דמטריוס מפארוס – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} '''דמטריוס מפארוס''' היה מצביא ומדינאי אילירי ששימש למשך תקופה קצרה כמלך איליריה..." |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} |
{{בעבודה}} |
||
'''דמטריוס מפארוס''' (ב[[יוונית]]: '''Δημήτριος ἐκ Φάρου'''; [[המאה ה-3 לפנה"ס]]) היה מצביא ומדינאי [[אילירים|אילירי]]-[[יוון ההלניסטית|יווני]] אשר שימש כמושל [[הוואר|פארוס]] מטעם [[אגרון (מלך איליריה)|אגרון]] מלך [[איליריה]] ומאוחר יותר אף שימש כשליט בפועל של איליריה כולה בעקבות [[המלחמה האילירית השנייה]] נמלט אל חצרו של [[פיליפוס החמישי, מלך מוקדון]] והיה לאחד האנשים שהשפיעו יותר מכל על מדיניותו של המלך |
|||
'''דמטריוס מפארוס''' היה מצביא ומדינאי אילירי ששימש למשך תקופה קצרה כמלך איליריה עד להדחתו בידי הרומאים |
|||
==ביוגרפיה== |
|||
אין הסכמה באשר למוצאו של דמטריוס יש הטוענים שהיה [[אילירים|אילירי]]{{הערה|לדוגמה [[פרנק ויליאם וולבנק|וולבנק]] עמ' 117.}} ויש הטוענים שהיה [[יוון ההלניסטית|יווני]]{{הערה|ראו [https://books.google.co.il/books?id=u-Py1QbavoQC&pg=PA87&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false כאן]}} הוא נולד ב[[הקולוניזציה היוונית|מושבה היוונית]] פארוס (Pharos) הנמצאת כיום באי [[הוואר]] השייך ל[[קרואטיה]] באותם ימים האי היה שייך לממלכת [[איליריה]] דמטריוס מונה כמושל האי בידי [[מלכי איליריה|מלך איליריה]] [[אגרון (מלך איליריה)|אגרון]]{{הערה|Wilkes, p. 115.}} בשנת [[230 לפנה"ס]] מת אגרון ואשתו [[טאוטה (מלכת איליריה)|טאוטה]] מונתה כמלכה החדשה דמטריוס המשיך לכהן בתפקידו בתקופת מלכותה |
|||
בשנת [[229 לפנה"ס]] פרצה [[המלחמה האילירית הראשונה]] בין איליריה לבין קואליציה שכללה את [[הרפובליקה הרומית]] [[הליגה האכאית]] ו[[הליגה האיטולית]] הצי האילירי הביס כוח אכאי-איטולי משותף ב[[קרב פאקסוי]] ובעקבות כך נכנעה [[קורפו|קורקירה]] דמטריוס מונה כמושל שלה{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 10.}} אולם מסיבה לא ברורה החליט דמטריוס לערוק לצד הרומאי [[פוליביוס]] כותב שדמטריוס "נחשד בעיני טאוטה וחשש מפניה"{{הערה|שם=פוליביוס 11|פוליביוס, ספר שני, 11.}} דמטריוס יצר קשר עם ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] הרומאי [[גניאוס פולוויוס קנטומליוס]] קנטומליוס לא ידע שקורקירה נכנעה כבר ותכנן לעגון בה דמטריוס הסגיר את העיר לידיו הוא התלווה אליו בהמשך כמדריך{{הערה|שם=פוליביוס 11|פוליביוס, ספר שני, 11.}} |
|||
הרומאים ניצחו את טאוטה בקלות והיא נמלטה אל עיר המבצר [[ריזאנו|ריצון]] פוליביוס כותב שדמטריוס דאג לשחרר מהשבי את כל החיילים האילירים בני פארוס{{הערה|שם=פוליביוס 11|פוליביוס, ספר שני, 11.}} הרומאים כרתו על ברית שלום עם טאוטה היא התחייבה לא לשוט באזורים יווניים או רומאיים ולסגת מכל אילריה למעט חלקים מעטים דמטריוס מונה כשליט שאר איליריה{{הערה|גולן עמ' 165.}} פוליביוס כותב כי הרומאים "מינו אותו לשליט על מרבית האילירים ומסרו בידו כוח שלטון רב"{{הערה|שם=פוליביוס 11|פוליביוס, ספר שני, 11.}} אם כי מקובל להניח שפוליביוס מגזים ושלטונו של דמטריוס הוגבל לפארוס וחוף היבשה הסמוך לו{{הערה|גולן עמ' 385, הערה 29.}} כדי לחזק את מעמדו נישא דמטריוס ל[[טריטאוטה]] אשתו הראשונה של אגרון שהייתה גם אמו של בנו [[פינס (בן אגרון)|פינס]] דמטריוס מינה עצמו כעוצר עד שפינס יגיע לבגרות{{הערה|גולן עמ' 385.}} |
|||
לאחר מכן החל דמטריוס לנסות להשיב לארצו את כבודה האבוד הוא חיזק את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם [[אנטיגונוס השלישי דוסון]] מלך [[מוקדון]]{{הערה|Wilkes, p. 162.}} במהלך [[המלחמה הקלאומנית]] חיילים אילירים לחמו לצד המוקדונים ב[[קרב סאלסיה]] ודמטריוס עצמו פיקד עליהם{{הערה|פוליביוס, ספר שני, 65.}} עובדה זו נסכה ביטחון בליבו של דמטריוס בסתיו של [[220 לפנה"ס]] רומא הייתה במשא ומתן עם המצביא ה[[קרתגו|קרתגי]] [[חניבעל ברקה]] ונראה היה שמלחמה חדשה בין רומא לקרתגו בפתח דמטריוס ניצל זאת ותקף ערים איליריות שהיו בשליטת הרומאים הוא הפליג עם צי של 50 ספינות אל מעבר לליסוס מפר בכך סופית את החוזה משנת 229 על פי לאילירים ייאסר להפליג מעבר לליסוס עם יותר משתי ספינות{{הערה|פוליביוס, ספר שלישי, 16.}} הרומאים רצו לבטח את ענייני הבלקן לקראת המלחמה הקרב והחלו במשלוח כוחות לאיליריה |
|||
גרסה מ־00:19, 8 בספטמבר 2015
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
דמטריוס מפארוס (ביוונית: Δημήτριος ἐκ Φάρου; המאה ה-3 לפנה"ס) היה מצביא ומדינאי אילירי-יווני אשר שימש כמושל פארוס מטעם אגרון מלך איליריה ומאוחר יותר אף שימש כשליט בפועל של איליריה כולה בעקבות המלחמה האילירית השנייה נמלט אל חצרו של פיליפוס החמישי, מלך מוקדון והיה לאחד האנשים שהשפיעו יותר מכל על מדיניותו של המלך
ביוגרפיה
אין הסכמה באשר למוצאו של דמטריוס יש הטוענים שהיה אילירי[1] ויש הטוענים שהיה יווני[2] הוא נולד במושבה היוונית פארוס (Pharos) הנמצאת כיום באי הוואר השייך לקרואטיה באותם ימים האי היה שייך לממלכת איליריה דמטריוס מונה כמושל האי בידי מלך איליריה אגרון[3] בשנת 230 לפנה"ס מת אגרון ואשתו טאוטה מונתה כמלכה החדשה דמטריוס המשיך לכהן בתפקידו בתקופת מלכותה
בשנת 229 לפנה"ס פרצה המלחמה האילירית הראשונה בין איליריה לבין קואליציה שכללה את הרפובליקה הרומית הליגה האכאית והליגה האיטולית הצי האילירי הביס כוח אכאי-איטולי משותף בקרב פאקסוי ובעקבות כך נכנעה קורקירה דמטריוס מונה כמושל שלה[4] אולם מסיבה לא ברורה החליט דמטריוס לערוק לצד הרומאי פוליביוס כותב שדמטריוס "נחשד בעיני טאוטה וחשש מפניה"[5] דמטריוס יצר קשר עם הקונסול הרומאי גניאוס פולוויוס קנטומליוס קנטומליוס לא ידע שקורקירה נכנעה כבר ותכנן לעגון בה דמטריוס הסגיר את העיר לידיו הוא התלווה אליו בהמשך כמדריך[5]
הרומאים ניצחו את טאוטה בקלות והיא נמלטה אל עיר המבצר ריצון פוליביוס כותב שדמטריוס דאג לשחרר מהשבי את כל החיילים האילירים בני פארוס[5] הרומאים כרתו על ברית שלום עם טאוטה היא התחייבה לא לשוט באזורים יווניים או רומאיים ולסגת מכל אילריה למעט חלקים מעטים דמטריוס מונה כשליט שאר איליריה[6] פוליביוס כותב כי הרומאים "מינו אותו לשליט על מרבית האילירים ומסרו בידו כוח שלטון רב"[5] אם כי מקובל להניח שפוליביוס מגזים ושלטונו של דמטריוס הוגבל לפארוס וחוף היבשה הסמוך לו[7] כדי לחזק את מעמדו נישא דמטריוס לטריטאוטה אשתו הראשונה של אגרון שהייתה גם אמו של בנו פינס דמטריוס מינה עצמו כעוצר עד שפינס יגיע לבגרות[8]
לאחר מכן החל דמטריוס לנסות להשיב לארצו את כבודה האבוד הוא חיזק את הקשרים הדיפלומטיים שלה עם אנטיגונוס השלישי דוסון מלך מוקדון[9] במהלך המלחמה הקלאומנית חיילים אילירים לחמו לצד המוקדונים בקרב סאלסיה ודמטריוס עצמו פיקד עליהם[10] עובדה זו נסכה ביטחון בליבו של דמטריוס בסתיו של 220 לפנה"ס רומא הייתה במשא ומתן עם המצביא הקרתגי חניבעל ברקה ונראה היה שמלחמה חדשה בין רומא לקרתגו בפתח דמטריוס ניצל זאת ותקף ערים איליריות שהיו בשליטת הרומאים הוא הפליג עם צי של 50 ספינות אל מעבר לליסוס מפר בכך סופית את החוזה משנת 229 על פי לאילירים ייאסר להפליג מעבר לליסוס עם יותר משתי ספינות[11] הרומאים רצו לבטח את ענייני הבלקן לקראת המלחמה הקרב והחלו במשלוח כוחות לאיליריה