישום האמנה על ידי מתן ייעוץ טכני מקצועי, מעניקים סיוע כספי ומשתתפים בביצוע מחקרי שדה. נציגיהם משתתפים בוועדה המדעית והם בעלי מעמד של משקיפים בכינוסים התלת-שנתיים של המדינות בעלות האמנה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Convention on Wetlands of International Importance, especially as Waterfowl Habitat.