ששון בכר משה – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: עות'מאני |
|||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==ביוגרפיה== |
==ביוגרפיה== |
||
נולד באורגו'ק שב[[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], אז בתחומי [[האימפריה העות' |
נולד באורגו'ק שב[[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], אז בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]], למשפחה שייחסה את עצמה לרבי [[יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]". בהיותו בן חמש ([[תק"ץ]], [[1830]]) [[עלייה לארץ ישראל|עלתה משפחתו לארץ ישראל]]. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 ב[[י"ד בטבת]] [[תרמ"ב]], [[5 בינואר]] [[1882]]). |
||
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם. |
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם. |
||
גרסה מ־12:16, 14 בינואר 2016
חכם ששון בכר משה (תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן תרס"ג , 15 באפריל 1903), המכונה "פרסיאדו" ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני, מנהיג קהילת וישיבת המקובלים בית אל.
הוא מחבר סדרת הספרים "שמן ששון", פרשנות על ספריו של רבי חיים ויטאל.
ביוגרפיה
נולד באורגו'ק שבבוסניה, אז בתחומי האימפריה העות'מאנית, למשפחה שייחסה את עצמה לרבי יוסף קארו מחבר ה"שולחן ערוך". בהיותו בן חמש (תק"ץ, 1830) עלתה משפחתו לארץ ישראל. חמש שנים אחריהם, עלה גם אחיו, אפרים בכר משה שהיה אז בגיל 15, ולימים נעשה ראש ישיבה ודיין בירושלים (נפטר בגיל 62 בי"ד בטבת תרמ"ב, 5 בינואר 1882).
בירושלים למד אצל הרב וידאל קואינקה מחשובי "מדרש בית אל" ומראשי ישיבת "חסד אל", מחבר הספר "חוק חיים", ואצל הרב דוד חייט. בשיתוף פעולה עם אחיו הדפיס בירושלים מספר ספרי קבלה של מקובלים שקדמו להם.
בשנת תרמ"ב (1882), בהיותו בן 57 התמנה כראש ישיבת המקובלים בית אל, משרה בה החזיק 21 שנים עד פטירתו י"ח בניסן תרס"ג , 15 באפריל 1903. במהלך שנים אלו נסע פעמים רבות לעיראק ולהודו כשד"ר.
הוא נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקת המגא'רים.
ספריו
ספריו "שמן ששון" בארבעה כרכים, כולל י"א חלקים, ובהם פרשנות המקיפה את רוב תורת האריז"ל:
- חלק א' (תרכ"ט) – על עץ החיים
- חלק ב' (תרל"ד-תרל"ה) – מראה עיניים על שער הכללים ומראה עיניים על שער ההקדמות, ליקוטים משער ההקדמות, מראה עיניים על מבוא שערים, ספר מדרש כונן שמים וסוד החשמל מרבי יוסף גיקטיליא, תשובה לעניין השמיטה
- חלק ג' (תרמ"ה) – שער הכוונות ופתח עיניים
- חלק ד' – על סידור הרש"ש (תרמ"ט). וכן פירוש על פרי עץ חיים ועל עולת תמיד
- חלק ה' (תר"ן) – על שער מאמרי רשב"י
- חלק ו' – על שער מאמרי רז"ל
- חלק ז' – על שער המצוות
- חלק ח' (תרנ"ו) – על שער הפסוקים
- חלק ט' – על שער הליקוטים
- חלק י' – על הקדמת רחובות הנהר, אליו נלווה גם ספר דרך חיים למוהרח"ו ז"ל
- חלק י"א (תרס"ג) – שער הגלגולים עם הגהותיו של הרב
- (חלק י"ב על שער רוח הקודש חסר)
מלבד סדרת ספריו זו, נמצאה חוברת בכתב ידו, ובה העתקות מספרי קבלה עם הערותיו, ו-48 תשובות שלו בענייני קבלה על שאלות המופיעות בשו"ת חכמי המערב. כתב היד נכתב בצעירותו, ועליו נוספו הגהות בשנותיו המאוחרות, אך הוא לא נדפס.
לקריאה נוספת
- שמן ששון הוצאת מדרש ששון, תולדות המחבר.[דרושה הבהרה]
קישורים חיצוניים
- הפיוט שִׁיר אַגִּיד לָאֵל דָּר חֶבְיוֹן, באתר פיוט
| ראשי ישיבת המקובלים בית אל | |||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|