ממלא מקום שר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 27: שורה 27:


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.knesset.gov.il/elections01/law_yesod_mem.htm חוק יסוד: הממשלה], באתר הכנסת

* [http://index.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1101.pdf הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ממלא מקום שר - המעמד והסמכויות], 1 בדצמבר 1985 (עדכון: מאי 2015)
* [http://index.justice.gov.il/Units/YoezMespati/HanchayotNew/Seven/1.1101.pdf הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, ממלא מקום שר - המעמד והסמכויות], 1 בדצמבר 1985 (עדכון: מאי 2015)
* יובל יועז, [http://www.themarker.com/law/1.376646 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית ישמש ממלא מקום שר המשפטים במקום חיים רמון], באתר [[TheMarker|דהמרקר]], 23 באוגוסט 2006.
* יובל יועז, [http://www.themarker.com/law/1.376646 שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית ישמש ממלא מקום שר המשפטים במקום חיים רמון], באתר [[TheMarker|דהמרקר]], 23 באוגוסט 2006.

גרסה מ־21:29, 4 בנובמבר 2015

ממלא מקום שר הוא אדם (שר או ראש הממשלה) הממונה למלא את מקומו של שר מכהן בשל סיבות שונות המפורטות בחוק יסוד: הממשלה.

מעמדו החוקי של ממלא מקום שר

לפי סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה, במקרה ובו נעדר שר מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע כי שר אחר ימלא את מקומו, כאשר הממשלה תקבע האם ממלא המקום ימלא את כל תפקידיו של השר או רק את מקצתם.[1]

במידה ושר עוזב את תפקידו או נבצר ממנו מלמלאו, ימלא את התפקיד במקומו ראש הממשלה או שר אחר שייקבע על ידי הממשלה וזאת למשך תקופה שלא תעלה על שלושה חודשים[2], הנמנים ממועד הנבצרות או סיום התפקיד. בסיום תקופת מילוי המקום, יש צורך למנות שר במשרה קבועה.

סעיף זה, אשר נכנס לתוקפו עם הבחירות לכנסת השש עשרה, ב-7 במרץ 2001, מציג מספר שינויים בהשוואה לסעיף שנכלל בחוק יסוד הממשלה בגרסאותיו הקודמות.

הסעיף הישן[3] הסעיף החדש
חובה למנות ממלא מקום לשר הנעדר מן הארץ רשות למנות ממלא מקום
חובה להעביר לממלא מקום השר את מלוא סמכויות השר ניתן להעביר לממלא המקום את מלוא הסמכויות או את חלקן

אחת מן הסיבות לשוני בן הסעיפים, היא היכולת הטכנולוגית העומדת כיום לרשות שר המאפשרת לו להמשיך ולנהל את משרדו גם כאשר הוא שוהה בחו"ל. על כן, מילוי המקום נועד לענות על מצבים בהם השר שוהה בחו"ל תקופה ממושכת אשר אינה מאפשרת לו למלא את תפקידו או במקרים בהם נדרשת נוכחות פיזית של שר בארץ.

בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, על אף העובדה כי יש לראות את ממלא מקום השר כשווה במעמדו המשפטי לשר שאת מקומו הוא ממלא, השר השוהה בחו"ל ממשיך לכהן בתפקידו השוטף, ועל כן יש לראות את תפקיד ממלא המקום כמוגבל לעיסוק בנושאים שאינם סובלים דיחוי בעת שהייתו של השר בחו"ל.

דוגמאות למילוי מקום שר

  • בשנת 2006, מילא שר הבינוי והשיכון מאיר שטרית את מקומו של שר המשפטים חיים רמון שפרש מתפקידו בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
  • במהלך 2015, מילא השר גלעד ארדן את מקומו של שר הביטחון משה יעלון מספר פעמים, בעת שהייתו בחו"ל.[4][5]
  • ב-1 בנובמבר 2015, הודיע אריה דרעי על התפטרותו מתפקידו כשר הכלכלה. הרקע להתפטרות נעוץ בניסיונות כושלים של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את סמכויותיו של דרעי בהתאם לסעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים אל הממשלה, כאמצעי לאישור מתווה הגז. בעקבות התפטרות זו, ימלא נתניהו את תפקידו של דרעי כשר הכלכלה באופן זמני. על פי התכנון, עתיד נתניהו לחתום על סעיף 52 המאפשר לו לעקוף את סמכויות הממונה על ההגבלים העסקיים ולאשר את מתווה הגז.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי סיטואציה זו, ממלא מקום השר אינו יכול להיות ראש הממשלה (המכהן גם כשר).
  2. ^ לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה ולשון החוק, אין אפשרות להאריך את תקופת מילוי המקום.
  3. ^ ראה סעיף 20 לחוק יסוד: הממשלה, התשכ"ח-1968
  4. ^ ראה החלטה מספר 176 של הממשלה מיום 05.07.2015
  5. ^ ראה החלטה מספר 600 של הממשלה מיום 25.10.2015