עמונית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
מ הרחבה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:
האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] - [[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]].
האזור בו דיברו את ה[[שפה]] ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור [[רבת עמון]] ([[עמאן]]) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. ה[[כתובת (ארכאולוגיה)|שרידים]] ה[[ארכאולוג]]יים העיקרים לשפה הם [[כתובת מצודת רבת עמון]] מ[[המאה ה-9 לפנה"ס]], [[כתובת בקבוק תל סיראן|בקבוק ארד בתל סיראן]] מהמאות [[המאה ה-7 לפנה"ס|ה-7]] - [[המאה ה-6 לפנה"ס|6 לפנה"ס]] וכן כמה כתבי [[שירה]].


אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה של [[ארמית]].
אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה [[עברית מקראית|העברית המקראית]] עם השפעה קלה של [[ארמית]]. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות".


אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף ב[[מקרא]], וידוע לנו מ[[ספר נחמיה]] שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן [[שיבת ציון]] חלק מ[[עם ישראל]] דיבר עמונית.
אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף ב[[מקרא]], וידוע לנו מ[[ספר נחמיה]] שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן [[שיבת ציון]] חלק מ[[עם ישראל]] דיבר עמונית.

גרסה מ־16:43, 16 באוקטובר 2015

השפה העמונית היא שפה שמית מהענף השמי הצפוני-מערבי שהייתה מדוברת בקרב העם העמוני.

האזור בו דיברו את השפה ואשר בו ישבו העמונים הוא אזור רבת עמון (עמאן) של היום, הקרויה על שם העם העמוני. השרידים הארכאולוגיים העיקרים לשפה הם כתובת מצודת רבת עמון מהמאה ה-9 לפנה"ס, בקבוק ארד בתל סיראן מהמאות ה-7 - 6 לפנה"ס וכן כמה כתבי שירה.

אף על פי שקשה להבדיל ולזהות את עיקרי השפה וייחודיה, ידוע לנו כיום שהשפה זהה כמעט לגמרי לשפה העברית המקראית עם השפעה קלה של ארמית. דוגמה להשפעה שכזו היא השימוש בפועל "לעבוד" בהוראתו הארמית במקום הפועל הנפוץ יותר בעברית המקראית "לעשות".

אזכורים בהקשר לעמונים ולשפה העמונית מופיעים אף במקרא, וידוע לנו מספר נחמיה שכחלק מתופעת הנשים הנוכריות בזמן שיבת ציון חלק מעם ישראל דיבר עמונית.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.