מאיר מייקין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־16:55, 12 בדצמבר 2015

פרופסור מאיר מייקין (1919-‏2005) היה רופא ישראלי, מראשוני האורתופדים בישראל והמנהל הראשון של המחלקה האורתופדית בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים.

ביוגרפיה

מייקין נולד בבריטניה, והחל בלימודי רפואה בגיל 16. בגיל 22 הוסמך כרופא, ושירת כרופא בצבא בריטניה במלחמת העולם השנייה. הוא השתתף במערכה בנורמנדי ובשחרור מחנה ברגן-בלזן. עוטר באותות הצטיינות של ארצו ושל צרפת. בשלהי שירותו הצבאי נישא מייקין ללילי אהובה פריד, ונולדו להם שלושה ילדים.

מייקין עלה לארץ ישראל ב-1946. הוא עבד במחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה הר הצופים, ושהה בו גם בעת המצור על ההר במלחמת העצמאות. הוא יצא להשתלמות באורתופדיה באוניברסיטת קולומביה שבארצות הברית וב-1955 שב לישראל והקים את המחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה (לימים בית החולים הדסה עין כרם). הוא ניהל את המחלקה עד ליציאתו לפנסיה בשנת 1984.

מייקין גילה עניין בשיקום ילדים עם מוגבלויות, ובשנת 1959 מונה במקביל לתפקידו כמנהל מחלקה גם כמנהל הרפואי של בית החולים אלי"ן.

מייקין היה מהמובילים בטיפול בנפגעי מחלת הפוליו, שהיכתה בישראל בשנות החמישים. היה מחלוצי הטיפול בעיוותים בעמוד השדרה, במיוחד בילדים. פרסם כמאה מאמרים מדעיים, העמיד תלמידים רבים (שכמה מהם ניהלו לימים בעצמם מחלקות אורתופדיות) וכיהן כיושב ראש איגוד הכירורגים בישראל. הישגיו זכו להכרה בינלאומית. בין השאר הוזמן לאיראן בימי שלטון השאה כדי לנתח שם אישים רמי מעלה.

מקורות

"בחזית המאבק נגד שיתוק הילדים: פרופ' מאיר מייקין, מבכירי האורתופדים בישראל, 1919-‏2005", הארץ, 9 בנובמבר 2005

ראו גם

אליהו ויור

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 פרופסור '''מאיר מייקין''' ([[1919]]-{{כ}}[[2005]]) היה [[רופא]] [[ישראלים|ישראלי]], מראשוני ה[[אורתופדיה|אורתופדים]] ב[[ישראל]] והמנהל הראשון של ה[[מחלקה (בית חולים)|מחלקה]] האורתופדית ב[[בית החולים הדסה עין כרם]] ב[[ירושלים]].
+==ביוגרפיה==
-==חייו המוקדמים==
-מייקין נולד ב[[בריטניה]]. החל בלימודי [[רפואה]] בגיל 16. בגיל 22 הוסמך כרופא, ושירת כרופא ב[[צבא בריטניה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. השתתף ב[[הפלישה לנורמנדי|מערכה בנורמנדי]] ובשחרור מחנה [[ברגן-בלזן]]. עוטר באותות הצטיינות של ארצו ושל [[צרפת]].
+מייקין נולד ב[[בריטניה]], והחל בלימודי [[רפואה]] בגיל 16. בגיל 22 הוסמך כרופא, ושירת כרופא ב[[צבא בריטניה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. הוא השתתף ב[[הפלישה לנורמנדי|מערכה בנורמנדי]] ובשחרור מחנה [[ברגן-בלזן]]. עוטר באותות הצטיינות של ארצו ושל [[צרפת]]. בשלהי שירותו הצבאי נישא מייקין ללילי אהובה פריד, ונולדו להם שלושה ילדים.
+מייקין עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1946]]. הוא עבד במחלקה ה[[כירורגיה|כירורגית]] ב[[בית החולים הדסה הר הצופים]], ושהה בו גם בעת המצור על ההר ב[[מלחמת העצמאות]]. הוא יצא להשתלמות באורתופדיה ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[ארצות הברית]] וב-[[1955]] שב לישראל והקים את המחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה (לימים בית החולים הדסה עין כרם). הוא ניהל את המחלקה עד ליציאתו לפנסיה בשנת [[1984]].
-בשלהי שירותו הצבאי נישא מייקין ללילי אהובה פריד, ונולדו להם שלושה ילדים.
+מייקין גילה עניין ב[[שיקום (רפואה)|שיקום]] ילדים עם מוגבלויות, ובשנת [[1959]] מונה במקביל לתפקידו כמנהל מחלקה גם כמנהל הרפואי של [[בית חולים אלי"ן|בית החולים אלי"ן]].
-==קריירה רפואית בישראל==
-מייקין עלה ל[[ארץ ישראל]] ב-[[1946]]. הוא עבד במחלקה ה[[כירורגיה|כירורגית]] ב[[בית החולים הדסה הר הצופים]], ושהה בו גם בעת המצור על ההר ב[[מלחמת העצמאות]].
+מייקין היה מהמובילים בטיפול בנפגעי מחלת ה[[פוליו]], שהיכתה בישראל ב[[שנות החמישים]]. היה מחלוצי הטיפול בעיוותים ב[[עמוד השדרה]], במיוחד בילדים. פרסם כמאה [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]], העמיד תלמידים רבים (שכמה מהם ניהלו לימים בעצמם מחלקות אורתופדיות) וכיהן כיושב ראש [[איגוד הכירורגים בישראל]]. הישגיו זכו להכרה בינלאומית. בין השאר הוזמן ל[[איראן]] בימי שלטון ה[[מוחמד רזא שאה פהלווי|שאה]] כדי לנתח שם אישים רמי מעלה.
-מייקין יצא להשתלמות באורתופדיה ב[[אוניברסיטת קולומביה]] שב[[ארצות הברית]] וב-[[1955]] שב לישראל והקים את המחלקה לאורתופדיה בבית החולים הדסה (לימים בית החולים הדסה עין כרם). הוא ניהל את המחלקה עד ליציאתו לפנסיה בשנת [[1984]].
-מייקין גילה עניין ב[[שיקום (רפואה)|שיקום]] ילדים עם מוגבלויות ובשנת [[1959]] מונה במקביל לתפקידו כמנהל מחלקה גם כמנהל הרפואי של  [[בית חולים אלי"ן|בית החולים אלי"ן]].
-מייקין היה מהמובילים בטיפול בנפגעי מחלת ה[[פוליו]], שהכתה בישראל ב[[שנות החמישים]]. היה מחלוצי הטיפול בעיוותים ב[[עמוד השדרה]], במיוחד בילדים. פרסם כמאה [[מאמר מדעי|מאמרים מדעיים]], העמיד תלמידים רבים (שכמה מהם ניהלו לימים בעצמם מחלקות אורתופדיות) וכיהן כיושב ראש איגוד הכירורגים בישראל. הישגיו זכו להכרה בינלאומית. בין השאר הוזמן ל[[איראן]] בימי שלטון ה[[מוחמד רזא שאה פהלווי|שאה]] כדי לנתח שם אישים רמי מעלה.
 ==מקורות==