דוד טברסקי (טולנה) – הבדלי גרסאות
תיקון קישור לפירושונים |
Shovalovmani (שיחה | תרומות) הגהה, ניסוח, הרחבה, עדכון |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו. |
נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו. |
||
תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[תרי" |
תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[ה'תרי"ב|תרי"ב]] עבר ל[[טאלנה]] (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין יהודי אוקראינה:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] וה[[משכילים]]{{הערה|לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.}}. |
||
לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה ולחזק את היהודים. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[תרל" |
לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה ולחזק את היהודים. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[ה'תרל"ז|תרל"ז]] שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי. |
||
בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים |
בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גירסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגירסא אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת [[תרמ"א]] נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב [[סופות בנגב|הפוגרומים באוקראינה]]{{הערה|[[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה]] עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת [[תרמ"ב]] נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.}}. ב[[אייר]] [[תרמ"ב]] עמדה להיערך שמחת ה[[בר מצווה]] של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, ([[י' באייר]]). בשבת זו [[קריאת התורה|קראו בתורה]] את [[פרשת אחרי מות]]. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר. |
||
היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו. |
היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו. |
||
גרסה מ־12:32, 26 באוקטובר 2015
רבי דוד טברסקי (תקס"ח, 1808 - י' באייר תרמ"ב, 1882) היה בנו השישי של רבי מרדכי מצ'רנוביל, ומקים חסידות טולנה.
תולדותיו
נולד בצ'רנוביל לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי דוד לייקס תלמיד הבעל שם טוב. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מדרוהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'יבוז' ובסנדקאות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי יעקב ישראל מצ'רקס. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטרהא בנו של רבי זושא מאניפולי וחתנו וממלא מקומו של רבי זאב וולף מצ'רני-אוסטראה. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי אברהם יהושע השיל מאפטא על פי עצת אביו.
תקופה לאחר פטירת אביו בשנת תקצ"ז, החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה לקייב. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת תרי"ב עבר לטאלנה (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין יהודי אוקראינה:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי מתנגדים והמשכילים[1].
לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מהורניסטייפול. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה ולחזק את היהודים. בין מסעותיו נסע גם פעמיים לאודסה שהייתה עיר של משכילים. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת תרל"ז שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי.
בשנת תרל"ח (1878) עבר לגליציה והתגורר בברודי, גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גירסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגירסא אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת תרמ"א נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב הפוגרומים באוקראינה[2]. באייר תרמ"ב עמדה להיערך שמחת הבר מצווה של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, (י' באייר). בשבת זו קראו בתורה את פרשת אחרי מות. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.
היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.
צאצאיו
נכדו רבי מנחם נחום, הוכתר לממלא מקומו כינוקא.
בנותיו היו:
- חיה, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מטריסק בריסק.
- שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי משפיקוב.
- ציזע, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מברדיצ'ב ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מרחמסטריווקה.
ספריו
הוציא שלושה ספרים בחייו:
- מגן דוד (ז'יטומיר תרי"ב, לובלין תרל"ג, לבוב תר"מ) - ר' במהדורה מקוונת (באתר קרן חת"י)[3]
- ברכת דוד (ז'יטומיר תרכ"ב)
- קהלת דוד (לובלין תרמ"ב)
לקריאה נוספת
- שלמה זלמינא וינברג, נצח שבנצח, תשנ"ד
קישורים חיצוניים
- רבי דוד מטולנה ב"כרם החסידות", היברובוקס.
הערות שוליים
- ^ לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.
- ^ אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת תרמ"ב נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.
- ^ הספר יצא במהדורה מתוקנת בה'תש"ך (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא בבית וגן, ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס בכתב רש"י. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).