היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
שורה 8: שורה 8:
==היסטוריה==
==היסטוריה==
{{להשלים|נושא=אישים}}
{{להשלים|נושא=אישים}}
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]] {{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] שבעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", הוצאת מעריב, [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי‎]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011||1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.
היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת [[1958]] תחת השם '''יחידת הליווי של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]'''. בעקבות [[פרשת הרימון בכנסת|אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת]] באוקטובר [[1957]], ונפצעו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] והשרים [[משה חיים שפירא]] ו[[גולדה מאיר]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/showlistitem.aspx?listid=list11&itemid=3 השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958] באתר שירות הביטחון הכללי}}. את אנשיה אימן בתחילה [[דוד בקרמן]] (דייב), איש [[חיל הנחתים האמריקני]] שבעברו שהתמחה ב[[לוחמה זעירה]] ו[[קליעה]] ב[[אקדח]]{{הערה|{{מבט מל"מ|אפי מלצר וחיים בן עמי|דייב בקרמן - "הצלף מטקסס|94821660|37|36, מרץ 2004, עמוד 37}}.}}. בשנת [[1968]], בעקבות [[חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה]]{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מרגלים לא מושלמים'''", הוצאת מעריב, [[1990]], עמוד 162.}}, נתבקש בקרמן להצטרף ל[[שירות הביטחון הכללי‎]] כמדריך [[קליעה|ירי]] ב[[אקדח]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/memorial/names/pages/%D7%93%D7%99%D7%99%D7%91%20%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%9E%D7%9F.aspx דייב בקרמן ז"ל], דף זיכרון מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור{{הערה|שם=ירושלמי|{{nrg|שלום ירושלמי|הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום|255/490|2 ביולי 2011||1|2}}, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר [[מרדכי רחמים|רחמים]]. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."}}. באותה עת כונו אנשי היחידה "'''הגורילות'''". בשנת [[1972]] מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים{{הערה|1=[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]], עמודים 124-127.}}. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם ה[[קצח"ר]] [[עמנואל שקד]], אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|מי נותן את ההוראה|1.1681515|8 באפריל 2012}}.}}. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול [[תקיפת מטוס אל על בציריך|מתקפת הטרור]] ב-[[18 בפברואר]] [[1969]] כנגד [[מטוס]] [[אל על]]{{הערה|1=יואב קווה, [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4580675&postcount=41 הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט], [[הארץ]], {{כ}} 19.02.1999, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}, שהתכונן להמראה ב[[נמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן]]{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Zurich1969.aspx תקיפת מטוס אל-על בציריך ([[1969]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}} ו[[חטיפת מטוס סבנה|פעולת החילוץ של מטוס סבנה]]. ב- [[27 בדצמבר]] [[1985]] [[הפיגועים בנמלי התעופה של וינה ורומא|תקפו מחבלים]] פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה ב[[וינה|ווינה]] וב[[רומא]]. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו [[שוטר]]ים [[אוסטרים]] ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים{{הערה|1=[http://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/Pages/Roma1985.aspx פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר [[1985]])], מתוך אתר ה[[שב"כ]].}}.


===רצח רבין===
===רצח רבין===

גרסה מ־05:50, 14 בינואר 2016

היחידה הממלכתית לאבטחת אישים ומשלחות (יחידה 730) היא יחידה השייכת לאגף האבטחה של שירות הביטחון הכללי (שב"כ). משימת היחידה היא לדאוג לסידורי האבטחה וההגנה של אנשי ממשל ואישים בכירים.

היחידה אינה אחראית ישירות על ביטחונם של כל האישים המאובטחים אלא על ביטחונם של אישים מסוימים בלבד (הנחשבים ל"סמלי מדינה"): למשל, מבין השרים, רק שר הביטחון, שר החוץ וראש הממשלה מקבלים אבטחה של היחידה לאבטחת אישים וכן נשיא המדינה, נשיא בית המשפט העליון, יו"ר הכנסת וראש האופוזיציה. עם זאת, גם לאישים שהיחידה אינה מאבטחת בעצמה, היא אחראית לדאוג לאבטחה.

הכשרה

מאבטחי השב"כ[1], ובכלל זה מאבטחי היחידה לאבטחת אישים ומשלחות, מאומנים רבות במתקני השב"כ ועוברים קורס לוחם מקיף ומקצועי הכולל בין היתר אמוני ירי ותרגולות לוחמה בטרור[2], אימוני כושר גופני, אימוני קרב מגע וקורס חובשים. מאבטחי אישים מאומנים יותר משנה וחצי לפני שהם מצטרפים לפעילות האבטחה השוטפת[3]. בנוסף לכך רוב המאבטחים גם יוצאי יחידות מובחרות בצבא והם נבחרים בקפידה יתרה

היסטוריה

היחידה לאבטחת אישים הוקמה בשנת 1958 תחת השם יחידת הליווי של ראש הממשלה. בעקבות אירוע שבו הושלך רימון יד בכנסת באוקטובר 1957, ונפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון והשרים משה חיים שפירא וגולדה מאיר[4]. את אנשיה אימן בתחילה דוד בקרמן (דייב), איש חיל הנחתים האמריקני שבעברו שהתמחה בלוחמה זעירה וקליעה באקדח[5]. בשנת 1968, בעקבות חטיפת מטוס אל על לאלג'יריה[6], נתבקש בקרמן להצטרף לשירות הביטחון הכללי‎ כמדריך ירי באקדח[7]. בקרמן אימן את מאבטחי השירות בירי באקדח ובתרגולות לוחמה בטרור[8]. באותה עת כונו אנשי היחידה "הגורילות". בשנת 1972 מיסד וכונן בקרמן את תחום הדרכת והכשרת המאבטחים[9]. בקרמן אף רצה כי משימת חילוץ בני ערובה ממטוסים תוטל על מאבטחי השב"כ, אולם הקצח"ר עמנואל שקד, אשר היה מופקד על תחום המבצעים המיוחדים והלוחמה בטרור, התנגד. לבסוף כפשרה הוחלט שהמאבטחים יצורפו לכוח צה"ל במקרים אלו, כלוחמים בכוח הפורץ[10]. בין היתר פעלו חניכיו בסיכול מתקפת הטרור ב-18 בפברואר 1969 כנגד מטוס אל על[11], שהתכונן להמראה בנמל התעופה הבינלאומי ציריך-קלוטן[12] ופעולת החילוץ של מטוס סבנה. ב- 27 בדצמבר 1985 תקפו מחבלים פלסטינים את דלפקי חברת אל-על בנמלי התעופה בווינה וברומא. מאבטחי השירות ברומא לחמו במחבלים הרגו שלושה מהם ופצעו אחד באורח קשה. בווינה ערכו שוטרים אוסטרים ומאבטחי השירות מרדף רכוב אחר המחבלים הנמלטים הרגו אחד מהם ועצרו את השניים הנוספים[13].

רצח רבין

רצח רבין נחשב ככישלון חרוץ של היחידה לאבטחת אישים. המסקנות המקצועיות בתחום האבטחה מחקירת הרצח מופקות עד היום, גם תאוריית הקשר הגורסת שמאבטחיו של רבין כביכול ירו בו, היוותה פגיעה מוראלית ביחידה.[דרוש מקור]

כחלק מהמסקנות בעקבות הרצח, הפכה אבטחת האישים להדוקה וקפדנית במידה ניכרת[14]. השתתפותו של אדם מאובטח בכנס מלווה בבדיקות קפדניות של כל הנכנסים לאולם הכנס.

רצח רחבעם זאבי

בעקבות רצח השר רחבעם זאבי ב-2001, הושמעה ביקורת בציבור על כשלונה של היחידה לאבטחת אישים. בתגובה טענו בשב"כ כי השר זאבי לא הסכים שיצטרפו אליו מאבטחים למרות התרעותיו החוזרות והנשנות של השב"כ בנושא. זאבי נפגש עם ראש השב"כ דאז אבי דיכטר לבקשתו של האחרון, ובפגישתם לא הסכים כלל לדבר על הצמדתו למאבטח.

לאחר הרצח תוקן הנוסח להחלטת הממשלה 411 ונוסף בו הסעיף האומר כי על בכיר להסכים לאבטחה או לוותר עליה באופן רשמי.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ יונתן מרוז, המאבטחים הסמויים בשחקים, אתר "ישראל דיפנס", ‏ 10.02.2012.
  2. ^ יועז הנדל ויעקב כץ, "ישראל נגד איראן, מלחמת הצללים", כנרת זמורה-ביתן, 2011, עמודים 148-149.
  3. ^ עמוס הראל, התרחיש שהתממש: מאבטח מול מחבל בקהל, באתר הארץ, 5 ביולי 2002.
  4. ^ השב"כ מקבל את האחריות על אבטחת אישים 1958 באתר שירות הביטחון הכללי
  5. ^ אפי מלצר וחיים בן עמי, ‏דייב בקרמן - "הצלף מטקסס, מבט מל"מ 36, מרץ 2004, עמוד 37, עמ' 37.
  6. ^ יוסי מלמן ודן רביב, "מרגלים לא מושלמים", הוצאת מעריב, 1990, עמוד 162.
  7. ^ דייב בקרמן ז"ל, דף זיכרון מתוך אתר השב"כ.
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    שלום ירושלמי, הייתי גיבור לאומי, נשארתי בלי כלום, באתר nrg‏, 2 ביולי 2011, "'בשב"כ הקימו יחידה מיוחדת לחבר'ה קרביים מבחוץ', משחזר רחמים. 'הביאו את דייב בקרמן ששירת במרינס האמריקאי. הוא לימד אותנו לירות באקדחים, קרבות מגע, וכל מה שצריך'."
  9. ^ דרור מורה, "שומרי הסף", הוצאת ידיעות ספרים, תל אביב, 2014, עמודים 124-127.
  10. ^ אמיר אורן, מי נותן את ההוראה, באתר הארץ, 8 באפריל 2012.
  11. ^ יואב קווה, הבחורים המצוינים ליד הקוקפיט, הארץ, ‏ 19.02.1999, כפי שהועלה באתר פרש.
  12. ^ תקיפת מטוס אל-על בציריך (1969), מתוך אתר השב"כ.
  13. ^ פיגוע כפול בשדות התעופה בווינה וברומא (27 דצמבר 1985), מתוך אתר השב"כ.
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    עמרי אסנהיים וחן קוטס-בר, התקדם בחיים, באתר nrg‏, 11 בנובמבר 2005.