פרוסיאס הראשון, מלך ביתיניה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־09:12, 1 בדצמבר 2015

פרוסיאס הראשון (ביוונית: Προυσίας Α; המאה ה-2 לפנה"ס) היה מלך ביתיניה בין השנים 228 לפנה"ס-182 לפנה"ס.

ביוגרפיה

פרוסיאס נולד בביתיניה. ביתיניה הייתה ממלכה יוונית למחצה, שזכתה לעצמאות במהלך מלחמות הדיאדוכים. ביתיניה מעולם לא עלתה למעמד גבוה בקרב הממלכות ההלניסטיות. ביתיניה אוימה על ידי אויבים חזקים ונהנתה משגשוג כלכלי. אולם למרות קרבתה ליוון ולממלכות הלניסטיות מובהקות, תרבותה נותרה ברובה ברברית וההשפעה היוונית בה הייתה קטנה יחסית. פרוסיאס, ירש את אביו זיאלאס, בשנת 228 לפנה"ס.

פרוסיאס, שאף להפוך את ארצו למעצמה הלניסטית, הוא כרת ברית עם מוקדון, ולחם לצידה במהלך המלחמה המוקדונית הראשונה. חלקו במלחמה התאפיין בכיבוש חלק מממלכת פרגמון,^[1] שהייתה גם היא אויבת של מוקדון. למרות שהמוקדונים הובסו במלחמה, הרי שביתיניה הרוויחה ממנה, פרוסיאס הורשה לשמור על חלק מהערים שכבש, ונזכר בין החותמים על שלום פויניקי שסיים את המלחמה.^[2] הוא המשיך להיות בעל ברית נאמן של מוקדון, אך נזהר גם לא להרגיז את המעצמה החדשה הרפובליקה הרומית. במהלך מלחמת אנטיוכוס, הציע לו מלך האימפריה הסלאוקית, אנטיוכוס השלישי, לחתום עמו על ברית נגד הרומאים. הרומאים ידעו היטב שצבא ביתיני מאומן היטב עשוי להוות מכשול רציני, ועל כן שלחו שליחים רבים אל פרוסיאס, ביניהם נמנו גאיוס ליוויוס סלינטור וסקיפיו אפריקנוס.^[3] פרוסיאס קיבל לבסוף את הצעת הרומאים להישאר נייטרלי.^[4]

לאחר המלחמה החל פרוסיאס לחשוש מפני אאמונס השני, מלך פרגמון, שצבר לדעתו השפעה רבה מדי באזור. פרוסיאס החל לתכנן מלחמה בפרגמון, לשמחתו הרבה הגיע אל חצרו המצביא המפורסם חניבעל ברקה וביקש מקלט. פרוסיאס קפץ על ההזדמנות לנצל את כישוריו של חניבעל והציע לו לפקד על הצי הביתיני במהלך המלחמה, חניבעל קיבל את ההצעה. פרוסיאס כרת גם ברית עם הגלאטים, ותקף בהפתעה בשנת 184 לפנה"ס את פרגמון. הוא נחל הצלחה מסוימת, וכבש את הערים קיארוס וטיוס, הצי הביתיני בפיקודו של חניבעל נחל ניצחון מזהיר מול צי פרגמוני גדול בהרבה.^[5] אולם המלחמה התעכבה זמן רב מדי, מה שאפשר לאאומנס לפנות אל רומא ולגייס את צבאו. הצבא הביתיני הוכה בקרב באזור ההר ליפידרון,^[6] ובלית ברירה נאלץ להסכים לתנאי השלום שהציעו הפרגמונים והרומאים. בשנת 183 לפנה"ס הקונסול הרומאי פלמיניניוס הגיע אל ביתיניה והסדיר את תנאי השלום. פרוסיאס נאלץ למסור כמה אזורים שנויים במחלוקת לפרגמון,^[7] ולהסגיר את חניבעל, שהעדיף להתאבד מאשר ליפול בשבי.

פרוסיאס מת שנה לאחר מכן. ירש אותו בנו, פרוסיאס השני.

לקריאה נוספת

דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ג (מהדורה ראשונה) תשמ"ז (מהדורה שנייה).

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ גולן, עמ' 400.
^ גולן, עמ' 405.
^ גולן, עמ' 511.
^ פוליביוס, ספר עשרים ואחד, 11.
^ קורנליוס נפוס, ‏"חניבעל", 11.
^ גולן, עמ' 651.
^ סטראבון, ספר שנים עשר, 563.

[1] גולן, עמ' 400.

[2] גולן, עמ' 405.

[3] גולן, עמ' 511.

[4] פוליביוס, ספר עשרים ואחד, 11.

[5] קורנליוס נפוס, ‏"חניבעל", 11.

[6] גולן, עמ' 651.

[7] סטראבון, ספר שנים עשר, 563.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 פרוסיאס נולד ב[[ביתיניה]]. ביתיניה הייתה ממלכה יוונית למחצה, שזכתה לעצמאות במהלך [[מלחמות הדיאדוכים]]. ביתיניה מעולם לא עלתה למעמד גבוה בקרב [[העולם ההלניסטי|הממלכות ההלניסטיות]]. ביתיניה אוימה על ידי אויבים חזקים ונהנתה משגשוג כלכלי. אולם למרות קרבתה ל[[יוון ההלניסטית|יוון]] ולממלכות [[הלניזם|הלניסטיות]] מובהקות, תרבותה נותרה ברובה [[ברברים (מונח)|ברברית]] וההשפעה היוונית בה הייתה קטנה יחסית. פרוסיאס, ירש את אביו [[זיאלאס, מלך ביתיניה|זיאלאס]], בשנת [[228 לפנה"ס]].
-פרוסיאס, שאף להפוך את ארצו למעצמה הלניסטית, הוא כרת ברית עם [[מוקדון]], ולחם לצידה במהלך [[המלחמה המוקדונית הראשונה]]. חלקו במלחמה התאפיין בכיבוש חלק מממלכת [[פרגמון]],{{הערה|גולן, עמ' 400.}} שהייתה גם היא אויבת של מוקדון. למרות שהמוקדונים הובסו במלחמה, הרי שביתיניה הרוויחה ממנה, פרוסיאס הורשה לשמור על חלק מהערים שכבש, ונזכר בין החותמים על [[שלום פויניקי]] שסיים את המלחמה.{{הערה|גולן, עמ' 405.}} הוא המשיך להיות בעל ברית נאמן של מוקדון, אך נזהר גם לא להרגיז את המעצמה החדשה [[הרפובליקה הרומית]]. במהלך [[מלחמת אנטיוכוס]], הציע לו מלך [[האימפריה הסלאוקית]], [[אנטיוכוס השלישי]], לחתום עמו על ברית נגד הרומאים. הרומאים ידעו היטב שצבא ביתיני מאומן היטב עשוי להוות מכשול רציני, ועל כן שלחו שליחים רבים אל פרוסיאס, ביניהם נמנו [[גאיוס ליוויוס סלינטור]] ו[[סקיפיו אפריקנוס]].{{הערה|גולן, עמ' 511.}} פרוסיאס קיבל לבסוף את הצעת הרומאים להישאר ניטרלי.{{הערה|פוליביוס, ספר עשרים ואחד, 11.}}
+פרוסיאס, שאף להפוך את ארצו למעצמה הלניסטית, הוא כרת ברית עם [[מוקדון]], ולחם לצידה במהלך [[המלחמה המוקדונית הראשונה]]. חלקו במלחמה התאפיין בכיבוש חלק מממלכת [[פרגמון]],{{הערה|גולן, עמ' 400.}} שהייתה גם היא אויבת של מוקדון. למרות שהמוקדונים הובסו במלחמה, הרי שביתיניה הרוויחה ממנה, פרוסיאס הורשה לשמור על חלק מהערים שכבש, ונזכר בין החותמים על [[שלום פויניקי]] שסיים את המלחמה.{{הערה|גולן, עמ' 405.}} הוא המשיך להיות בעל ברית נאמן של מוקדון, אך נזהר גם לא להרגיז את המעצמה החדשה [[הרפובליקה הרומית]]. במהלך [[מלחמת אנטיוכוס]], הציע לו מלך [[האימפריה הסלאוקית]], [[אנטיוכוס השלישי]], לחתום עמו על ברית נגד הרומאים. הרומאים ידעו היטב שצבא ביתיני מאומן היטב עשוי להוות מכשול רציני, ועל כן שלחו שליחים רבים אל פרוסיאס, ביניהם נמנו [[גאיוס ליוויוס סלינטור]] ו[[סקיפיו אפריקנוס]].{{הערה|גולן, עמ' 511.}} פרוסיאס קיבל לבסוף את הצעת הרומאים להישאר נייטרלי.{{הערה|פוליביוס, ספר עשרים ואחד, 11.}}
 לאחר המלחמה החל פרוסיאס לחשוש מפני [[אאמונס השני, מלך פרגמון]], שצבר לדעתו השפעה רבה מדי באזור. פרוסיאס החל לתכנן מלחמה בפרגמון, לשמחתו הרבה הגיע אל חצרו המצביא המפורסם [[חניבעל ברקה]] וביקש מקלט. פרוסיאס קפץ על ההזדמנות לנצל את כישוריו של חניבעל והציע לו לפקד על הצי הביתיני במהלך המלחמה, חניבעל קיבל את ההצעה. פרוסיאס כרת גם ברית עם ה[[גלאטים]], ותקף בהפתעה בשנת [[184 לפנה"ס]] את פרגמון. הוא נחל הצלחה מסוימת, וכבש את הערים קיארוס וטיוס, הצי הביתיני בפיקודו של חניבעל נחל ניצחון מזהיר מול צי פרגמוני גדול בהרבה.{{הערה|[[קורנליוס נפוס]], ‏"חניבעל", 11.}} אולם המלחמה התעכבה זמן רב מדי, מה שאפשר לאאומנס לפנות אל רומא ולגייס את צבאו. הצבא הביתיני הוכה בקרב באזור ההר ליפידרון,{{הערה|גולן, עמ' 651.}} ובלית ברירה נאלץ להסכים לתנאי השלום שהציעו הפרגמונים והרומאים. בשנת [[183 לפנה"ס]] ה[[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] הרומאי [[טיטוס קווינטוס פלמיניניוס|פלמיניניוס]] הגיע אל ביתיניה והסדיר את תנאי השלום. פרוסיאס נאלץ למסור כמה אזורים שנויים במחלוקת לפרגמון,{{הערה|[[סטראבון]], ספר שנים עשר, 563.}} ולהסגיר את חניבעל, שהעדיף להתאבד מאשר ליפול בשבי.