עלמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-[‏ +[)
שורה 13: שורה 13:
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}
ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] היו בני הקהילה היהודית [[מוסתערבים]], שעסקו כנראה בעיקר ב[[חקלאות]]. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע [[משה באסולה]] וגם בספרי [[שו"ת]] של רבי [[משה גלנטי]] ו[[מהרי"ט צהלון]]. בתעודות המס מ[[המאה ה-16]] נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי [[פקיעין]] נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.{{הערה|[[יואל רפל]] (עורך), '''תולדות ארץ ישראל''', תל אביב: [[משרד הביטחון ההוצאה לאור]], 1989, עמ' 489.}}


משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-‏17]]. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[‏1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[‏1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.
משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה ב[[המאה ה-17|מאה ה-‏17]]. רבי [[משה ירושלמי]] שהתיישב בארץ ב-[[1769]] וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-[[1785]] נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.


במפקד של [[משה מונטיפיורי]] שביקר בארץ ב-[[‏1839]], התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים [[פקיעין]], [[שפרעם]] ו[[חיפה]].
במפקד של [[משה מונטיפיורי]] שביקר בארץ ב-[[1839]], התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים [[פקיעין]], [[שפרעם]] ו[[חיפה]].


על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים.{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''[[אנציקלופדיה אריאל]]''', עמ' 5851}}
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים.{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''[[אנציקלופדיה אריאל]]''', עמ' 5851}}

גרסה מ־11:44, 22 בספטמבר 2015

עלמא או עלמא אלשעב היה יישוב בגליל העליון שהתקיים ככל הנראה מהתקופה הרומית בארץ ישראל, ועד לתקופה העות'מאנית. במקום נמצאו ממצאים המעידים על פולחן יהודי במקום בתקופת המשנה, ולמשפחות יהודיות שגרו ביישוב בתקופות מאוחרות יותר, לצד משפחות מוסלמיות. משפחת עבו בסיוע משה מונטיפיורי רכשה ב-1839 אדמות בעלמא ובקדש שבגליל העליון[1]. במאה העשרים שכן במקום כפר ערבי שהתקיים עד מלחמת העצמאות. בסמוך לו הוקם המושב עלמה.

היסטוריה

בעלמא התגלה בית קברות יהודי גדול המתוארך לתקופת המשנה על פי מערות קבורה וקברים המיוחסים לתנאים כדוגמת רבן שמעון בן גמליאל הזקן, אלעזר בן ערך, עזריה, אלעזר בן עזריה, אליעזר בן הורקנוס שמעון בן נתנאל יוסי הכהן, ויהודה בן תימא. באתר העתיק של עלמא התגלו שרידי בית כנסת מהמאה ה-‏3 - תקופת התלמוד.

קיימות גם עדויות ותעודות המעידות על יישוב יהודי בעלמא בתקופה הצלבנית בארץ ישראל. רבי בנימין מטודלה אשר בקר בארץ במאה ה-12, מצא בעת ביקורו 50 משפחות ובית קברות יהודי גדול, ובו קברותיהם של תנאים מפורסמים.

בעת החדשה


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בתקופה העות'מאנית היו בני הקהילה היהודית מוסתערבים, שעסקו כנראה בעיקר בחקלאות. היישוב היהודי בכפר מוזכר אצל הנוסע משה באסולה וגם בספרי שו"ת של רבי משה גלנטי ומהרי"ט צהלון. בתעודות המס מהמאה ה-16 נמנו בעלמא 288 משפחות ו-140 רווקים מוסלמים, ו-7 משפחות ורווק אחד יהודים. כמה משפחות ותיקות מתושבי פקיעין נושאות את השם "עלמאני", המעיד על מוצאן מעלמא.[2]

משערים שהיישוב ננטש, מסיבה לא ידועה במאה ה-‏17. רבי משה ירושלמי שהתיישב בארץ ב-1769 וסייר ברחבי הגליל, דווח שבעלמא בית כנסת חרב. גם בספר "שבחי ירושלים" מ-1785 נכתב שבעלמא נותר רק בית הכנסת החרב.

במפקד של משה מונטיפיורי שביקר בארץ ב-1839, התברר שיהודי עלמא עברו להתגורר ביישובים פקיעין, שפרעם וחיפה.

על פי מפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו במקום 712 תושבים מוסלמים ו-148 בתים נושבים.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים