חטיבה 7 – הבדלי גרסאות
שורה 312: | שורה 312: | ||
החטיבה נכשלה בכיבוש לטרון ב[[מבצע בן נון א']], ולאחר התארגנות קצרה הוטלה החטיבה שתוגברה הפעם בגדוד 52 בפיקוד [[יעקב פרי]] מ[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] לקרב נוסף על לטרון - [[מבצע בן נון ב']], שאף הוא נכשל. אמנם על אף שהחטיבה לא הצליחה לכבוש את מתחם לטרון, שעליו שלט הלגיון הירדני, היא הצליחה לפרוץ את [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] ובכך איפשרה את פריצת המצור על [[ירושלים]]. בקרבות אלו ספגה החטיבה 139 אבדות. |
החטיבה נכשלה בכיבוש לטרון ב[[מבצע בן נון א']], ולאחר התארגנות קצרה הוטלה החטיבה שתוגברה הפעם בגדוד 52 בפיקוד [[יעקב פרי]] מ[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] לקרב נוסף על לטרון - [[מבצע בן נון ב']], שאף הוא נכשל. אמנם על אף שהחטיבה לא הצליחה לכבוש את מתחם לטרון, שעליו שלט הלגיון הירדני, היא הצליחה לפרוץ את [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] ובכך איפשרה את פריצת המצור על [[ירושלים]]. בקרבות אלו ספגה החטיבה 139 אבדות. |
||
ביוני 1948 עברה החטיבה לחזית הצפון, והתארגנה לצורך כך זמן מה ב[[עין שמר]]. ב[[יולי]] 1948, [[בן דונקלמן]], מתנדב מח"ל מקנדה, החליף את שמיר בתור מפקד החטיבה. יהודה בן דוד התמנה למפקד גדוד 71. בהמשך מלחמת העצמאות, ניהלה החטיבה שכללה ברוב התקופה האמורה שלושה גדודים: 71, 72 (חי"ר) ו - 79 (ממוכן), קרבות בגליל: ב[[מבצע דקל]], באמצע יולי, נכבשו [[שפרעם]] ו[[נצרת]] וב[[מבצע חירם]], בסוף [[אוקטובר]], נכבשו [[מירון (מושב)|מירון]], ג'יש ([[גוש חלב]]), [[קרבות מלכיה|מלכיה]] ו[[סאסא]]. ב - [[1949]], בעקבות ארגון מחדש של [[צה"ל]] לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ו[[חטיבת הזקן|שמונה]] תחת שמה של הראשונה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הוקמה על גבעת לטרון אנדרטת זיכרון לחטיבה שבע לזכר הקרב הראשון שלה, עקוב הדם, שניהלה במקום זה במלחמת העצמאות. |
ביוני 1948 עברה החטיבה לחזית הצפון, והתארגנה לצורך כך זמן מה ב[[עין שמר]]. ב[[יולי]] 1948, [[בן דונקלמן]], מתנדב מח"ל מקנדה, החליף את שמיר בתור מפקד החטיבה. [[יהודה בן-דוד|יהודה בן דוד]] התמנה למפקד גדוד 71. בהמשך מלחמת העצמאות, ניהלה החטיבה שכללה ברוב התקופה האמורה שלושה גדודים: 71, 72 (חי"ר) ו - 79 (ממוכן), קרבות בגליל: ב[[מבצע דקל]], באמצע יולי, נכבשו [[שפרעם]] ו[[נצרת]] וב[[מבצע חירם]], בסוף [[אוקטובר]], נכבשו [[מירון (מושב)|מירון]], ג'יש ([[גוש חלב]]), [[קרבות מלכיה|מלכיה]] ו[[סאסא]]. ב - [[1949]], בעקבות ארגון מחדש של [[צה"ל]] לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ו[[חטיבת הזקן|שמונה]] תחת שמה של הראשונה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]], הוקמה על גבעת לטרון אנדרטת זיכרון לחטיבה שבע לזכר הקרב הראשון שלה, עקוב הדם, שניהלה במקום זה במלחמת העצמאות. |
||
===מלחמת סיני=== |
===מלחמת סיני=== |
גרסה מ־08:18, 7 בדצמבר 2015
חטיבה 7, המכונה גם "עוצבת סער מגולן", היא חטיבת שריון סדירה, הנמצאת תחת פיקודה של אוגדה 36 ("עוצבת געש") בפיקוד הצפון של צבא ההגנה לישראל. החטיבה הוקמה ב-16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה והשתתפה בכל מלחמות ישראל.
בעשור השני של המאה ה-21 משתמשת החטיבה בטנקים מדגם מרכבה סימן 2 ב' ומרכבה סימן 4מ. החל מיולי 2015 מפקד החטיבה הוא אלוף משנה דן נוימן.
יחידות חטיבה 7
|
גדוד 71 - במהלך מלחמת יום הכיפורים - 1973
הגדוד פעל בשני שלבים:
- בפיקוד סא"ל משולם רטס - עד שנהרג בקרבות הבלימה.
- בפיקוד סא"ל עמוס כץ מיום ג' ה-9 באוקטובר 1973, כגדוד מילואים שביצע את עיקר מהלך הפריצה למובלעת הסורית וכבש את העיירה מזרעת בית ג'אן.
גדוד 75
גדוד 75 (גדוד "רומח") הוקם ב-1971 כגדוד חרמ"ש שכלל פלוגת טירונים ואת פלוגת הסיור החטיבתית. במלחמת יום הכיפורים צורפו לגדוד טנקים עימם לחם בקרב עמק הבכא, במתקפת הנגד, כיבוש המובלעת ובמלחמת ההתשה בחזית הסורית.
במלחמת לבנון הראשונה שימש גדוד החוד של החטיבה בכניסה ללבנון, במהלך הקרבות נהרגו 3 לוחמים מהגדוד ונפגעו 7 טנקים. הגדוד השמיד 14 טנקי T-62 סוריים. מפקד הגדוד זיו הלוי זכה בצל"ש מפקד אוגדה על פועלו.
במלחמת לבנון השנייה הצטרף גדוד 75 בפיקודו של סא"ל דן נוימן ללחימה, עיקר פעילותו הייתה בגזרה המערבית והוא לחם בקרבות רבים. מפקד פלוגה כ' במלחמה, סרן אחסאן דקסה, זכה אף לצל"ש אלוף פיקוד צפון על חלקו בלחימה בעיר עייתה א-שעב. הגדוד סיים תקופה ארוכה של לחימה ללא הרוגים כלל.
בסוף אוקטובר 2014 הוסב הגדוד לגדוד מרכבה סימן 4מ והיה הגדוד הראשון בחטיבה 7 לקלוט את הטנק החדש ביותר בסדרת המרכבה[1].
בסיס האם של הגדוד הוא גמלא ברמת הגולן.
מפקדי הגדוד
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
דוד רון | מפקד הגדוד הראשון | |
יוסף אלדר | לימים קצין חינוך ראשי | |
יוסי מלמד | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |
אבנר זעירי | ||
יצחקי חן | ||
זיו הלוי | ||
שמואל רוזנטל | לימים ראש מטה פיקוד הצפון | |
דני בס | ||
גרשון הכהן | 1987 - 1988 | לימים מפקד הגיס המטכ"לי |
אייל זמיר | 1994 - 1996 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
אמנון אשל | לימים מפקד חטיבה 7 | |
תמיר היימן | לימים מפקד המכללות הצבאיות והגיס הצפוני | |
יעקב בנג'ו | 2001 - 2003 | לימים מפקד עוצבת המפץ |
נדב לוטן | לימים מפקד החטיבה | |
דן נוימן | לימים מפקד החטיבה | |
אמיר אבשטיין | לימים מפקד חטיבה 10 | |
חובב ורדי | לימים מפקד חטיבה 8 | |
רומן גופמן | לימים מפקד חטיבת עציון | |
עידן מורג |
גדוד 82
גדוד 82 (גדוד "געש") הוקם כגדוד השני בחטיבה 8 ומכאן מספרו. הגדוד הורכב מפלוגות לוחמים מרקע מגוון, אנשי מח"ל, גדנ"ע ויוצאי אצ"ל ולח"י. מפקד הגדוד היה פליקס באטוס. במלחמת העצמאות לחם הגדוד במבצע חורב, מבצע דני ומבצע יואב. באוגוסט 1948 עבר יחד עם גדוד 9 לחטיבה 7.
לפני מבצע קדש השתתף הגדוד, בפיקודו של אברהם אדן, במבצע יונה לפריקת ספינות נשק מצרפת. במלחמה כלל פלוגת טנקי סופר שרמן, פלוגת טנקי שרמן M50, פלוגת חרמ"ש ופלוגת חרמ"ן, הגדוד השתתף בקרב סכר הרואיפה וכיתור מערך אבו עגילה. פלוגה א' של הגדוד זכתה בתום הקרבות לצל"ש יחידתי ממפקד גייסות השריון. ב-1965 זכתה מחלקה מהגדוד בצל"ש חטיבתי במהלך המלחמה על המים. במלחמת ששת הימים היה גדוד טנקי שוט בפיקודו של גבי עמיר, השתתף בכיבוש ח'אן יונס וצומת רפיח, מתחם הג'יראדי והגעה עד לתעלת סואץ. ב-1968 השתתף הגדוד בפעולת כראמה.
במלחמת יום הכיפורים פיקד על הגדוד חיים ברק שמונה תקופה קצרה קודם לכן, הגדוד היה באימונים בסיני של שתי פלוגות צמ"פ. שתי הפלוגות המבצעיות שלו נשלחו לפני המלחמה לתגבר את רמת הגולן, פלוגה א' בפיקוד אלי גבע שהוכשרה לגרור את גשר הגלילים, ופלוגה ג' בפיקוד מאיר זמיר סופחה לגדוד 77 של החטיבה ובמהלך המלחמה זכתה לכינוי "כוח טייגר". עם פרוץ הלחימה הוטסו שאר לוחמי הגדוד לצפון, הצטיידו בטנקים והגדוד סופח לחטיבה 188. במהלך קרבות הבלימה נפצע המג"ד ונהרג הסמג"ד. 28 מלוחמי הגדוד נהרגו במלחמה.
הגדוד השתתף במבצע ליטני ובמלחמת לבנון הראשונה.
במלחמת לבנון השנייה פיקד על הגדוד סא"ל עודד בסיוק. הגדוד היה גדוד הקו בגזרת אביבים והגיב באופן מיידי לחטיפת חיילי צה"ל. בתגובה לאירוע החטיפה, פרץ ללבנון טנק מפלוגה בפיקודו של סמ"ר תבנית:נזכור את כולם, אך עלה על מטען ובו קיפח הצוות את חייו. כוח קטן בפיקוד המג"ד נותר בשטח ללא חיפוי תחת אש במשך שעות רבות עד לחילוץ גופות אנשי הצוות. הגדוד המשיך בלחימתו עד יומה האחרון של המלחמה, כאשר בסיומה קיבלו שני מפקדי פלוגות את עיטור העוז וצל"ש מפקד פיקוד הצפון.
ב-2014 השתתף הגדוד במבצע צוק איתן ואיבד בו את מפקד פלוגת יחידת גולן, תבנית:נזכור את כולם.
מפקדי הגדוד
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
פליקס באטוס | ||
שאול יפה | לימים קצין שריון ראשי | |
אברהם אדן | לימים נספח צה"ל בארצות הברית | |
בנימין אושרי | ||
מנחם מרון | לימים נספח צה"ל בארצות הברית | |
עמוס בנין | ||
הרץ יזראלי | ||
אלחנן סלע | ||
אשר לוי | לימים ראש מטה פיקוד הדרום | |
שמואל גונן | לימים מפקד פיקוד הדרום | |
קלמן מגן | לימים מפקד עוצבת סיני | |
ברוך הראל | לימים מפקד עוצבת סיני | |
גבריאל עמיר | לימים מפקד עוצבת עידן | |
אברהם רותם | לימים ראש מחלקת ההדרכה | |
אורי אור | לימים אלוף פיקוד המרכז והצפון | |
עמרם מצנע | לימים מפקד פיקוד המרכז | |
חיים ברק | לימים מפקד חטיבה 211 | |
מאיר זמיר | לימים מפקד המרכז הלאומי לאימונים ביבשה | |
אפרים לאור | לימים מפקד החטיבה | |
אמי פלנט | לימים קצין שריון ראשי | |
דור מוסל | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה | |
יעקב אייש | לימים נספח צה"ל בארצות הברית ובקנדה | |
הלל קוברינסקי | לימים מפקד עוצבת יפתח | |
גיא בר-לב | לימים קצין איסוף קרבי ראשי | |
ליאור הוכמן | לימים מפקד חטיבה 460 | |
ארז לב-רן | לימים מפקד חטיבה 8 | |
עודד בסיוק | לימים מפקד עוצבת המפץ | |
חיים עידו | לימים מפקד חטיבה 14 | |
גרמן גילטמן | לימים מפקד חטיבה 14 | |
הישאם איברהים | לימים מפקד חטיבת אגרוף הברזל | |
נריה ישורון | ||
חנוך דאובה |
גדוד 77
גדוד 77 (גדוד "עֹז") הוקם בשנת 1969 בחטיבה 7 כגדוד צמ"פ (צוות-מחלקה-פלוגה) - גדוד המאמן את החיילים להתאמן כקבוצה ולא רק כיחידים (אימון בצוות שונה מאימון בפלוגה, ששונה מאימון כמחלקה). הטנקים הראשונים שהיו בשימוש הגדוד היו טנקים מסוג "שוט", איתם נלחם הגדוד במלחמה הראשונה בה נטל חלק, מלחמת יום הכיפורים. מפקד הגדוד הראשון היה שמעון בן שושן.
במלחמת יום הכיפורים הגדוד, בפיקודו של אביגדור קהלני, השתתף בקרבות הבלימה של הגדוד בעמק הבכא, הבקיע כפלוגת חוד את גבול סוריה וסייע בכיבוש והחזקת המובלעת באדמת סוריה.
במהלך מלחמת לבנון הראשונה הגדוד פעל מטעם החטיבה באוגדה שונה. מאז, הגדוד לקח חלק פעיל בפעילות בט"ש (ביטחון שוטף)[2] ובמבצעי החטיבה בגזרות השונות, אבטח את רצועת הביטחון עד היציאה מלבנון, ביצע פעילות בט"ש מגוונת בגזרות הלחימה השונות השתתף במבצע חומת מגן, מבצעי גאות ושפל, בעופרת יצוקה, הוקפץ לעמוד ענן והשתתף בצוק איתן.
נכון להיום, הגדוד נושא בנטל הפעילות בכל הגזרות תחת החטיבה. הגדוד יושב ברמת הגולן סמוך לבסיס נפח. במבנה הישן כלל שלוש פלוגות של טנקי מרכבה סימן 2 מבצעיות ושמותיהם - וולקן, זוהר וחרמון. פלוגת חרמ"ש (חיר משוריין) במילואים ופלוגת מפקדה. כיום לאחר מבנה ארגוני שנעשה בחיל קיימות בסדיר 2 פלוגות טנקים-וולקן וחרמון, פלוגה מסייעת ופלוגת מפקדה בסדיר ופלוגת טנקים נוספת-זיו ופלוגת חרמ"ש במילואים. במחזור גיוס מרץ 15 גם גדוד זה הוסב למרכבה סימן 4מ.
מפקדי הגדוד
שם | תקופת כהונה | הערות |
---|---|---|
שמעון בן שושן | 1969 - 1969 | מפקד הגדוד הראשון |
עמיר יפה | 1969 - 1971 | לימים מפקד חטיבה 14 |
דוד ישראלי | 1971 - 1973 | נפל במלחמת יוה"כ, בתפקיד סמח"ט 188 |
אביגדור קהלני | 1973 | מפקד הגדוד ביוה"כ. לימים מפקד פו"ם |
איתן קינן | 1973 - 1975 | סמג"ד 77 ביום כיפור |
לא ידוע | ??? | |
לא ידוע | ??? | |
בני לידור | 1981 -1982 | לימים מפקד עוצבת געש |
דוביק טל | 1982 -1983 | מפקד הגדוד במלחמת לבנון הראשונה. לימים קצין שריון ראשי |
משה חג'בי | 1983 -1984 | |
אייל ליברמן | ||
אלי הדר "קוסקס" | ||
אייל מליס | ||
משה הגר | 1987 | |
גיורא סגל | לימים סגן מפקד אוגדה ומפקד המעבדה התפיסתית במרכז לחקר ההפעלה ובניין הכוח באמ"ץ תוה"ד | |
מוטי כידור | 1995-1996 | לימים מפקד חטיבה 401 |
גדי מאירי | 1996-1997 | |
איציק רונן | לימים מפקד חטיבת הראל וחטיבה 7 | |
יאיר ולנסקי | 2002 - 2006 | לימים מפקד חטיבת קרייתי וחטיבה 401 |
מאיר בר-מאיר | ||
שי שילה | ||
עמיחי יודנפרוינד | 2008 - 2010 | לימים מפקד חטיבת מרכבות הפלדה |
אופיר לוי | 2010 - 2011 | |
יאיר אור | לימים סגן מפקד החטיבה | |
מולי כהן | 2014 - 2015 | כיום קצין אג"ם עוצבת געש |
יפתח נורקין | 2015 - היום |
פלס"ר 7
פלס"ר 7 היא פלוגת הסיור של חטיבה 7. הפלוגה הוקמה ב-1948 בשל הצורך ביחידת סיור שתספק את צורכי המודיעין בזמן אמת של חטיבת השריון 7 - ותתפקד בדומה לסיירות בחטיבות חיל הרגלים. פלס"ר 7 לקחה חלק מהותי בכלל מלחמות ישראל, ובראשן מבצע קדש, מלחמת ששת הימים שלאחריה קיבלה הסיירת 9 צל"שים - מספר הצל"שים הגבוה ביותר לפלוגה במלחמה אחת - על השתתפותה בקרבות וביניהם קרב רפיח בו ניתבה הסיירת חטיבה שלמה כדי לכתר את המצרים בדרך לניצחון המוחץ.
במלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה ממונעת על נגמ"שי ברדלס (M113) וספגה אבדות כבדות בקרב החרמונית (ברמת הגולן) - 24 מלוחמיה וממפקדיה. לאחר הקרב ונפילת המ"פ תבנית:נזכור את כולם, הסמ"פ תבנית:נזכור את כולם, ושלושה מפקדי מחלקות נוספים, הוחלט על פירוק היחידה. במקום הקרב מוצבת אנדרטת פלס"ר 7 לזכר 24 מנופלי היחידה בקרב[3].
ב-1986 הוטל על גברעם הגלילי, יוצא חטיבת גולני להקים מחדש את היחידה כיחידה מטכ"לית מובחרת - סיירת השריון, בבסיס קבע נפרד מהחטיבה ברמת הגולן (מחנה טיסן)[4]. בתחילת דרכה השתמשו לוחמי היחידה בנגמ"שי הברדלס ובג'פסים (ג'יפ סיור אמריקאי קל-M151). בתחילה נלקחו הלוחמים מפלס"רים וגדודים אחרים וסוננו בעזרת מבחני כושר וסיבולת שהידוע שבהם היה המסע "עלייה ליחידה" שכלל מסע בחגור מלא מהכנרת עד לבסיס האם דרך כיפת הנשרים (דרך מעלה גמלא). לאחר הקמת היחידה הוחל בגיוס חיילים בהתנדבות דרך גיבוש צנחנים.
ב-1992 לאחר הצלחה בקווים בלבנון והצורך ביחידה נוספת לעת מלחמה, פוצלה סיירת השריון לשתי סיירות - פלס"ר 500 ופלס"ר 7.
במלחמת לבנון השנייה ביצעה הסיירת, תחת פיקודו של רס"ן אהוד צור, מספר רב של פעולות בעומק שטחה של לבנון, ובכלל זה סיורים, פשיטות, מארבים ותצפיות להכוונת אש ארטילריה וטנקים[5], בשיתוף עם יחידות נוספות, והיוותה כוח סיור תוקף[6].
במהלך מבצע צוק איתן פגעה הסיירת בפיקוד רס"ן אמרי יורן[7], במחבלים והשמידה מנהרות לחימה ותשתיות אשר שימשו את ארגון החמאס[8]. בין מפקדי היחידה: אורי אור, שלמה באום, יהודה גלר, יוסי מלמד, תבנית:נזכור את כולם, גברעם הגלילי[4], יעקב בנג'ו, אהוד צור, עמית גנתק, יפתח נורקין, עומר לוין, אמרי יורן, עידן גולדשטיין.
הכשרה
מסלול הסייר נמשך שנה וחודשיים; מתוכו שישה חודשים טירונות ואימון מתקדם עם יחידת אגוז, בהם החיילים מוכשרים ל"רובאי 07", ולאחר מכן שמונה חודשים בהם ממשיך המסלול ביחידה, ובהם מתבצעות ההכשרות הייעודיות, ובכלל זה קורס סיור. לאחר מכן מגיעים החיילים לפלגת הלוחמים ביחידה. עם סוף המסלול ניגש חלק מהצוות לקורס מכ"ים סיירות, המתבצע בביסל"ח. מתגייסי הפלס"ר מגיעים לאחר גיבוש המתבצע לאחר הגיוס לחיל השריון[9]. העוברים את גיבוש מופנים אל התחלת מסלול אימוני חי"ר עם יחידת אגוז, עד לסיום אימון מתקדם אז עולים הלוחמים ליחידה במסע, ומקיימים את מסע הכומתה מהכנרת דרך מעלה גמלא וכיפת הנשרים ועד לבסיס האם[10].
תפקידי פלס"ר חש"ן בזמן מלחמה
- אספקת מודיעין קרבי בזמן אמת על כוחות אויב
- ניתוב כוחות החטיבה
- גילוי וזיהוי חומרי לחימה כימיים (גו"ז - חל"כ)
- הגנת קווי אספקה וחניוני החטיבה
- איכון שריון, ארטילריה וחיל אוויר
- פשיטות קומנדו
- לוחמת שטח בתנאים שונים (אזורים מיוערים, לחימת סלעים, הסוואה ועוד).
גדוד 603
גדוד להב (603) הוא גדוד של חיל ההנדסה הקרבית המוכפף מבצעית לחטיבה 7. הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגם פומ"ה ופלוגת צמ"ה המפעילה דחפורי די-9 משוריינים, כלי צמ"ה ממוגנים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים, תעלות נ"ט, סוללות עפר, זירות מטענים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש.
גדוד להב הוקם ב-1993 על-מנת לסייע בהחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באזור זה. במהלך האינתיפאדה השנייה לחם הגדוד ביהודה ושומרון (עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה, שם היה אחראי להריגתם של למעלה מ-70 מחבלים בגזרה – הישג שבגינו זכתה מחלקת הסיור של הגדוד בצל"ש. בנוסף סייעו לוחמי הגדוד להתבצרות ומיגון הכוחות והיישובים בגזרה. הגדוד הצטיין בתפקידו בלחימה בטרור, ובנוסף למחס"ר שחיסלה עשרות מחבלים, הפעיל גם כלי צמ"ה ממוגנים לפריצת צירים והריסת מבנים ששימשו לפח"ע. הגדוד לקח חלק גם במלחמת לבנון השנייה ושם פרץ צירים והשמיד תשתיות חזבאללה. הגדוד השתתף במבצע עופרת יצוקה ומבצע צוק איתן ברצועת עזה. במבצע צוק איתן זכו שלושה מלוחמי הגדוד לצל"ש על לחימתם.
בשנות ה-2000 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7.
בין מפקדי הגדוד: אילן סבג, ארי חוזה, ערן פאוקר, ערן קריסי, שחר בק, רועי זילברברג, מקס נודלמן.
היסטוריה
מלחמת העצמאות
חטיבה 7 הוקמה במהלך מלחמת העצמאות כעתודה מטכ"לית, כיוון שבעת הקמתה, אמצע מאי 1948, יתר חטיבות ההגנה והפלמ"ח היו מרותקות לחזיתות השונות. מפקד החטיבה היה תחילה שלמה שמיר, עליו הוטלה המשימה להקימהּ בתוך שבוע בזמן המלחמה. בחטיבה היה גדוד אחד ממוכן - גדוד 73 (שנקרא אחר כך גדוד 79) בפיקוד חיים לסקוב, ובו אנשי חיל רגלים מוסעים על שלל כלי רכב, ג'יפים, משוריינים פרי הרכבה עצמית וזחל"מים. וכן 2 גדודי חי"ר - גדוד 71 בפיקוד יהודה ורבר, וגדוד 72 בפיקוד צבי הורוביץ. הלוחמים גויסו ממקורות מגוונים: יוצאי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. כמו כן, גדוד 32 בפיקוד צבי גרמן מחטיבת אלכסנדרוני עבר לחטיבה 7 לקראת מבצע בן נון א' לכיבוש לטרון.
החטיבה נכשלה בכיבוש לטרון במבצע בן נון א', ולאחר התארגנות קצרה הוטלה החטיבה שתוגברה הפעם בגדוד 52 בפיקוד יעקב פרי מחטיבת גבעתי לקרב נוסף על לטרון - מבצע בן נון ב', שאף הוא נכשל. אמנם על אף שהחטיבה לא הצליחה לכבוש את מתחם לטרון, שעליו שלט הלגיון הירדני, היא הצליחה לפרוץ את דרך בורמה ובכך איפשרה את פריצת המצור על ירושלים. בקרבות אלו ספגה החטיבה 139 אבדות.
ביוני 1948 עברה החטיבה לחזית הצפון, והתארגנה לצורך כך זמן מה בעין שמר. ביולי 1948, בן דונקלמן, מתנדב מח"ל מקנדה, החליף את שמיר בתור מפקד החטיבה. יהודה בן דוד התמנה למפקד גדוד 71. בהמשך מלחמת העצמאות, ניהלה החטיבה שכללה ברוב התקופה האמורה שלושה גדודים: 71, 72 (חי"ר) ו - 79 (ממוכן), קרבות בגליל: במבצע דקל, באמצע יולי, נכבשו שפרעם ונצרת ובמבצע חירם, בסוף אוקטובר, נכבשו מירון, ג'יש (גוש חלב), מלכיה וסאסא. ב - 1949, בעקבות ארגון מחדש של צה"ל לאחר המלחמה, אוחדו חטיבות שבע ושמונה תחת שמה של הראשונה. לאחר מלחמת ששת הימים, הוקמה על גבעת לטרון אנדרטת זיכרון לחטיבה שבע לזכר הקרב הראשון שלה, עקוב הדם, שניהלה במקום זה במלחמת העצמאות.
מלחמת סיני
לאחר מלחמת העצמאות נרכשו הטנקים הראשונים והחלה להתגבש תורת לוחמת השריון. ב־1 בינואר 1954 פורקה החטיבה, וגדודיה הועברו לפיקוד ישיר של גייסות השריון. אולם חזרה להיות חטיבת שריון החל מסוף אוקטובר 1955[11].
במלחמת סיני, החטיבה בפיקודו של אל"ם אורי בן ארי, כללה 3 גדודים: גדוד 82 בפיקוד סא"ל אברהם אדן, גדוד 52 בפיקוד סא"ל אורי רום, וגדוד 9 בפיקוד רס"ן ישראל הדר. כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד חרמ"ן 61 מחטיבה 16 בפיקוד רס"ן שמשון עופר. החטיבה ניהלה קרבות באזור מתחם אבו עגילה שבסיני. קרבות אלה שינו את התפיסה לגבי השריון בצה"ל והפכו אותו מחיל מסייע לחיל המכריע בכוחות היבשה. פלוגה א' מגדוד 82 בפיקודו של בריל קיבלה צל"ש על לחימתה בקרב סכר הרואיפה.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקודו של אל"ם שמואל גונן, כללה 3 גדודים: גדוד 82 - טנקי צנטוריון בפיקוד גבריאל עמיר, גדוד 79 - טנקי פטון M48 בפיקוד אהוד אלעד (שנהרג והוחלף על ידי חיים ארז), וגדוד 9 - חרמ"ש בפיקוד מקסי אביגד. החטיבה פרצה דרך רצועת עזה, בציר חאן יונס - רפיח, אל סיני, לאחר כיבוש צומת רפיח המשיכה החטיבה מערבה, הבקיעה את מערך שיח' זוויד ומעבר הג'יראדי ובלילה התייצבו כוחות החטיבה במבואות אל עריש שבסיני. בסופו של קרב זה, שבו ניצחה החטיבה, נשא המח"ט שמואל גורודיש, את נאומו - "אחי גיבורי התהילה", בו שיבץ את משפטו המפורסם:
אל המוות הישרנו מבט - והוא השפיל את עיניו.
מלחמת ההתשה
במלחמת ההתשה נטלה החטיבה חלק בקרבות באזור תעלת סואץ, בבקעת הירדן ובפעולת כראמה. החטיבה השתתפה גם במבצע רביב - פשיטה משורינת בחוף המערבי של ים סוף בה השתתפו גם טנקי טיראן.
מלחמת יום הכיפורים
במלחמת יום הכיפורים לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם אביגדור בן-גל, באחד מקרבות הבלימה המרכזיים - קרב עמק הבכא בגזרה הצפונית של רמת הגולן שם גדוד 77 של החטיבה בפיקודו של סא"ל אביגדור קהלני הצליח לעצור את ההסתערות הסורית, בקרב זה קיבל את עיטור הגבורה. במקביל ניהל גדוד 82 קרבות בגזרה הדרומית של הרמה.
במהלך קרבות הפריצה הישראלית לסוריה והקמת המובלעת בה, מה-11 באוקטובר 1973, לחמה החטיבה בגזרה הצפונית של ההתקפה והגיעה עד לכפר מזרעת בית ג'אן שבמורדות החרמון. כמו כן השתתפו יחידות ממנה בקרבות בגזרה הדרומית של המובלעת.
ממלחמת יום הכיפורים ואילך שוכנת החטיבה בקביעות ברמת הגולן.
מלחמת לבנון הראשונה
במהלך מלחמת לבנון הראשונה לחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם איתן קינן, במורדות החרמון בציר הכפרים עין עטא וינטא, החטיבה כללה 3 צוותי קרב גדודיים: גדוד 75 בפיקוד זיו הלוי, גדוד 82 בפיקוד דור מוסל, וגדוד מאולתר (שכלל פלוגה מגדוד 75 ופלוגה מגדוד 82) בפיקוד ניצן סלע כמג"ד וגרשון הכהן כסמג"ד, בנוסף, גדוד הצנחנים 9264 בפיקוד יצחק נודלמן סופח לחטיבה. לעומת זאת גדוד 77 בפיקוד דוביק טל, שמנה שתי פלוגות מבצעיות, פלוגת צמ"פ (מסלול), פלוגת חרמ"ש ושתי מחלקות הנדסה, לחם תחת פיקוד יחידות אחרות בגזרה המרכזית של לבנון. הגדוד עבר ערב מלחמת לבנון לאחריות חטיבה 769 בפיקוד שאול מופז. עם פרוץ הקרבות פעל הגדוד בגזרה המערבית של הבקאע, כבש בין היתר את הכפרים עישייה, ריחן, ערמתא ועין א-טינה. בהמשך הלחימה הועבר הגדוד לכוח דן ורדי ולכוח יוסי פלד שפעל באזור אגם קרעון.
מלחמת לבנון השנייה
ערב המלחמה
ערב המלחמה, הייתה חטיבה 7 בפיקודו של אל"ם אמנון אשל - אסולין פרוסה מדן ועד אילת: מפקדת החטיבה הייתה ברמת הגולן, גדוד 82 בפעילות מבצעית בקו כחול (בפריסה גדודית מהים ועד החרמון), גדוד 77 בפעילות מבצעית ברצועת עזה (הגדוד הוקפץ לשם בעקבות חטיפת גלעד שליט), גדוד 75 בפעילות מבצעית בגזרת הר שגיא (עוצבת אדום), גדוד 603 בפעילות מבצעית בחרמון ופלוגת הסיור בפעילות מבצעית בדרום הר חברון.
פתיחת המלחמה
ביום פתיחת מלחמת לבנון השנייה היה זה גדוד 82 ("געש") שנתן את התגובה הראשונית לאירוע חטיפת החיילים בגבול הלבנון. במהלך האירוע נכנס כוח משולב לתוך לבנון, אשר כלל טנק מפלוגה א'. הטנק עלה על מטען גחון וכל הצוות נהרג. הגדוד בפיקודו של סא"ל עודד בסיוק פגע בתגובה בכלל מוצבי חזבאללה הפרוסים לאורך הגדר.
מפקדת חטיבה 7 למעשה הייתה הראשונה שהוקצתה לגזרת אוגדה 91 על מנת לסייע באירועים הרבים בימי הלחימה הראשונים. החטיבה, בעזרת יחידות שסופחו אליה (גדוד 601, גדוד 299, וגדוד 52) קיבלה אחריות בתחילה על מרחב החוף, ובתוך כך ביצעה משימות של השמדת מוצבי חזבאללה במרחב, וכן חישוף שטחים מיוערים להכנת השטח ללחימה. בימיה הראשונים של המלחמה, התמקמה מפקדת החטיבה ביישוב חניתה ומשם ניהלה את מרחב החוף.
מהלך המלחמה
לאחר מספר ימים, עם ההתבססות ההבנה שמסתמנת הרחבת הלחימה בלבנון, שונתה משימתה של מפקדת החטיבה והיא קיבלה אחריות במרחב שבין מלכיה ליישוב דובב. במסגרת תוכנית לכיבוש בינת ג'בייל, חטיבה 7 הייתה הכוח השלישי (יחד עם חטיבת גולני וחטיבת הצנחנים) והייתה אחראית על מרחב מארון א-ראס - ג'בל כחיל ורכס ה"שקד". לאחר האירועים בבינת ג'בייל, הוחלט על הוצאת הכוחות מהמרחב והחטיבה נשארה בהגנה במרחב כפי שהייתה פרוסה קודם.
בסיום שלב זה החטיבה הייתה בסד"כ: מפקדת החטיבה, גדוד 82 (שמרביתו רוכז), גדוד 299, פלס"ר 7 (הופעל מגזרת הבט"ש לצפון), פלוגת הנדסה מגדוד 603. גדוד 75 החל להיצבר בגזרת הלחימה וגדוד 77, לפי המלצת המח"ט, נותר בלחימה ברצועת עזה. הגדוד בפיקודו של סא"ל יאיר ולנסקי היה מומחה לחימה למרחב עזה, משום שצבר שם ניסיון של למעלה משנתיים לחימה. בהמשך הלחימה הוחלף יאיר על ידי סא"ל מאיר בר מאיר).
לקראת הכניסה השנייה לבינת ג'בייל סד"כ החטיבה השתנה באופן משמעותי וכלל: מפקדת החטיבה, שלושה גדודי שריון - גדוד 82, גדוד 75, גדוד מחטיבה 673, 3 גדודי חי"ר - גדוד 299, גדוד מחטיבה 2, גדוד 435 מגבעתי (הצטרף בהמשך הלחימה), גדוד הנדסה - גדוד 603, פלס"ר 7 ובסיוע ישיר גדוד תותחים. עם הכניסה השנייה עמדו לרשות החטיבה כוחות רבים מאוד.
החטיבה ביצעה את תוכניתה ואגפה את העיירה בינת ג'בייל במהלך מפתיע לאויב ובהגעה מהירה ממזרח לכוון בית יהון ורכס הסילבסטר. במהלך זה, בודדה החטיבה את העיירה בינת ג'בייל.
גדוד 82 המשיך בלחימה בגזרת מארון א-ראס ורכס שקד כל זאת כשהוא ממשיך לפקד על גזרת אביבים ולהיות פרוס עם הפלוגות השונות מהחרמון דרך רכס הר דב (פלוגה ג׳). בקרבות אלו היו לגדוד 4 פצועים בשתי תקריות גבול שונות נוספות נפצעו שני לוחמים נוספים כאשר הגדוד עסק בחילוץ יחידת מגלן משמורת הטבע שקד ומפאתי מרון א רס בהמשך הלחימה לחם הגדוד בגזרות מרון א-ראס, ג'בל כחיל ורכס הקָרְחבוּן והיה גדוד השריון שהתקדם משמעותית בגזרתו בלילה אחד בהובלת מ"פ ב׳ וחבר אל גדוד חרב שנותר לבדו בשטח. שני מפקדי פלוגות זכו לעיטורים בקרבות אלו, הראשון מ״פ ב׳ סרן עידן מורג שזכה לעיטור המופת (גם אביו של עידן, תא״ל במיל עמי מורג קיבל עיטור זה) ומ״פ א סרן אלעד צורי זכה אף הוא בצל״ש מפקד פצ״ן על לחימתו.
גדוד 82 לחם מהיום הראשון עד הפסקת האש ואפילו אחריה. ב-21 ביולי, לאחר החלטת הממשלה על הרחבת הלחימה בגבול הצפון, הוקפץ גדוד 75 מהגזרה המבצעית אותה החזיק בגבול ישראל-מצרים והצטרף ללחימה, עיקר פעילותו של גדוד 75 הייתה בגזרות המערביות, והוא לקח חלק בלחימה מול העיירות בינת ג'בייל, מיס א-ג'בל, עייתא א-שעב ואף בפאתי העיר צור בעומק לבנון. גדוד 75, דאז בפיקודו של סא"ל דן נוימן הצטרף ללחימה ב-21 ביולי לאחר החלטת הממשלה על הרחבת הלחימה. הגדוד סיים את תקופת הלחימה ואף החזיק את חלקו המערבי של הגבול עוד חודש לאחר הפסקת האש, בגדוד 75 קיבל סרן אחסאן דקסה (דאז מפקד פלוגת "כפיר") אף הוא את צל״ש אלוף פצ״ן על חלקו בקרב בעיירה עייתא א-שעב עת סייע בחילוץ כוח צנחנים שנפגע קשות בהתקלות וספג הרוגים ופצועים במרחב העיירה, סרן אחסאן סיים את החילוץ תוך חתירה למגע מול האויב וללא נפגעים נוספים.
תום המלחמה
חטיבה 7 נלחמה לאורך כל המלחמה תחת אוגדה 91, והייתה החטיבה האחרונה שיצאה מלבנון. אחרוני החיילים ביציאה היו לוחמי גדוד 299, שהיה מרבית המלחמה תחת החטיבה. לאורך המלחמה לא נהרג אף לוחם תחת פיקוד החטיבה, כאשר שירתו תחת החטיבה אלפי לוחמים בעומק לבנון (בשיא הלחימה כ-4500 לוחמים), ומאות כלי רק"מ נסעו במרחב הלחימה. גדוד 299 וגדוד 82 שאת מרבית לחימתם במלחמה ביצעו תחת חטיבה 7, היו בין הגדודים הבודדים שלא יצאו ממרחב הלחימה מיום פתיחת האירועים ועד הכרזת הפסקת האש. גדוד 299 זכה לציון לשבח בהמלצת החטיבה לאור הישגיו הראויים לאורך המלחמה. גדוד 82 זכה אף הוא להערכה על לחימתו המקצועית לאורך המלחמה. כ-20 מלוחמי החטיבה זכו לעיטורים במלחמה על הפגנת אומץ לב, גבורה, מקצועיות ומצוינות לאורך המלחמה. בסיום הלחימה ולאור הצלחותיו של הגדוד, נבחר גדוד 75 על ידי המח"ט, להחליף את גדוד 77 כגדוד מבצעים ברצועת עזה, בה החזיק עוד כ 3 חודשים והשתתף במבצעים רבים, המוכר שבהם, מבצע ענני סתיו.
גדוד 77 שהועבר לגזרת עזה עם חטיפת גלעד שליט נשאר בגזרת עזה ולחם בה במהלך כל מלחמת לבנון השנייה.
העשור השני של המאה ה-21
ב-2014 החלה חטיבה 7 בהסבה מטנקי מרכבה סימן 2ד לטנקי מרכבה סימן 4מ המצוידים במערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח"[12][1].
סמל החטיבה
סמל החטיבה כולל אלמנטים רבים מההיסטוריה שלה. הצלע העליונה של הסמל צבועה בצבעי דגל ישראל, החץ האדום מסמל את פריצת דרך בורמה על ידי החטיבה, הכוכב המופיע בו הוא טלאי צהוב, לזכר המעפילים שגויסו לחטיבה מיד עם הגעתם ארצה במהלך מלחמת השחרור ונפלו בקרבות בלטרון, הרובה המכודן מסמל את גדודי החי"ר, הברק מסמל את גדוד השריון (חטיבה 7 הייתה במקורה חטיבה משוריינת ולא חטיבת שריון, כפי שהיא בשנות ה-2000) והצלבת הברק והרומח מסמלים שיתוף פעולה בין החי"ר לשריון. הסמל יוצר גם את הספרה 7 בשילוב החץ והדגל. זהו סמל היחידה היחיד שמכיל את מספרה.
צוות הווי חטיבה 7
במהלך שנות השישים ותחילת שנות השבעים קיימה החטיבה צוות הווי שנחשב לוותיק ולטוב ביותר מבין צוותי ההווי של השריון. במהלך שנות קיומו הקליט הצוות שני תקליטים מסחריים, הראשון בחברת "פולידור", "חצופים בצריח" והשני במסגרת תקליט שאיגד שירים של הרכבים של חיל השריון ויצא לאחר מלחמת יום כיפור. "חצופים בצריח", כלל שירים כמו "את חכי לי ואחזור", "ליאורה", "צאי למרפסת אלווירה", "מה תביא לי" ו"זמר אביב" - הביצוע המקורי לשיר "ים השיבולים" של להקת "הגבעטרון". בין חברי הצוות היו גם אנדריי צוויג (סולן ומפקד הצוות) וזהבה גוטמן.
אנדרטאות החטיבה ויחידותיה
- אנדרטת עוצבת סער - אתר הנצחה לזכר חללי החטיבה במרכז רמת הגולן, ליד צומת קצרין דרום.
- אנדרטת עוצבת סער (לטרון) - אנדרטה לזכר חללי החטיבה הממוקמת על גבעה ליד מנזר לטרון.
- אנדרטת פלס"ר 7 - אנדרטה לזכר חללי פלס"ר 7, כקילומטר דרומית לכפר בוקעתא על כביש 98, צפון רמת הגולן.
- אתר הנצחה לקרב עמק הבכא - מזרחית להר חרמונית, בפניה מזרחה אל מול קיבוץ אל-רום.
מפקדי החטיבה
לקריאה נוספת
- אלישיב שמשי, נוע כבר, לכל הרוחות!" על מהירות בשדה הקרב, הוצאת מערכות ומודן, 2011, עמ' 27 - 48 - הפרק מתאר את הלחימה של החטיבה ב-5 וב-6 ביוני במלחמת ששת הימים בחזית המצרית
- תא"ל (מיל') ד"ר דני אשר, 7 את החטיבה, סיפורה של חטיבת השריון 7 בסער המלחמות 1948 - 2006, הוצאת החטיבה.
- אילן סהר, עד קצה היכולת - חטיבה 7 במלחמת יום הכיפורים, הוצאת מערכות / מודן, 2013
- שקד טורם, "חטיבה שבע זה במבצעים ברצועת עזה, זה בלבנון השנייה. חטיבה שלמדינת ישראל היא סמל" ראיון עם מפקד חטיבה 7 אל"ם נדב לוטן, במחנה, 10 במאי 2015
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמיר בוחבוט, "היינו מוכנים לסוג הלחימה בלבנון", באתר nrg, 26 באוגוסט 2006
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רון בן ישי, מוטב מאוחר: השריון עושה היסטוריה, באתר ynet, 4 ביולי 2008- חטיבה 7, באתר זרוע היבשה
- חטיבה 7 באתר יד לשריון
- פלס"רי השריון באתר "יחידה - אתר יחידות צה"ל"
- תא"ל (מיל') איתן קינן, חטיבה 7 במלחמת שלום הגליל - דגשים מפרי עטו של מפקד החטיבה, שריון 27, דצמבר 2007, עמ' 35-33, באתר "יד לשריון"
- גדוד להב 603, באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית
- אתר ההנצחה של חטיבה 7 באתר "נלך".
- עדות אביגדור בן-גל, מפקד החטיבה במלחמת יום הכיפורים, בפני ועדת אגרנט, באתר ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אביגדור בן גל משוחח, במהלך קרב עמק הבכא, עם אביגדור קהלני ברשת הקשר החטיבתית, סרט בערוץ YouTube של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- עצרת חילית של חטיבה 7: קישורים לסרטונים מהעצרת, אתר יד לשריון, 24 בינואר 2013
- נעם ויטמן, חטיבה 7 משתדרגת: הטנקיסטים יצוידו במרכבה סימן 4, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בפברואר 2014
- עוז 77 - סרטם של אביגדור קהלני ואליצור ראובני, סרטון באתר יוטיוב
- רותם קליגר, 7 דברים שלא ידעתם על חטיבה 7, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 בינואר 2015
- שמאול אלגוזי, הצגת מגוון היכולות של גדוד 603 של חיל ההנדסה הקרבית, סרטון באתר יוטיוב
- חטיבה 7 - סרטון מהעצרת החיילית 2013, יוטיוב
הערות שוליים
- ^ 1 2 לאחר "צוק איתן": חטיבה 7 בחיל השריון תשתמש בטנקי מרכבה "סימן 4", נענע10, 28 באוקטובר 2014.
- ^ גדוד 77 באתר יד השריון
- ^ יותם קניספל ולי-טל תייר, פלס"ר סימן 7, בטאון ביבשה, גיליון 7 ספטמבר 2008
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית חנן גרינברג, תדע כל אם: המפקד ששיפר את הבטיחות, באתר nrg, 8 בנובמבר 2011. - ^ אמיר בוחבוט, "היינו מוכנים לסוג הלחימה בלבנון", מעריב, 26.08.2006, כפי שהועלה באתר "יד לשריון".
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית אמיר בוחבוט, "במלח' לבנון היינו מאוד קרובים לייעוד שלנו", באתר nrg, 17 בפברואר 2007. - ^ לילך שובל, "אין יום שעובר בלי שמוצאים עוד פיר", ישראל היום, 01.08.2014.
- ^ אבירם זינו, לוחמי פלס"ר 7 חוזרים אל רגעי האימה מהמלחמה, באתר מעריב השבוע, 8 באוגוסט 2014
- ^ מיכל דניאלי, פלס"ר שריון: החי"רניקים שמתקדמים לפני הטנקים, באתר מאקו, 4 ביולי 2011.
- ^ נעמה בקר, עמוד האש שלפני המחנה: כך הפכנו ללוחמים בפלס"ר 7, באתר מאקו, 17 ביוני 2012.
- ^ עמיחי ברזנר, הידעת? חטיבה 7 בוטלה והוקמה מחדש, שריון 36, אוקטובר 2010, עמ' 48-46, באתר "יד לשריון"
- ^ נועם ויטמן, חטיבה 7 משתדרגת: הטנקיסטים יצוידו במרכבה סימן 4, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 9 בפברואר 2014.
- ^ מתן גלין, אל“מ נדב לוטן מונה למפקד חטיבה 7, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 28 ביוני 2013
- ^ אלוף-משנה דן נוימן מונה למפקד עוצבת "סער מגולן", באתר ערוץ 7
חטיבות שריון סדירות בצה"ל | |
---|---|
|