חיילונגג'יאנג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פתיח: {{לא להציג נתוני ויקינתונים}}
שימוש בתווים ײ װ ױ שלא בהקשר יידיש
שורה 1: שורה 1:
{{עיר|
{{עיר|
|שם=חֵײְלוֹנְגְגְ'יַאנְג
|שם=חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג
|סוג יישוב=[[מחוזות סין העממית|מחוז]]
|סוג יישוב=[[מחוזות סין העממית|מחוז]]
|שם בשפת המקור=黑龙江
|שם בשפת המקור=黑龙江
שורה 40: שורה 40:
}}
}}
[[תמונה:Saint Sofia Church.jpg|שמאל|ממוזער|268px|כנסיית סופיה הקדושה בחארבין]]
[[תמונה:Saint Sofia Church.jpg|שמאל|ממוזער|268px|כנסיית סופיה הקדושה בחארבין]]
'''חֵײְלוֹנְגְגְ'יַאנְג''' ([[כתב סיני]]: 黑龙江, [[פין-יין]]: Hēilóngjiāng Shěng {{כ}}- [[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]: {{שמע|קובץ=Zh-Heilongjiang.ogg|תיאור=[xe̋i.lʊ̜̌ŋ.tɕɨ́ä́ŋ]}}) הנו [[מחוזות סין העממית|מחוז]] בצפון מזרח [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. שטחו כ-460,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-38.2 מיליון נפש ובירתו העיר [[חרבין|חַרְבּין]] (哈尔滨/Hāĕrbīn). המחוז נחשב חלק מ[[מנצ'וריה]] ההיסטורית.
'''חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג''' ([[כתב סיני]]: 黑龙江, [[פין-יין]]: Hēilóngjiāng Shěng {{כ}}- [[אלפבית פונטי בינלאומי|IPA]]: {{שמע|קובץ=Zh-Heilongjiang.ogg|תיאור=[xe̋i.lʊ̜̌ŋ.tɕɨ́ä́ŋ]}}) הנו [[מחוזות סין העממית|מחוז]] בצפון מזרח [[הרפובליקה העממית של סין|סין]]. שטחו כ-460,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-38.2 מיליון נפש ובירתו העיר [[חרבין|חַרְבּין]] (哈尔滨/Hāĕrbīn). המחוז נחשב חלק מ[[מנצ'וריה]] ההיסטורית.


בתקופת [[שושלת צ'ינג]] (1644-1911), המנצ'ורית במקור, היה המחוז מחולק למעשה לשני חלקים ונמתח עמוק לתוך [[רוסיה]] של ימינו עד [[הרי סטנובוי]] עם גישה ל[[הים היפני|ים היפני]]. באותה עת גם נאסרה הגירה של בני [[האן (קבוצה אתנית)|האן]] למחוז. אולם ב-[[1858]] וב-[[1860]] מסרה סין לרוסיה את כל השטחים שמצפון ל[[אמור (נהר)|נהר אמור]] ו[[נהר אוסורי]] בהגדירם את תוואי הגבול שקיים עד היום. בו בעת התירה [[שושלת צ'ינג]] לראשונה לבני האן להגר למחוז, כך שבתחילת [[המאה ה-20]] כבר היו לרוב במחוז. ב-[[1932]] הפכה חיילונגג'יאנג לחלק מ[[מנצ'וקוו]], [[ממשלת בובות]] בחסות [[יפן|יפנית]]. עם כניעת יפן ב-[[1945]] העבירו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את המחוז לידי [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה הקומוניסטית הסינית]], והמחוז שימש כבסיס ראשון של הקומוניסטים בזמן [[מלחמת האזרחים הסינית]].
בתקופת [[שושלת צ'ינג]] (1644-1911), המנצ'ורית במקור, היה המחוז מחולק למעשה לשני חלקים ונמתח עמוק לתוך [[רוסיה]] של ימינו עד [[הרי סטנובוי]] עם גישה ל[[הים היפני|ים היפני]]. באותה עת גם נאסרה הגירה של בני [[האן (קבוצה אתנית)|האן]] למחוז. אולם ב-[[1858]] וב-[[1860]] מסרה סין לרוסיה את כל השטחים שמצפון ל[[אמור (נהר)|נהר אמור]] ו[[נהר אוסורי]] בהגדירם את תוואי הגבול שקיים עד היום. בו בעת התירה [[שושלת צ'ינג]] לראשונה לבני האן להגר למחוז, כך שבתחילת [[המאה ה-20]] כבר היו לרוב במחוז. ב-[[1932]] הפכה חיילונגג'יאנג לחלק מ[[מנצ'וקוו]], [[ממשלת בובות]] בחסות [[יפן|יפנית]]. עם כניעת יפן ב-[[1945]] העבירו ה[[ברית המועצות|סובייטים]] את המחוז לידי [[המפלגה הקומוניסטית של סין|המפלגה הקומוניסטית הסינית]], והמחוז שימש כבסיס ראשון של הקומוניסטים בזמן [[מלחמת האזרחים הסינית]].

גרסה מ־16:40, 28 בספטמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים ריקים [ מחוז, שנת צפיפות, נפה, שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג (מחוז)
黑龙江
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין הרפובליקה העממית של סין
מושל Liang Huiling
נציבויות במחוז 13
בירת המחוז חַרְבּין
תאריך ייסוד 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 460,000 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה Datudingzi Shan עריכת הנתון בוויקינתונים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 3,817,000 (1 בנובמבר 2020)
 ‑ צפיפות 83 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 48°N 129°E / 48°N 129°E / 48; 129 
אזור זמן UTC +8
http://www.hlj.gov.cn

לחצו כדי להקטין חזרה

מקאוהונג קונגהאינאןגואנגדונגגואנגשיחונאןיונאןפוג'ייןשאנגחאיג'יאנגשיג'ג'יאנגג'יאנגסוחובייאנחוויגוויג'ואוצ'ונגצ'ינגשאאנשיחנאןשאנשישאנדונגחבייבייג'ינגטיינג'יןנינגשיהליאונינגג'יליןסצ'ואןהמחוז האוטונומי הטיבטיחיילונגג'יאנגגאנסוצ'ינגהאישינג'יאנגמונגוליה הפנימיתשטח בשליטת פקיסטן דה-פקטו, הודו טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותשטח בשליטת הודו דה-פקטו, סין טוענת לבעלותטאיוואןחלק ממחוז שינג'יאנג דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותחלק מהמחוז האוטונומי הטיבטי דה-פקטו, פקיסטן טוענת לבעלותבנגלדשבהוטןנפאלמיאנמרלאוסוייטנאםתאילנדהפיליפיניםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתקירגיזסטןקזחסטןמונגוליהאפגניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןפקיסטןהודורוסיה
-
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כנסיית סופיה הקדושה בחארבין

חֵייְלוֹנְגְגְ'יַאנְג (כתב סיני: 黑龙江, פין-יין: Hēilóngjiāng Shěng ‏- IPA: ‏[xe̋i.lʊ̜̌ŋ.tɕɨ́ä́ŋ]?‏) הנו מחוז בצפון מזרח סין. שטחו כ-460,000 קמ"ר, אוכלוסייתו מונה כ-38.2 מיליון נפש ובירתו העיר חַרְבּין (哈尔滨/Hāĕrbīn). המחוז נחשב חלק ממנצ'וריה ההיסטורית.

בתקופת שושלת צ'ינג (1644-1911), המנצ'ורית במקור, היה המחוז מחולק למעשה לשני חלקים ונמתח עמוק לתוך רוסיה של ימינו עד הרי סטנובוי עם גישה לים היפני. באותה עת גם נאסרה הגירה של בני האן למחוז. אולם ב-1858 וב-1860 מסרה סין לרוסיה את כל השטחים שמצפון לנהר אמור ונהר אוסורי בהגדירם את תוואי הגבול שקיים עד היום. בו בעת התירה שושלת צ'ינג לראשונה לבני האן להגר למחוז, כך שבתחילת המאה ה-20 כבר היו לרוב במחוז. ב-1932 הפכה חיילונגג'יאנג לחלק ממנצ'וקוו, ממשלת בובות בחסות יפנית. עם כניעת יפן ב-1945 העבירו הסובייטים את המחוז לידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, והמחוז שימש כבסיס ראשון של הקומוניסטים בזמן מלחמת האזרחים הסינית.

זהו המחוז הקר בסין עם אקלים סובארקטי. החורפים ארוכים וקרים עם טווח טמפרטורות ממוצעות של 15°c- עד 31°c- בינואר, וקייצים קצרים וקרירים עם טווח טמפרוטורות של 18°c עד 23°c ביולי. מדי חורף מתקיים בחרבין פסטיבל הקרח והשלג הבינלאומי המתאפיין באינספור פסלי קרח ו"פנסי קרח" ומושך אליו תיירים מרחבי סין והעולם.

למרות היותו חלק ממנצ'וריה מהווים כיום המנצ'ורים רק 3% מהאוכלוסייה, בעוד שבני האן מהווים 95% מההרכב הדמוגרפי שלה. מיעוטים נוספים במחוז הם קוריאנים, מונגולים, חווי וכן מעט דאור אורוצ'ין חֶגֶ'ן ואף רוסים.

במחוז עצמו השפעות רוסיות ובינלאומיות ניכרות, ובמיוחד הבירה חרבין המשובצת כנסיות אורתודוקסיות, קתוליות ופרוטסטנטיות. לרוסים השפעה גם על המטבח המקומי, בנוסף להשפעות יפניות, מנצ'וריות וקוריאניות.

בספטמבר 2010 חתמו סגן שר החוץ הישראלי דני אילון וסגן מושל המחוז הסכם לשיתוף פעולה חקלאי בין ישראל וחיילונגג'יאנג.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים