מטאורולוגיה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ביטול גרסה 17581719 של דוד שי (שיחה) בדיקת הבוט
שורה 68: שורה 68:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Meteorology|שם ויקישיתוף=מטאורולוגיה|ויקימילון=אוקינוגרפיה מטאורולוגית|ויקימילון 2=מדעי האטמוספרה|ויקימילון 3=מטאורולוגיה}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Meteorology|שם ויקישיתוף=מטאורולוגיה|ויקימילון 2=מדעי האטמוספרה|ויקימילון 3=מטאורולוגיה}}
* [http://www.ims.gov.il השירות המטאורולוגי הישראלי]
* [http://www.ims.gov.il השירות המטאורולוגי הישראלי]
* [http://www.israelweather.co.il מזג האוויר בישראל]
* [http://www.israelweather.co.il מזג האוויר בישראל]

גרסה מ־00:59, 25 בנובמבר 2015

ברקים

מטאורולוגיה הוא מדע העוסק בחקר התופעות האטמוספיריות, תהליכי מזג האוויר וחיזויים. המטאורולוגיה שייכת למדעי כדור הארץ וגם למדעי האטמוספירה. היא מובדלת ממדע הקלימטולוגיה בחוקרהּ תופעות זמניות ואינה מתענינת בתנאי מזג אויר מקומים לאורך זמן.

תופעה מטאורולוגית היא אירועי מזג אוויר נצפים אשר ניתן להבינם ולהסבירם באמצעות מדע המטאורולוגיה. תופעות אלו הן תוצאה של אינטראקציה בין פרמטרים שונים באטמוספירת כדור הארץ, בין השאר טמפרטורה, לחץ ואדי מים.

היסטוריה של המטאורולוגיה

אריסטו
ערך מורחב – היסטוריה של המטאורולוגיה

ההיסטוריה של המטאורולוגיה מתבטאת בתגליות, המצאות ואירועים אשר השפיעו על מדע זה מאז עצם קיום האדם ועד היום וסייעו בהבנת אירועי מזג האוויר.

מאז ומתמיד האדם התעניין בסובב אותו והסביר את הדברים בדרכים שונות, וכך בדיוק קרה גם עם מזג האוויר הסובב אותו. למשל, האדם הסביר את הגשמים כברכה, את הסופות וליקויי החמה כזעמם של האלים ועוד רבים אחרים. כאשר הפילוסופיה החלה להתפתח הסביר האדם את התופעות המטאורולוגיות בדרכים שונות. אריסטו הסביר שהעולם מורכב מארבעה יסודות: אש, אוויר, מים ואדמה, אלו בהשפעת השמש, משתנים ויוצרים דברים חדשים. כך לדוגמה, הסביר אריסטו, שהשמש מחממת את האדמה ומוציאה ממנה עשן ואבק, ומחממת את המים ומוציאה מהם חומר שקוף אשר יוצר את העננים. על פי רעיונות היסודות הסביר אריסטו גם את הברקים והרעמים. על פיו הרעם הוא רעש שנוצר על ידי רוח חזקה מאוד שנושבת בין עננים והברק הוא השריפה של רוח זו. למרות הידע המצוי בידי האנושות כיום, חלק מרעיונותיו של אריסטו אינם כה רחוקים כל כך מן המציאות. ישנם מספר קטן של רעיונות שבדיעבד מתבררים כנכונים. למשל אריסטו הסביר שכאשר השמים בצבע כתמתם-אדמדם אז עומד לרדת גשם, ואכן ידוע לנו שכאשר הלחות רבה בשמים הם מקבלים צבע כזה עקב פיזור קרני האור. קיימים רעיונות אחרים של אריסטו אשר אין בהם שום אמת, כמו למשל שיללת זאב מבשרת על בוא הגשם.

חיזוי מזג האוויר

המפה הסינופטית המודרנית. (מפת 500 מ"ב + קרקע)
ערך מורחב – חיזוי מזג אוויר

סקרנותו של האדם, אשר הביאה אותו מלכתחילה לחקור את תופעות מזג האוויר, גררה המצאות וגילויים רבים אחרים בתהליך הנמשך עד היום. כל הגילויים האלו הביאו להתפחות מדע המטאורולוגיה, שבזכותו היום אנו יכולים לצפות ולחזות את אירועי מזג האוויר, במידה מוגבלת כמובן. בעזרת חיזוי מזג האוויר ניתן לדעת האם כדאי לטוס, או שמא לבטל בשל חשש לערפל או לענני סערה.

משחר ההיסטוריה האדם עסק בניסיון לחזות את מזג האוויר, וזאת כיוון שיש לכך משמעות חשובה עבור החקלאים. על פי מזג האוויר החקלאים יודעים מתי עליהן לשתול/ לקצור את התבואה. מתי הם יכולים לצאת למסעות צייד ארוכים ומתי לא. לכן, חברות פרימיטיביות פיתחו לעצמן דרכים שונות ומגוונות, מעיין “סמנים" לחיזוי מזג האוויר. לדוגמה, באמצעות צפייה בעכבישים ניתן לזהות את בוא החורף וזאת כיוון עכבישים הם הראשונים לסמן שינוי במזג האוויר על ידי אריגת קוריהם מול הרוח, בציפייה לחרקים שיועפו לעבר הקורים. כאשר הסנוניות עפות בגובה רב מהרגיל בשמים זה סימן כי הגשם קרוב וזה הזמן לזרוע ולנטוע. הסמנים לחיזוי מזג האוויר משתנים ממקום למקום ומקהילה לקהילה: עבור בני הלואו במחוז ניאנזה, הגשם מגיע שבוע אחרי פריחת האמריליס (שושנים), אם הפרחים לבנים יהיה גשם רב ואילו פרחים כתומים מסמנים עונת גשמים ענייה. עבור בני האבאסאבו (דייגים) מערבולות מעל לאגם הן סימן לבוא הגשם.

מדע המטאורולוגיה ממשיך להתפתח, מגמה שנמשכה לאורך המאה ה-20 ואל תוך המאה ה-21. החיזוי המודרני מתבסס על נתונים הנאספים מתחנות המפוזרות ברחבי העולם ומעובדים על ידי מחשבי-על. פלט עיבוד הנתונים מוצג בתור מפה סינופטית, המציגה את מערכות הלחץ בקנה מידה רחב היקף. כיום ניתן למצוא ברשת מספר מודלים לחיזוי מזג אוויר. המפה הסינופטית המודרנית (תמונה מצורפת) מציגה את מערכות הלחץ ברום (קווים צבעוניים- בצורת גלים) ואת מערכות הלחץ בקרקע (קווים לבנים). הגלים הקעורים (צורת U) מעודדים היווצרות משקעים- ונקראים אפיקי רום. במפה המצורפת ניתן לראות כי ישראל נמצאת בתחום אפיק רום. כך גם ספרד.

ההתפתחות הטכנולוגית האחרונה שיפרה בצורה דרסטית את יכולת החיזוי. אם עד לפני שנים בודדות התחזית ניתנה ארבעה ימים קדימה בלבד, הרי שהיום ניתן לחזות חמישה ימים ואף יותר. נראה כי כמו מדעים אחרים, גם מדע המטאורולוגיה התפתח רבות כתוצאה ממלחמות. ניתן לראות זאת לדוגמה בהמצאת הלווין, שהמוטיבציה לפיתוחו הושפעה רבות מן המלחמה הקרה. המצאה זו משמשת כיום כפלטפורמה לאמצעי חיזוי ראשונים במעלה של מזג האוויר. עם כל זאת, ככל הנראה, האנושות לעולם לא תצליח לחזות במדיוק ובמספר ימים בלתי מוגבל את מזג האוויר. בהקשר זה מאוזכרת תכופות תאוריית אפקט הפרפר, כלומר כל דבר קטן כמו נפנוף בכנפיו של פרפר עשוי להיות בעל השפעה מכרעת על אירועי מזג האוויר, באופן שהוא בלתי ניתן לחיזוי מראש.

מטאורולגיה על ידי כדורים פורחים ותמונות לווין

גורמים רבים אשר קובעים את מזג האוויר נמצאים באטמוספירה. במאה ה-19, התחילו לבצע מדידות מטאורולוגיות באטמוספירה על ידי כדורים פורחים הנקראים רדיוסונדות. על כדורים אלו הוצבו מדי לחץ, מד טמפרטורה ומד לחות.

מטאורולוגיה, קלימטולוגיה, ופיזיקה אטמוספירית הם תתי נושאים בחקר האטמוספירה.

מקור שם התחום היא בתאוריה של אריסטו שהחשיבה את כל הדברים מעל לירח כדברים קבועים ועל מנת לתרץ את המטאורים ראתה אותם כחלק ממזג האוויר.

הים והתפתחות המטאורולוגיה

מי הגשם היו בעבר חלק ממקווי מים ועתה שירדו יחזרו הם למקווים בתהליך החוזר חלילה.

כדור הארץ מכונה "כוכב הלכת הכחול" וזאת משום שיותר משני שליש משטחו מכוסים במים. לים השפעה עצומה על מזג האוויר בכדור הארץ. הים מוליך חום וקור בעזרת זרמי המים שבתוכו למקומות רבים ושונים בעולם. נוסף על כך, הים הוא המקור העיקרי לגשמים ולשאר המשקעים ובכך מהווה גורם משפיע על מזג האוויר ומעצב אותו. סקרנות האדם הביאה אותו לים כבר לפני עשרות אלפי שנים. לפני כעשרים אלף שנים היו ברשות האדם כלי שיט פרמטיביים דרכם הגיע ליבשת אוסטרליה. יתר על כן, לפני כעשרת אלפים שנים התפתח השיט בים האגאי. לפני שלושת אלפים וארבע מאות שנה סירות מצריות שנקראו "חתשפסות" שטו לאורך כל ים סוף. כבר במאה ה-7 הקיפו הפיניקים את אפריקה. כמו כן, הוויקינגים גילו את אמריקה כשחצו את האוקיינוס האטלנטי.

התפתחות רבה בחקר האוקיינוסים החלה במלחמת העולם השנייה עם שימוש רב בצוללות. מידע רב על זרמי האוקיינוסים נאסף במסגרת מדע זה, הנקרא אוקיינוגרפיה.

כמו שהאטמוספירה עצמה אינה אחידה בטמפרטורה בה, כך גם הים. עקב התחממות בלתי אחידה של כדור הארץ לאוקיינוסים ולימים טמפרטורות שונות בכל אזור ואזור. השכבות העליונות של האוקיינוסים מתחממות ונעות לעבר הקטבים. בדרכן מתקררות השכבות ושוקעות וכך חוזרות חזרה לכיוון קו המשווה.

מטאורולוגיה בתלמוד

דף כ"ה במסכת בבא בתרא עוסק בכיוון נשיבת הרוח ובתדירותה, ונאמר שם כי הרוח הצפונית היא הרוח התדירה ביותר וכי הרוח הדרומית היא הקשה ביותר ("ד' רוחות מנשבות בכל יום ורוח צפונית עם כולן [...] ורוח דרומית קשה מכולן"). גם בנושא המשקעים יש לתלמוד מה לומר, הפרק הראשון של מסכת תענית עוסק רבות בירידת הגשמים, ושם [דף ג, ב] נאמר שהטל והרוחות אינם נעצרים. עוד עוסקת שם הגמרא במעלתם של הרוחות, העננים והשמש הבאים לאחר הגשם, על כך ששלגים להרים תועלתם היא פי חמשה מתועלת הגשמים להרים. שם [ו, א] זמנו של היורה וזמנו של המלקוש. שם [ו, ב] איזה זמן ביום עדיף לירידת הגשמים, וכמות הגשמים שעל ידה לא תקרא השנה שנת בצורת. שם [ דף ט, ב] על סימנים לבוא הגשם וסימנים להפסקת הגשם, וההבדלים שבין ארץ ישראל לבבל בעניין זה. שם, מהיכן מגיעים הגשמים,וראה מסכת עירובין [מה, ב] ידון הלכתי הנוגע לשאלה זו. גם בשאר תופעות מטראוגליות דן התלמוד, כגון: מקורם של הברקים והרעמים, צבעי ברקים שונים וסוגי רוחות [ברכות נט, ב]; ארבע עונות השנה [פסחים צד, ב].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים