בית העמק – הבדלי גרסאות
מ שחזור לגרסה 16412665 מתאריך 00:27, 8 בינואר 2015 מאת DMbotY |
הרחבה על מקור השם |
||
שורה 16: | שורה 16: | ||
היישוב עלה על הקרקע בשנת [[1949]] בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני [[תנועת הבונים]] מ[[בריטניה]] ומ[[הולנד]]. |
היישוב עלה על הקרקע בשנת [[1949]] בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני [[תנועת הבונים]] מ[[בריטניה]] ומ[[הולנד]]. |
||
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"{{הערה|1=[[S:יהושע יט כז|יהושע י"ט/כ"ז]]}} המזוהה ב[[תל מימאס]] כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בסמוך ליישוב שכן עד ל[[מלחמת העצמאות]] הכפר הערבי [[כוויכאת]]. בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר. |
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר = [[עמנואל הראובני]]|שם = לקסיקון ארץ ישראל|מו"ל = משרד החינוך ומטח|שנת הוצאה = 2010}}</ref>{{הערה|1=[[S:יהושע יט כז|יהושע י"ט/כ"ז]]}}, המזוהה ב[[תל מימאס]] כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית.<ref name=":0" /> השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך.<ref name=":0" /> בסמוך ליישוב שכן עד ל[[מלחמת העצמאות]] הכפר הערבי [[כוויכאת|כֻּוַיְכָּּת]]. משמעות שמו ומקורו עלומים.<ref name=":0" /> בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר. |
||
בקיבוץ 450 נפש מתוכם 200 חברים, 120 ילדים ועוד כ־20 מועמדים לחברות. |
בקיבוץ 450 נפש מתוכם 200 חברים, 120 ילדים ועוד כ־20 מועמדים לחברות. |
גרסה מ־22:02, 14 באוקטובר 2015
חדר האוכל בקיבוץ בית העמק | |
מדינה | ישראל |
מחוז | הצפון |
מועצה אזורית | מטה אשר |
גובה ממוצע[1] | 47 מטר |
תאריך ייסוד | 1949 |
תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
סוג יישוב | קיבוץ |
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
- אוכלוסייה | 743 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה |
32°58′17″N 35°08′41″E / 32.971331921051°N 35.1448602252502°E | |
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
בית העמק הוא קיבוץ הממוקם בגליל המערבי. דרום מזרחית לנהריה וצפון מזרחית לעכו. שייך למועצה אזורית מטה אשר.
היישוב עלה על הקרקע בשנת 1949 בידי חברי גרעין "לאור" מהונגריה, שקיבל השלמות מגרעיני תנועת הבונים מבריטניה ומהולנד.
מקור שם היישוב מהעיר המקראית "בית העמק"[3][4], המזוהה בתל מימאס כק"מ אחד מדרום מזרח ליישוב. בתלמוד נזכר בשם "עמק", כאחת העיירות האסורות בשביעית.[3] השמות הקדומים נשתמרו בשם הכפר הערבי שננטש עַמְקָא, שעל אדמותיו הוקם מושב עַמְקָה הסמוך.[3] בסמוך ליישוב שכן עד למלחמת העצמאות הכפר הערבי כֻּוַיְכָּּת. משמעות שמו ומקורו עלומים.[3] בקיבוץ נותרו בתים בודדים מהכפר.
בקיבוץ 450 נפש מתוכם 200 חברים, 120 ילדים ועוד כ־20 מועמדים לחברות. היישוב שוכן בקרבת כפרים ערביים רבים ביניהם: אבו סנאן וכפר יסיף, בעקבות המהומות האלימות באוקטובר 2000 הוגדר היישוב על ידי המדינה כיישוב רגיש.
הקיבוץ נמצא בתהליכי הפרטה מתקדמים. לפי החלטת החברים מיועד הקיבוץ לשינוי סיווג ולהפוך למושב עובדים. תקן הנחלות שהוקצה למושב הוא 120 משקים והוא מתאים למספר המשפחות המתגוררות בקיבוץ.
במרכז הקיבוץ נמצא מוזיאון ארכאולוגי קטן בבית מהכפר כוויכאת. לידו, גן ארכאולוגי ובו מתקנים עתיקים להפקת שמן זית שנמצאו בחפירות באזור.
בכניסה לקיבוץ נמצא קברו של שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני המקודש לדרוזים. הוא ישב בכוויכאת בתקופה שבה ישבו בה דרוזים. לא ידוע מתי עזבו הדרוזים והתיישבו המוסלמים.[5]
קישורים חיצוניים
- אתר היישוב
- בית העמק באתר הרשות לפיתוח הגליל
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמנון גופר, אוצרות בית העמק, באתר ynet, 26 במרץ 2014
הערות שוליים
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 1 2 3 4 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
- ^ יהושע י"ט/כ"ז
- ^ קבר שייח' אבו מוחמד אל כוויכאני בכוויכאת
-
קבר שייח' אבו מוחמד בכניסה לקיבוץ בית העמק
-
הכניסה לקיבוץ בית העמק וקבר שייח' אבו מוחמד הצמוד אליה
-
בית משרידי הכפר כוויכאת בבית העמק
-
הגן והמוזיאון הארכאולוגי בבית העמק
-
חדר האוכל בתכנון פרדי כהנא
-
בית הקברות
-
הספריה (במקור מועדון לחבר)
-
חדר זיכרון לנופלים ולחברים שנפטרו
-
ארכיון הקיבוץ
-
אולם חדר האוכל
|