תורת הקבוצות - מונחים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: נורווגי |
תיקנתי שגיאה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
** '''[[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]]''': פעולה על קבוצות שתוצאתה היא הקבוצה המכילה את האיברים ששייכים לכל אחת ואחת מהקבוצות שעליהן פעלה פעולת החיתוך. |
** '''[[חיתוך (מתמטיקה)|חיתוך]]''': פעולה על קבוצות שתוצאתה היא הקבוצה המכילה את האיברים ששייכים לכל אחת ואחת מהקבוצות שעליהן פעלה פעולת החיתוך. |
||
***הפעולה חיתוך היא קומוטטיבית ואסוציאטיבית. |
***הפעולה חיתוך היא קומוטטיבית ואסוציאטיבית. |
||
**** מתקיימת [[חוק הפילוג|דיסטריבוטיביות]] של החיתוך מעל האיחוד ודיסטריבוטיביות האיחוד מעל החיתוך |
**** מתקיימת [[חוק הפילוג|דיסטריבוטיביות]] של החיתוך מעל האיחוד ודיסטריבוטיביות האיחוד מעל החיתוך, כלומר <math>A\cap (B\cup C) = (A\cap B)\cup (A\cap C)</math> ו-<math>A\cup (B\cap C) = (A\cup B)\cap (A\cup C)</math> |
||
**'''[[הפרש קבוצות|הפרש]]''': ההפרש בין A ל־B הוא קבוצה המכילה את כל האיברים השייכים ל־A ולא שייכים ל־B. |
**'''[[הפרש קבוצות|הפרש]]''': ההפרש בין A ל־B הוא קבוצה המכילה את כל האיברים השייכים ל־A ולא שייכים ל־B. |
||
***פעולת ההפרש אינה קומוטטיבית ואינה אסוציאטיבית. <!-- קח A=B=C --> |
***פעולת ההפרש אינה קומוטטיבית ואינה אסוציאטיבית. <!-- קח A=B=C --> |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
* '''[[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמה]]''': מושג המשקף את גודלה של קבוצה, כלומר את מספר איבריה. עוצמה של קבוצה A תסומן <math> \left|A\right| </math>. |
* '''[[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמה]]''': מושג המשקף את גודלה של קבוצה, כלומר את מספר איבריה. עוצמה של קבוצה A תסומן <math> \left|A\right| </math>. |
||
** [[אלף 0|'''< |
** [[אלף 0|'''<math>\aleph_0</math>(אלף אפס)''']]: עוצמתה של קבוצת מספרים הטבעיים. |
||
** [[עוצמת הרצף|''' |
** [[עוצמת הרצף|'''<math>\aleph</math> או '''<math>\mathfrak{c}</math>''']]: עוצמתה של קבוצת המספרים הממשיים, נקראת גם 'עוצמת הרצף'. |
||
* '''[[השערת הרצף]]''': ההשערה כי לא קיימת עוצמה בין '''< |
* '''[[השערת הרצף]]''': ההשערה כי לא קיימת עוצמה בין '''<math>\aleph_0</math>''' ו-'''<math>\aleph</math>''', זו השערה שלא ניתן להוכיח או להפריך תחת האקסיומות המקובלות של תורת הקבוצות (אקסיומות ZF). |
||
* '''[[קבוצה בת מנייה]]''': קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למנות את איבריה. |
* '''[[קבוצה בת מנייה]]''': קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למנות את איבריה. |
||
* '''[[קבוצת החזקה]]''': קבוצה המכילה את כל תת-הקבוצות של קבוצה נתונה. קבוצת החזקה של קבוצה A תסומן <math>\mathcal{P}(A)</math>. |
* '''[[קבוצת החזקה]]''': קבוצה המכילה את כל תת-הקבוצות של קבוצה נתונה. קבוצת החזקה של קבוצה A תסומן <math>\mathcal{P}(A)</math> או <math>2^{A}</math>. |
||
* '''[[יחס]] (בינארי)''': קבוצה שמכילה [[זוג סדור|זוגות סדורים]], כך שהאיבר הראשון בזוג בא תמיד מקבוצה מסוימת - A, והאיבר השני בא מקבוצה נוספת - B (לא בהכרח שונה מ-A). בכתיב פורמלי: קבוצה R תיקרא יחס מ-A ל-B אם <math>\!\,R\subseteq A\times B</math>. |
* '''[[יחס]] (בינארי)''': קבוצה שמכילה [[זוג סדור|זוגות סדורים]], כך שהאיבר הראשון בזוג בא תמיד מקבוצה מסוימת - A, והאיבר השני בא מקבוצה נוספת - B (לא בהכרח שונה מ-A). בכתיב פורמלי: קבוצה R תיקרא יחס מ-A ל-B אם <math>\!\,R\subseteq A\times B</math>. |
||
שורה 43: | שורה 43: | ||
** '''[[סדר חלקי]]''': יחס המקיים שלוש תכונות: רפלקסיביות, [[יחס אנטי-סימטרי|אנטי סימטריות]] ו[[טרנזיטיביות]]. |
** '''[[סדר חלקי]]''': יחס המקיים שלוש תכונות: רפלקסיביות, [[יחס אנטי-סימטרי|אנטי סימטריות]] ו[[טרנזיטיביות]]. |
||
*** '''[[סדר מלא]]''': סדר מלא הוא '''סדר חלקי''' בו כל שני איברים בקבוצה ניתנים להשוואה. |
*** '''[[סדר מלא]]''': סדר מלא הוא '''סדר חלקי''' בו כל שני איברים בקבוצה ניתנים להשוואה. |
||
*** '''[[סדר טוב]]''': סדר טוב הוא '''סדר |
**** '''[[סדר טוב]]''': סדר טוב הוא '''סדר מלא''' בו לכל תת-קבוצה של הקבוצה יש איבר ראשון. |
||
*** '''שרשרת''': קבוצה חלקית לקבוצה סדורה בסדר חלקי, שכל שני איברים בה ניתנים להשוואה (כלומר היא סדורה בסדר מלא). |
*** '''שרשרת''': קבוצה חלקית לקבוצה סדורה בסדר חלקי, שכל שני איברים בה ניתנים להשוואה (כלומר היא סדורה בסדר מלא). |
||
גרסה מ־02:46, 8 בנובמבר 2015
- תורת הקבוצות: ענף במתמטיקה העוסק בתכונותיהן של קבוצות, ומשמש כבסיס לאקסיומטיזציה של המתמטיקה.
- תורת הקבוצות הנאיבית: ניסוח אינטואיטיבי של הרעיונות היסודיים של תורת הקבוצות, כפי שהתפתחה במשך השנים.
- תורת הקבוצות האקסיומטית: גרסה פורמלית, בעלת ביסוס אקסיומטי מוצק, של תורת הקבוצות, שפותחה כדי למנוע סתירות ופרדוקסים כדוגמת הפרדוקס של ראסל.
- קבוצה: מושג יסודי בתורת הקבוצות. התיאור האינטואיטיבי של קבוצה הוא אוסף של עצמים כלשהם.
- תת קבוצה: קבוצה B היא תת קבוצה של הקבוצה A אם כל איבר של B שייך גם ל-A. נסמן זאת בצורה: .
- הקבוצה הריקה: קבוצה שאין בה איברים, והיא מסומנת בסימן (שמקורו באות הנורווגית "Ø" ) או בצורה {}.
- יחידון (סינגלטון בלועזית): קבוצה שמכילה איבר אחד בלבד.
- פעולות על קבוצות:
- איחוד: פעולה על קבוצות שתוצאתה היא הקבוצה המכילה את איברי כל הקבוצות שעליהן פעלה פעולת האיחוד.
- הפעולה איחוד היא קומוטטיבית (חילופית) ואסוציאטיבית (קיבוצית).
- חיתוך: פעולה על קבוצות שתוצאתה היא הקבוצה המכילה את האיברים ששייכים לכל אחת ואחת מהקבוצות שעליהן פעלה פעולת החיתוך.
- הפעולה חיתוך היא קומוטטיבית ואסוציאטיבית.
- מתקיימת דיסטריבוטיביות של החיתוך מעל האיחוד ודיסטריבוטיביות האיחוד מעל החיתוך, כלומר ו-
- הפעולה חיתוך היא קומוטטיבית ואסוציאטיבית.
- הפרש: ההפרש בין A ל־B הוא קבוצה המכילה את כל האיברים השייכים ל־A ולא שייכים ל־B.
- פעולת ההפרש אינה קומוטטיבית ואינה אסוציאטיבית.
- הפרש סימטרי: ההפרש הסימטרי של הקבוצות A ו-B הוא הקבוצה המורכבת מכל איברי A שלא שייכים ל-B וכל איברי B שלא שייכים ל־A - כלומר, כל האיברים השייכים בדיוק לאחת הקבוצות.
- הפעולה הפרש סימטרי היא קומוטטיבית ואסוציאטיבית.
- מכפלה קרטזית: המכפלה הקרטזית של שתי קבוצות A,B היא קבוצה המכילה את כל הזוגות הסדורים שאיברם הראשון שייך ל-A והשני שייך ל-B. ניתן להרחיב פעולה זו לכל מספר, גם אינסופי, של קבוצות.
- הפעולה "מכפלה קרטזית" אינה קומוטטיבית ואינה אסוציאטיבית.
- בחירה
- איחוד: פעולה על קבוצות שתוצאתה היא הקבוצה המכילה את איברי כל הקבוצות שעליהן פעלה פעולת האיחוד.
- קבוצות זרות: שתי קבוצות הן זרות אם חיתוכן הוא הקבוצה הריקה.
- קבוצה אינסופית: קבוצה שקיימת קבוצה החלקית לה ממש ושקולה לה.
- עוצמה: מושג המשקף את גודלה של קבוצה, כלומר את מספר איבריה. עוצמה של קבוצה A תסומן .
- השערת הרצף: ההשערה כי לא קיימת עוצמה בין ו-, זו השערה שלא ניתן להוכיח או להפריך תחת האקסיומות המקובלות של תורת הקבוצות (אקסיומות ZF).
- קבוצה בת מנייה: קבוצה שעוצמתה שווה לעוצמת המספרים הטבעיים, כלומר ניתן למנות את איבריה.
- קבוצת החזקה: קבוצה המכילה את כל תת-הקבוצות של קבוצה נתונה. קבוצת החזקה של קבוצה A תסומן או .
- יחס (בינארי): קבוצה שמכילה זוגות סדורים, כך שהאיבר הראשון בזוג בא תמיד מקבוצה מסוימת - A, והאיבר השני בא מקבוצה נוספת - B (לא בהכרח שונה מ-A). בכתיב פורמלי: קבוצה R תיקרא יחס מ-A ל-B אם .
- פונקציה: יחס בו לכל איבר של A קיים זוג סדור *יחיד* שהוא האיבר הראשון שלו.
- פונקציה חד-חד ערכית: פונקציה תקרא חד-חד ערכית (חח"ע) אם לכל y בטווח Y קיים לכל היותר x אחד בתחום X המקיים .
- פונקציה על: פונקציה תקרא על אם לכל y בטווח Y קיים לפחות x אחד בתחום X המקיים .
- פונקציה הפיכה: פונקציה שקיימת לה פונקציה הפכית; לכל קיים יחיד כך ש- (כלומר, הפונקציה היא חח"ע ועל).
- יחס שקילות: יחס המקיים שלוש תכונות: רפלקסיביות, סימטריות וטרנזיטיביות. יחס מעל קבוצה A המקיים את שלוש תכונות אלו מחלק אותה למחלקות שקילות.
- סדר חלקי: יחס המקיים שלוש תכונות: רפלקסיביות, אנטי סימטריות וטרנזיטיביות.
- פונקציה: יחס בו לכל איבר של A קיים זוג סדור *יחיד* שהוא האיבר הראשון שלו.
- קבוצת כל הפונקציות מקבוצה A לקבוצה B: קבוצה המסומנת והמכילה את כל הפונקציות מהקבוצה A אל תוך הקבוצה B.
- הפרדוקס של ראסל: פרדוקס שהראה שתורת הקבוצות הנאיבית מכילה סתירות, והוביל לפיתוחה של תורת הקבוצות האקסיומטית.
- ייחוס של קבוצה (או מחלקה) לקבוצה אחרת.
- משפטים:
- משפט קנטור (לקבוצת החזקה): משפט אומר כי קבוצת החזקה של כל קבוצה גדולה ממנה ממש, כלומר מכילה מספר גדול יותר של איברים.
- האלכסון של קנטור: קובע שעוצמת המספרים הממשיים גדולה מזו של הטבעיים.
- משפט קנטור-שרדר-ברנשטיין: משפט האומר כי אם קיימת פונקציה חח"ע מקבוצה A לקבוצה B, וקיימת פונקציה חח"ע מהקבוצה B לקבוצה A, אז שתי הקבוצות שקולות.