לדלג לתוכן

תריאק – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 6 שנים
מ
אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: אזור)
בספרות נזכרים אישים אחדים שישבו במאה העשירית בירושלים ועסקו במלאכת התריאק. יותר מכולם התפרסם הרופא הירושלמי [[אלתמימי]]. מסופר אודותיו שהיה בעל ידיעות נרחבות ברפואה והצטיין בהכנת משחות ותרופות נפרדות ומורכבות, אולם לשיא יוקרתו הגיע בהתקנת מיני התריאק השונים.
 
ירושלים וסביבתה היו גם מקור לאספקת המרכיבים הנפרדים של התריאק, שכן חלק ניכר ממרכיבי התרופה- צמחים, בעלי חיים ומחצבים- הובאו מאזור ירושלים, ובעיקר מאגן ים המלח, שהיה קשור מבחינה מנהלית, כלכלית ותרבותית לירושלים. בין המרכיבים החשובים של התריאק היו האספלט ונחשי ה[[אפעה]], שניצודו למטרה זו באזור ים המלח. נחש האפעה נקרא "טיר", ומכאן, כנראה, שם התרופה טיריאק או תריאק. [[פליקס פברי]] מספר בספריו כי הסולטן המצרי אסר על צייד הנחשים באיזורבאזור זה מפחד כי יכחדו לאור הביקוש הרב של הארס.
 
הידע במלאכת התריאק והשימוש בו בירושלים נזכרים גם בתקופה מאוחרת יותר, כאשר רופא שהובא על ידי המלך הצלבני [[אמלריך הראשון, מלך ירושלים|אמלריך]] (ששלט בין השנים 1162-1174) טיפל בבנו של אמלריך, בלדווין הרביעי, שהיה חולה בצרעת, באמצעות "תריאק אלפארוק". עדות מאוחרת לתריאק מירושלים יש גם במאה ה-18, בתעודה המפרטת את נכסיו של יהודי שנפטר. עדות מאוחרת אף יותר היא של טיטוס טובלר, שמסר באמצע המאה ה-19 כי בבית מרקחת של יהודים בירושלים ניתן למצוא Theriak. מספרים שעד היום חיים צאצאי משפחת אלתריאקי, שעסקה בהפקת ארס הנחשים מאזור יריחו, בירושלים המזרחית{{הערה|[[זהר עמר]] ואפרים לב, '''רופאים ותרופות במאות העשירית עד השמונה עשרה, תל אביב, תש"ס, עמ' 25- 26.}}.