דרור זייגרמן – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:43, 7 בדצמבר 2015

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תבנית:ח"כ

דרור זייגרמן-עדן (נולד ב-15 במאי 1948) הוא איש ציבור ישראלי, אשר כיהן כחבר כנסת בכנסת העשירית וכשגריר ישראל בלונדון 1998 - 2001.

ביוגרפיה

זייגרמן נולד בנס ציונה ביום הכרזת העצמאות, ה' באייר ה'תש"ח. ביום העצמאות תשי"ח (1958) התקבל יחד עם ילדי יום העצמאות על ידי נשיא המדינה יצחק בן צבי וביום העצמאות תשכ"ו (1966) נמנה עם 12 משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות, לכבוד חטיבת גבעתי בה שירת אביו במלחמת העצמאות^[1].

זייגרמן הוא בוגר לימודי מדע המדינה והיסטוריה באוניברסיטה העברית ובעל תואר שני ביהדות זמננו ומדע המדינה מהאוניברסיטה העברית ומאוניברסיטת חיפה. לזייגרמן תואר דוקטור במדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן, על התיזה: "ההשלכות הפוליטיות של מיזוגים מפלגתיים-מסגרת עיונית וחקר מקרה – המפלגה הליברלית בישראל". כן למד לימודי דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בבירת ארצות הברית.

במהלך לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, היה פעיל ויושב ראש תא גח"ל ויושב ראש הסתדרות הסטודנטים^[2]. במסגרת זאת הרים את דגל המאבק נגד השחיתות בישראל^[3].

ב - 1973 כיהן כמזכיר המפלגה הליברלית בירושלים. ב-1974 מונה למרכז המועצה הציונית בישראל. ב - 1977-1981 היה ראש חטיבת הסטודנטים בהסתדרות הציונית העולמית^[4]. בתקופתו חתם הווג'ס – ארגון הסטודנטים היהודי העולמי על תוכנית ירושלים והעביר משרדיו מלונדון לירושלים. הוקמו ארגוני סטודנטים יהודיים ציוניים בצפון אמריקה, וסטודנטים יהודיים מרחבי העולם השתתפו בפרויקטים ציוניים בישראל.

חבר הכנסת

בשנים 1981 - 1984 כיהן בכנסת העשירית מטעם הליכוד והיה חבר ועדת החוץ והביטחון, ועדת החינוך והתרבות וועדת העלייה והקליטה. ב-1982 היה לחבר הכנסת הראשון שיצא לאתיופיה לאחר הדחתו של הקיסר ועלית השלטון הקומוניסטי. כשחזר לישראל העלה את נושא יהדות אתיופיה בפני הכנסת, הממשלה והסוכנות היהודית. מהלכים שקדמו להעלאת יהודי אתיופיה במבצע משה לארץ. העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי לארגנטינה לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.^[5]

זייגרמן היה פעיל בהתנגדות לדרישות המפלגות הדתיות. הוא התנגד לסגירת אל על בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.

זייגרמן היה בין המתונים מדינית במפלגה הליברלית^[6]. הוא תמך בפשרה טריטוריאלית^[7] והתנגד להרחבת מלחמת לבנון מעבר ל-40 הק"מ. הוא הצביע יחד עם יצחק ברמן בעד הקמת ועדת כהן לחקירת אירועי סברה ושתילה ולאחר פרסום מסקנותיה קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.^[8] לאחר הודעתו של מנחם בגין על כוונתו להתפטר מראשות הממשלה השתייך לקבוצה של שישה חברי כנסת שהתנו את הצבעתם בעד ממשלת ישראל העשרים, בנסיון להקמת ממשלת אחדות לאומית, ולבסוף הצביעו בעד הממשלה^[9]^[10]. במרץ 1984 העלתה האופוזיציה בראשות שמעון פרס הצעת חוק להקדים את הבחירות לכנסת האחת עשרה. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו בנמל התעופה בן-גוריון כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון^[11] כדי להצביע עם הקואליציה. אולם בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.^[12].

לאחר שירותו בכנסת

בשנים 1986-1988 כיהן כיועץ ליושב ראש ההנהלה הציונית, אריה דולצין, ואחראי על תיק הסטודנטים.

בשנים 1988-1992 כיהן כמנהל כללי של בית הספר הממשלתי לתירות. ביוזמתו הפך מקצוע התיירות לאקדמי ונפתח חוג לתואר ראשון באוניברסיטת חיפה. כמו כן נפתחו קורסי השתלמות למדרכי קבוצות תירות למרוקו וסין. זייגרמן סייר באתרי תיירות בארצות אלה וניפגש עם גורמים ממשלתיים עוד טרם כינון היחסים הדיפלומטיים בין ישראל לאותן מדינות.

בשנים 1992-1995 כיהן כקונסול כללי של ישראל בטורונטו. בשנים 1996-1997 עבד בייצוג חברות בינלאומיות. בשנים 1998 - 2001 כיהן כשגריר ישראל בבריטניה כמינוי של דוד לוי. כשגריר הוא נכח בעת מתן הכרעת הדין בתביעת הדיבה שהגיש דייוויד אירווינג נגד דברה ליפשטדט^[13]. כשגריר ליווה את ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר בביקורו הראשון בארץ. הצליח למנוע את ביקורו של שר החוץ הבריטי קוק באירן בזמן משפטי היהודים. במהלך חגיגות שנות החמישים למדינת ישראל נאם יחד עם הנסיך צ'ארלס בבית הכנסת סנט ג'ונס ווד בלונדון וקיבל את פני ראש ממשלת בריטניה בלייר ושר החוץ קוק בקבלת פנים חגיגית.

בדצמבר 2005 תרמו זייגרמן ואשתו כספים לדוד לוי שהתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-17^[14]. בבחירות לעירית מודיעין-מכבים-רעות בשנת 2008 הוא הוצב במקום האחרון, הסמלי, ברשימת "חיים במודיעין מכבים רעות", בראשות חיים ביבס, אחיינו של דוד לוי^[15]. מאז תום כהונתו כשגריר זייגרמן מתראיין לתקשורת בנושאים הקשורים לבריטניה^[16].

פרסם מאמרים בנושאים אקטואליים בעיתונים הארץ מעריב ידיעות אחרונות וג'רוזלם פוסט.

קישורים חיצוניים

תבנית:חבר כנסת
Dror Zeigerman, Ambassador's round table, june 24, 2009, page 10

הערות שוליים

^ הוא נולד ביום קום המדינה, מעריב, 22 באפריל 1966
^ נחום ברנע, הדון קישוטים לוחמים בשחיתות, דבר, 19 בדצמבר 1971
הושגה הנחה בנסיעות אגד, מעריב, 28 בפברואר 1972
^ אורני איזקסון, קרע בתא גחל באונ' ירושלים, מעריב, 3 בינואר 1972
^ זהר בלומנקרנץ, הפעילות הציונית בחו"ל מקיפה, מעריב, 26 בדצמבר 1978
טובה צימוקי, ציונות של סטודנטים, דבר, 19 בפברואר 1979
^ זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה, הארץ, 2 במאי 1983
^ ראו למשל: ארליך, דבר, 9 בנובמבר 1979
מה הוא עושה בליכוד, דבר, 4 בדצמבר 1981
^ דניאל בלוך, פולמוס יונים נצים, דבר, 27 בנובמבר 1975
^ ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON, February 9, 1983, The New York Times
^ שיחות בין המערך למפד"ל, דבר, 31 באוגוסט 1983
^ אריה כינרתי, קבוצת הששה התפרקה, דבר, 6 באוקטובר 1983
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איתן הבר, הכנסת מידרדרת, באתר ynet, 1 ביוני 2003
^ Tense Vigil, Apr. 02, 1984, TIME
^ Vikram Dodd, Irving: consigned to history as a racist liar, The Guardian, Wednesday 12 April 2000
^ רשימות תורמים למתמודדים בבחירות מקדימות במפלגת הליכוד, אתר מבקר המדינה
^ איילת גל, רשימת חיים במודיעין מכבים רעות כוללת החמישייה הראשונה תאל במיל', שתי נשים ושני עורכי דין, 5 באוקטובר 2008, אתר GO443 פורטל מודיעין
^ ראו למשל: London conference splits Mid-East media, 14 January, 2003, BBC news; רון רייכמן, "בסופו של דבר, המסורת הבריטית ניצחה", 7 במאי 2010, וואלה; ובני טוקר, הבריטים מתרגשים: הנסיך מתחתן, אתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2010; המהפך הבריטי הושלם - קמרון מונה לראש ממשלת בריטניה, משעל על הבוקר, רדיו 103, 12 במאי 2010

[1] הוא נולד ביום קום המדינה, מעריב, 22 באפריל 1966

[2] נחום ברנע, הדון קישוטים לוחמים בשחיתות, דבר, 19 בדצמבר 1971
הושגה הנחה בנסיעות אגד, מעריב, 28 בפברואר 1972

[3] אורני איזקסון, קרע בתא גחל באונ' ירושלים, מעריב, 3 בינואר 1972

[4] זהר בלומנקרנץ, הפעילות הציונית בחו"ל מקיפה, מעריב, 26 בדצמבר 1978
טובה צימוקי, ציונות של סטודנטים, דבר, 19 בפברואר 1979

[5] זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה, הארץ, 2 במאי 1983

[6] ראו למשל: ארליך, דבר, 9 בנובמבר 1979
מה הוא עושה בליכוד, דבר, 4 בדצמבר 1981

[7] דניאל בלוך, פולמוס יונים נצים, דבר, 27 בנובמבר 1975

[8] ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON, February 9, 1983, The New York Times

[9] שיחות בין המערך למפד"ל, דבר, 31 באוגוסט 1983

[10] אריה כינרתי, קבוצת הששה התפרקה, דבר, 6 באוקטובר 1983

[11] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית איתן הבר, הכנסת מידרדרת, באתר ynet, 1 ביוני 2003

[12] Tense Vigil, Apr. 02, 1984, TIME

[13] Vikram Dodd, Irving: consigned to history as a racist liar, The Guardian, Wednesday 12 April 2000

[14] רשימות תורמים למתמודדים בבחירות מקדימות במפלגת הליכוד, אתר מבקר המדינה

[15] איילת גל, רשימת חיים במודיעין מכבים רעות כוללת החמישייה הראשונה תאל במיל', שתי נשים ושני עורכי דין, 5 באוקטובר 2008, אתר GO443 פורטל מודיעין

[16] ראו למשל: London conference splits Mid-East media, 14 January, 2003, BBC news; רון רייכמן, "בסופו של דבר, המסורת הבריטית ניצחה", 7 במאי 2010, וואלה; ובני טוקר, הבריטים מתרגשים: הנסיך מתחתן, אתר ערוץ 7, 20 בנובמבר 2010; המהפך הבריטי הושלם - קמרון מונה לראש ממשלת בריטניה, משעל על הבוקר, רדיו 103, 12 במאי 2010

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 36: / שורה 36: @@
 העלה לדיון בכנסת את שאלת מכירת נשק ישראלי ל[[ארגנטינה]] לאור אחריות השלטון להעלמות שלושים אלף אזרחים ובהם כאלף יהודים.{{הערה|[http://www.notes.co.il/karny/user/haa_arg_1983.jpg זייגרמן מסופק אם יש להמשיך באספקת נשק לארגנטינה], הארץ, 2 במאי 1983}}
+זייגרמן היה פעיל בהתנגדות לדרישות המפלגות הדתיות. הוא התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק [[מיהו יהודי]]. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
-זייגרמן היה בין המתונים במפלגה הליברלית{{הערה|ראו למשל: {{דבר||ארליך|1979/11/09|00211}}{{ש}}{{דבר||מה הוא עושה בליכוד|1981/12/04|05001}}}}. הוא תמך בפשרה טריטוריאלית{{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|פולמוס יונים נצים|1975/11/27|00308}}}} והתנגד להרחבת [[מלחמת לבנון]] מעבר ל-40 הק"מ. הוא הצביע יחד עם [[יצחק ברמן]] בעד הקמת [[ועדת כהן]] לחקירת אירועי סברה ושתילה ולאחר פרסום מסקנותיה קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1983/02/09/world/israel-coalition-in-disarray-with-parties-split-on-sharon.html ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON], February 9, 1983, The New York Times}}
+זייגרמן היה בין המתונים מדינית במפלגה הליברלית{{הערה|ראו למשל: {{דבר||ארליך|1979/11/09|00211}}{{ש}}{{דבר||מה הוא עושה בליכוד|1981/12/04|05001}}}}. הוא תמך בפשרה טריטוריאלית{{הערה|{{דבר|דניאל בלוך|פולמוס יונים נצים|1975/11/27|00308}}}} והתנגד להרחבת [[מלחמת לבנון]] מעבר ל-40 הק"מ. הוא הצביע יחד עם [[יצחק ברמן]] בעד הקמת [[ועדת כהן]] לחקירת אירועי סברה ושתילה ולאחר פרסום מסקנותיה קרא להתפטרות שרון מתפקידו כשר ביטחון.{{הערה|[http://www.nytimes.com/1983/02/09/world/israel-coalition-in-disarray-with-parties-split-on-sharon.html ISRAEL COALITION IN DISARRAY, WITH PARTIES SPLIT ON SHARON], February 9, 1983, The New York Times}} לאחר הודעתו של [[מנחם בגין]] על כוונתו להתפטר מראשות הממשלה השתייך לקבוצה של שישה חברי כנסת שהתנו את הצבעתם בעד [[ממשלת ישראל העשרים]], בנסיון להקמת ממשלת אחדות לאומית, ולבסוף הצביעו בעד הממשלה{{הערה|{{דבר||שיחות בין המערך למפד"ל|1983/08/31|00102}}}}{{הערה|{{דבר|אריה כינרתי|קבוצת הששה התפרקה|1983/10/06|00107}}}}. במרץ [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]]. אולם בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.
-התנגד לסגירת [[אל על]] בשבת ופעל יחד עם חברים ליברלים למנוע שינוי חוק מיהו יהודי. הגיש לשולחן הכנסת הצעת חוק לשינוי שיטת הבחירות לשיטה מעורבת יחסית אזורית נוסח השיטה הסקנדינבית.
-במרץ [[1984]] העלתה האופוזיציה בראשות [[שמעון פרס]] הצעת חוק להקדים את [[הבחירות לכנסת האחת עשרה]]. התקווה להעביר את החוק התבססה על כך שזייגרמן ששהה בארגנטינה יסייע לאופוזיציה ולא יטרח לחזור כדי למנוע מהצעת החוק לעבור. עיתונאים רבים עסקו בניחושים לגבי השאלה האם זייגרמן יחזור כדי להצביע או לא, וצבא עיתונאים המתין לו ב[[נמל התעופה בן-גוריון]] כאשר הוא אכן חזר ברגע האחרון{{הערה|{{ynet|[[איתן הבר]]|הכנסת מידרדרת|2641779|1 ביוני 2003|}}}} כדי להצביע עם ה[[קואליציה]]. אולם בסופו של דבר הצבעתו לא שינתה את תוצאות ההצבעה והבחירות הוקדמו.{{הערה|[http://www.time.com/time/magazine/article/0,9171,954193,00.html Tense Vigil], Apr. 02, 1984, TIME}}.
 ===לאחר שירותו בכנסת===