האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה

האוסטרקון

כתובת אדומית מחרבת עוזה היא כתובת (אוסטרקון) באדומית שנתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד. הכתובת היא אחת היחידות והשלמה ביותר בשפה האדומית. האסטרקון היה שבור לארבעה חלקים. הוא כתוב בצדו החיצוני של שבר פך או קנקן. הכתובת כתובה בכתב ארמי בדיו על חרס. המילים מופרדות זו מזו בנקודות. הכתובת פוענחה בעזרתו של יוסף נוה, ומתוארכת לתחילת המאה השישית לפני הספירה.

הכתובת

לשון הכתובת (תעתיק על פי פרופסור שמואל אחיטוב):

... .. .... ...[ .[ ].[ ].

אָמַר לַמֶּלֶך, אֱמֹר לְבִלְבֵּל הֲשָלוֹם אַתָּ? וְהִבְרַכְתִּךָ לְקוֹס. וְעֲתָּ תַּן אֶת הָאֹכֶל אֲשֶר עִמָּד אֲחִאִמֹּה [.. וְהֵרִם עֲ[דִ]אֵל עַל מִזְ[בַּח .. פֶּן יֶ]חְמַר הָאֹכֶל

פירוש הכתובת

אמר למלך - שם פרטי, כמו "לאל" משבט לוי (במדבר ג, כ"ד)

בלבל - השם לא מוכר ממקורות אחרים

הברכתיך לקוס - כלומר: "ברכתי אותך לאל קוס"

עמד - עימד, כלומר אצל

אחאמה - כנראה שם שמתפרש כאחי-אימו, כלומר דודו.

והרם ע[ד]אל על מזבח - כלומר על עדיאל להרים (להעלות) מנחה לאל קוס

[פן י]חמר האוכל - פירושו שהאוכל יחמיץ. לדעת אחיטוב מתגלה כאן איסור להקרבת חמץ על המזבח, כפי שנאסר במקרא (ויקרא ב, י"א).

בלשון ימינו ניתן להבין זאת כך: אדם ושמו למלך דורש את שלומו של בלבל, ומברך אותו לאל קוס. הוא מצווה עליו לתת את האוכל לדודו ולהרים מנחה לאל קוס, אלא שעליו לדאוג שלא יחמיץ האוכל.

לקריאה נוספת

• שמואל אחיטוב, אסופת כתובות עבריות, מוסד ביאליק, 1992.
• יצחק בית אריה, חורבת עוזה - מצודת גבול בנגב המזרחי", בתוך קדמוניות י"ט, תשמ"ו.

• I Beit-Arieh, B Cresson, An Edomite Ostracon from Horvat'Uza, Journal of the Institute of Tel Aviv 12, 1985. pp 96-101

פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב