מודעות עצמית – הבדלי גרסאות
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{תבנית: +{{) |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
* [[לוגוסופיה]] |
* [[לוגוסופיה]] |
||
==קישורים חיצוניים== |
|||
{{מיזמים|ויקימילון=מודעות עצמית}} |
|||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
||
גרסה מ־19:11, 5 באוקטובר 2015
מודעות-עצמית (אנגלית: Self-awareness) משמעה תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
המודעות העצמית מלווה את האדם ברוב הפעולות הקשורות לחיי היום יום[1].
לפי המשמעויות המקובלות בשפה המדוברת ובספרות, המודעות העצמית כוללת משמעויות נוספות, כגון היכולת לאינטרוספקציה, והיכולת של האינדיבידואל להבדיל עצמו מהסביבה ומאינדיבידואלים אחרים. מודעות-עצמית דומה בתפיסה ליכולת חישה וכוללת חוייה של העצמי.
מודעות-עצמית נכללת בבעיה הקשה של התודעה.
חשיבות
תהליך שליפת המידע מהזיכרון האירועי, מחייב מצב של מודעות עצמית משום שהוא כולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי[2].
פיתוח מודעות עצמית היא הדרך העיקרית להבניית תפיסה מוסרית בשלה. זאת משום שהיא מאפשרת אימוץ התנהגות שאינה צייתנית ואינה מושפעת מדברי אחרים. בכך היא מונועת התנהגות קונפורמית הגוררת את האדם להתנהגות של עדר. מודעות עצמית עשויה להוביל את האדם להבין את חולשותיו ולגרום לו לפשפש במעשיו ולהימנע מלהיגרר להתנהגויות שאינן הולמות. באופן זה, היכולת של האדם לשאוב תגמול מעצמו ולא להיות תלוי בתגובות ובתגמולים של אחרים, היא המאפשרת לו בשלות מוסרית[3].
מודעות עצמית וחווית הזרימה
חווית הזרימה מאופיינת בריכוז של כל משאבי הקשב וההכרה אל עבר הפעילות המבוצעת. כתוצאה מכך התודעה של האדם מתאחדת עם הפעילות. מצב זה גורם לאובדן זמני של המודעות העצמית, אשר בעקבותיו נוצרת תחושת חופש המאפשרת לאדם לפרוץ את גבולות הדימוי העצמי שלו[1].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת. שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "לחנך לפנאי" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ רות וולף, (2008). אתיקה טובה לעסקים. ירושלים: הוצאת ראובן מס.
| התייחסות האדם אל עצמו |
|---|
