שומר (מקצוע) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 9: שורה 9:
בישראל למודת הפיגועים נעשה שימוש נרחב בשומרים, בפרט בתקופות של מתח ביטחוני, כגון תקופת [[האינתיפאדה השנייה]]. שומרים מוצבים בכניסה למוסדות לימוד, ל[[בית חולים|בית חולים]], לחנויות, ל[[חניון|מרתפי חניה]], למוסדות ציבור, לבנייני משרדים ועוד.
בישראל למודת הפיגועים נעשה שימוש נרחב בשומרים, בפרט בתקופות של מתח ביטחוני, כגון תקופת [[האינתיפאדה השנייה]]. שומרים מוצבים בכניסה למוסדות לימוד, ל[[בית חולים|בית חולים]], לחנויות, ל[[חניון|מרתפי חניה]], למוסדות ציבור, לבנייני משרדים ועוד.


רבים מהשומרים מועסקים באמצעות חברות שמירה, המציבות את השומרים אצל מזמיני השירות מהן. תנאי העסקתם של שומרים המועסקים בדרך זו מוסדרים ב[[צו הרחבה|צווי הרחבה]],{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/4544D0D7-FCA9-46FC-BE26-20DB6469315E.htm צווי הרחבה בענף השמירה], באתר של [[משרד הכלכלה]]}} ופיקוח מוגבר על הציות לצווים אלה וליתר דיני העבודה החלים על השומרים, המחייב לא רק את קבלן השמירה אלא גם את מזמין השירות, נקבע ב[[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]].
רבים מהשומרים מועסקים באמצעות חברות שמירה, המציבות את השומרים אצל מזמיני השירות מהן. פעולתן של חברות אלה מוסדרת ב[[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה]], המחייב קבלת [[רישיון]] לשם הקמת חברה כזו. במתן הרישיון עוסקת ועדה הפועלת במסגרת [[משרד המשפטים]].{{הערה|[http://index.justice.gov.il/Units/HokrimPratim/Pages/Odot.aspx המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה], באתר של [[משרד המשפטים]]. תנאי העסקתם של שומרים המועסקים בדרך זו מוסדרים ב[[צו הרחבה|צווי הרחבה]],{{הערה|[http://www.moital.gov.il/NR/exeres/4544D0D7-FCA9-46FC-BE26-20DB6469315E.htm צווי הרחבה בענף השמירה], באתר של [[משרד הכלכלה]]}} ופיקוח מוגבר על הציות לצווים אלה וליתר דיני העבודה החלים על השומרים, המחייב לא רק את קבלן השמירה אלא גם את מזמין השירות, נקבע ב[[חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה]].


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־09:21, 23 באוקטובר 2015

נחת אמריקני שומר על שבויי מלחמה צפון קוריאניים בשנת 1951

שוֹמר או מאבטח הוא אדם שתפקידו למנוע גישתם של פרטים לא מורשים לשטח מסוים, כדי להבטיח את ביטחונם של אנשים ורכוש הנמצאים בשטח זה.

מי שמופקד על שמירתו של אדם מסוים, בכל מקום שבו הוא נמצא, מכונה שומר ראש.

שמירת חפצים היא הפקדה של חפצים בידי אדם שמתחייב לא לאפשר גישת אנשים לא מורשים אליהם. בישראל מוסדרת שמירה זו באמצעות חוק השומרים.[1]

בישראל

בישראל למודת הפיגועים נעשה שימוש נרחב בשומרים, בפרט בתקופות של מתח ביטחוני, כגון תקופת האינתיפאדה השנייה. שומרים מוצבים בכניסה למוסדות לימוד, לבית חולים, לחנויות, למרתפי חניה, למוסדות ציבור, לבנייני משרדים ועוד.

רבים מהשומרים מועסקים באמצעות חברות שמירה, המציבות את השומרים אצל מזמיני השירות מהן. פעולתן של חברות אלה מוסדרת בחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, המחייב קבלת רישיון לשם הקמת חברה כזו. במתן הרישיון עוסקת ועדה הפועלת במסגרת משרד המשפטים.{{הערה|המחלקה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, באתר של משרד המשפטים. תנאי העסקתם של שומרים המועסקים בדרך זו מוסדרים בצווי הרחבה,[2] ופיקוח מוגבר על הציות לצווים אלה וליתר דיני העבודה החלים על השומרים, המחייב לא רק את קבלן השמירה אלא גם את מזמין השירות, נקבע בחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.