ענבי זעם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ReutGold (שיחה | תרומות)
הוספת תבנית ספר
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר מאת [[ג'ון סטיינבק]]|אחר=מבצע של צה"ל בדרום לבנון בשנת 1996|ראו=[[מבצע ענבי זעם]]. לפירושים אחרים, ראו [[ענבי זעם (פירושונים)]]}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ספר מאת [[ג'ון סטיינבק]]|אחר=מבצע של צה"ל בדרום לבנון בשנת 1996|ראו=[[מבצע ענבי זעם]]. לפירושים אחרים, ראו [[ענבי זעם (פירושונים)]]}}
{{ספר
[[קובץ:JohnSteinbeck TheGrapesOfWrath.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר באנגלית]]
| שם = ענבי זעם
| תמונה = [[קובץ:JohnSteinbeck TheGrapesOfWrath.jpg|שמאל|180px]]
| כתובית = כריכת הספר באנגלית
| מחבר = [[ג'ון סטיינבק]]
| מחברת =
| איורים =
| צילומים =
| שם בשפת המקור = The Grapes of Wrath
| שפת המקור = אנגלית
| הוצאה = Viking Press
| הוצאה בשפת המקור = 1939
| הוצאה בעברית = [[ספריית פועלים]]
| שנת הוצאה = 1954
| סוגה = רומן היסטורי
| תרגום לעברית = [[יצחק שנהר]]
| תורגם לשפות =
| מספר עמודים = 450
| מסת"ב =
| OCLC =
| סדרת ספרים =
| ספר קודם =
| ספר הבא =
| עורך =
| מהדורה ראשונה =
| מהדורות נוספות =
| מהדורה מדעית =
| מספר כרכים =
| מהדורה מוערת =
| הסכמות =
| כתבי יד =
| פרשנים =
| מקורות לכתיבת הספר =
| ויקיטקסט =
| היברובוקס =
}}
'''ענבי זעם''' (ב[[אנגלית]]: The Grapes of Wrath) הוא [[רומן]] שנכתב על ידי [[ג'ון סטיינבק]] ויצא לאור בשנת [[1939]]. הרומן זכה ב[[פרס פוליצר]] בשנת [[1940]], הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב[[1962]]{{הערה|Osterling, Anders. "Nobel Prize in Literature 1962 – Presentation Speech". Retrieved February 18, 2007 - http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/laureates/1962/press.html}}, ונקרא רבות ב[[בית ספר תיכון|בתי ספר תיכוניים]] ב[[ארצות הברית]] ובמכללות ספרות. ב-[[1940]] הופק [[סרט קולנוע|סרט]] על בסיס הספר.
'''ענבי זעם''' (ב[[אנגלית]]: The Grapes of Wrath) הוא [[רומן]] שנכתב על ידי [[ג'ון סטיינבק]] ויצא לאור בשנת [[1939]]. הרומן זכה ב[[פרס פוליצר]] בשנת [[1940]], הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב[[1962]]{{הערה|Osterling, Anders. "Nobel Prize in Literature 1962 – Presentation Speech". Retrieved February 18, 2007 - http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/laureates/1962/press.html}}, ונקרא רבות ב[[בית ספר תיכון|בתי ספר תיכוניים]] ב[[ארצות הברית]] ובמכללות ספרות. ב-[[1940]] הופק [[סרט קולנוע|סרט]] על בסיס הספר.



גרסה מ־13:20, 28 בדצמבר 2015


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים ריקים [ ספר הבא, מהדורה מוערת, ספר קודם, מהדורות נוספות, OCLC, מחברת, מהדורה ראשונה, מהדורה מדעית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ מחבר, שנת הוצאה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ענבי זעם
The Grapes of Wrath
מידע כללי
מאת ג'ון סטיינבק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית
סוגה רומן היסטורי
נושא השפל הגדול: תקופת הובר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום התרחשות קליפורניה, ערי הובר, אוקלהומה, Weedpatch Camp עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת התרחשות אגן האבק, השפל הגדול, שנות ה-30 של המאה ה-20 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Viking Press
הוצאה בשפת המקור 1939
מקום הוצאה ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הוצאה 14 באפריל 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 450
הוצאה בעברית
הוצאה ספריית פועלים
תרגום יצחק שנהר
פרסים
סדרה
ספר קודם על עכברים ואנשים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001081830, 002314706, 002025686, 002882663
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענבי זעםאנגלית: The Grapes of Wrath) הוא רומן שנכתב על ידי ג'ון סטיינבק ויצא לאור בשנת 1939. הרומן זכה בפרס פוליצר בשנת 1940, הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב1962[1], ונקרא רבות בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית ובמכללות ספרות. ב-1940 הופק סרט על בסיס הספר.

הספר יצא לאור בעברית לראשונה בשנות ה-1940. "ענבי זעם" נחשב לאחד הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20, אולי החשוב והמעולה בספריו של ג'ון סטיינבק. שם הספר הוא הרמז לשורה מתוך מזמור הקרב על הרפובליקה.

עלילת הספר

"ענבי זעם" הוא סיפור השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובעיקר שברונן של משפחות החקלאים האריסים, שעיבדו במשך דורות אדמה שלא הייתה קניינם, בנו עליה את בתיהם, גידלו ומכרו יבולים ושילמו לבעלי הקרקע את חלקם, שנה אחר שנה. במשך השנים האריסים מכרו או שעבדו קרקעות רבות לבנקים כדי לעמוד בתשלומים, וכאשר הגיע השפל, הבנקים הרוויחו פחות, ובנוסף בצורת קשה ("קערת האבק") גזרה סופית את גורל האדמות והאריסים, שעיבדו אותן. הבנקים שלחו צווי פינוי והריסה למתיישבים, טרקטורים באו והרסו את בתיהם וחרשו את שדותיהם, ומשפחות שלמות, לפעמים שלושה וארבעה דורות בכפיפה אחת, יצאו במכוניות רעועות, עמוסות מעבר לקיבולתן, לחפש את מזלם בקליפורניה, המדומה בעיניהם לארץ העושר וההזדמנויות.

באמצעות סיפורם של גיבורי הספר, משפחת ג'ואד, נפרש לפני הקורא סיפורן של רבבות משפחות דומות. סבא וסבתא ג'ואד, זקנים וחולים, מתקשים להבין את הגורל המגרש אותם מן האדמה, שכבשו במאמצים, בגבורה ובהקרבה. אבא ואמא ג'ואד משתדלים להתמודד עם מצב בלתי מובן, אך בלתי נמנע, לשמור את המשפחה מאוחדת ולהתקיים, בכל מחיר. טום ג'ואד, הבן השני, משתחרר מן הכלא (שם ישב על חלקו בקטטה, שיריבו נהרג בה) בעוד מועד להצטרף אל משפחתו ערב צאתם לדרך הארוכה מאוקלהומה לקליפורניה. תנאי שחרורו אוסרים עליו לצאת מן המדינה, והוא נאלץ לעבור את הגבול המדיני בהסתר, כדי לא להיפרד ממשפחתו. עם משפחת ג'ואד נמנים גם הבן הבכור, נוח, בחור מוזר, שונה ומרוחק, אל, מתבגר בן 16, שעיקר תשומת לבו בספר היא לשלום המכונית מצד אחד ולבנות מצד שני. הוא מקשיב לטום, אך גם מחפש את דרכו. חבצלת-השרון ובעלה הטרי קוני, זוג צעיר המצפה לילד, ושני הילדים, רותי בת השתים-עשרה ווינפילד בן העשר. לחבורה הזאת מצטרפים גם הדוד ג'ון וכומר לשעבר - ג'ים קייסי, שאיבד את עדתו ואת אמונתו ובכל זאת סבור, שיוכל לתרום מניסיונו כאשר המוני אדם נודדים חסרי בית ופרנסה בדרכים.

נדודיה של משפחת ג'ואד בדרכים, ממחנה פליטים אחד לאחר, מכמה ימי עבודת פרך וניצול מחפיר במטע פירות לכמה ימים אחרים של עבודה קשה ונצלנית בשדה כותנה, בניסיון נואש לקיים את נפשם, להרוויח די לקניית מזון ודלק להמשך הדרך, בתקווה המתמדת להתיישב בצורה קבועה ומכובדת בקליפורניה - ארץ החלומות - כל אלה משובצים בין פרקי תיאור כלליים של המתרחש באמריקה בשנים האלה. כפסיפס ענקי משתטחת אמריקה הגדולה, על כבישיה, תחנות הדלק, הפונדקים, המוסכים וחנויות הכל-בו שבדרכיה הכפריות, השדות, המרחבים שאין להם קץ והמדבר הנורא, מדבר המוות, הניצב כמכשול בלתי עביר לכאורה בדרך לקליפורניה. ובתוך כל אלה המוני הנוודים, אנשים פשוטים, קשי יום, שגורשו מבתיהם ואיש אינו דואג להם ואינו מצפה להם אלא כדי להפיק מהם כמה ימי עבודה במינימום השכר האפשרי, שגם אותו אפשר לקצץ בחצי, כי הרי תמיד יבואו נואשים חדשים, שיסכימו לעבוד גם בחצי שכר הרעב הקודם כדי שילדיהם לא יגוועו ברעב לנגד עיניהם. נקודת אור יחידה ביחס השלטונות לעקורים הוא המחנה הממשלתי, הפדרלי, שבניגוד למחנות המדינה השונים מנסה לקיים רמה מסוימת של הגינות, יחס אנושי, ניקיון וכבוד אדם. הנהלת המחנה מונעת ממשטרת המדינה לבוא בשעריו ולהתעלל בדיירים, משתדלת לעזור להם ככל האפשר, ומציגה מופת של אנושיות באוקיינוס של אכזריות, אדישות ואטימות.

תרגומים לעברית

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Osterling, Anders. "Nobel Prize in Literature 1962 – Presentation Speech". Retrieved February 18, 2007 - http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/laureates/1962/press.html