מונוקולטורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:24, 15 בינואר 2016

מונוקולטורה (מלטינית: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, בעברית נקראת לעתים חד-זניות) היא שיטת עיבוד חקלאית בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה גדול, תוך ניצול תנאי האקלים והקרקע. לדוגמה: מטעי קפה ותה באזורים הטרופיים, ו"חגורת החיטה" במרכז ארצות הברית.

זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת קומביין תבואות, שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מהמהפכה הירוקה המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד זרעים ומים) דשנים כימיים שיפצו על ניצול הקרקע המוגבר, וחומרים להדברת מזיקים.

השלטון הקולוניאלי השתמש בצורת עיבוד זו כמעט בכל מקום בו היה, למשל - מטעי כותנה בארצות הברית, מטעי קנה סוכר, קקאו וקפה באמריקה הדרומית, מטעי תה בהודו וציילון. מטעים אלו דרשו כוח עבודה רב לעבודות ידניות ולכן היו אחת הסיבות לעבדות ולניצול כוח העבודה המקומי. ביסוס הכלכלה המקומית על גידול אחד יצר תלות חזקה של המושבות באימפריות הקולוניאליסטיות ששלטו במסחר הבינלאומי, ייצאו את תוצרת המושבות וייבאו אליהן מוצרי מזון בסיסיים שחסרו בהן, ומוצרי תעשייה מוגמרים. במקרה של סין, הביאה בריטניה אופיום במטרה למוכרו לסינים בתמורה לתה, הסינים התנגדו לכך וניסו למנוע הצפת ארצם באופיום וכך פרצו מלחמת האופיום הראשונה והשנייה.

על פי התאוריה של יוהאן היינריך פון תינן (Johann Heinrich von Thünen), ככל שמתרחקים מהשוק צפויים להיות גידולים יותר אקסטנסיביים ויותר מונוקולטוריסטים.

חסרונות המונוקולטורה הם היות הגידול החקלאי רגיש לפגעי מזג אוויר ולתנודות מחירים בשוק העולמי, ובמקרה של מזיק שישמיד את היבול לא יהיה לחקלאי מה למכור בשוק (סיבה זו הייתה אחד מהגורמים לפרוץ רעב תפוחי האדמה הגדול באירלנד).

שימושים נוספים במושג

תיאור של גידול זן אחד בלבד לאורך זמן ביחידת עיבוד, למשל בריכת דגים בה מגדלים בקביעות רק זן אחד של דגים היא בריכה מונוקולטריסטית. וכך גם חממה בה מגדלים ברציפות רק זן אחד של פרח
חורש הנטוע בסוג אחד בלבד של עצים (חורשות הקרן הקיימת עם עצי האורן, פרדסים עם סוג הדר אחד בלבד)

ראו גם

פוליקולטורה – שיטת עיבוד חקלאי הדוגלת בגידול רב-זני.

ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה  גדול, תוך ניצול תנאי ה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי  [[קפה]] ו[[תה]]  באזורים הטרופיים, ו"רצועת  החיטה"  במרכז  [[ארצות הברית]].
+'''מונוקולטורה''' (מ[[לטינית]]: monos = יחיד , cultura = עיבוד, גידול, ב[[עברית]] נקראת לעתים ''' חד-זניות''') היא שיטת עיבוד [[חקלאות|חקלאית]] בה משק חקלאי מתבסס על חזרה מעונה לעונה עם גידול אחד בלבד לאותו שטח אדמה גדול, תוך ניצול תנאי ה[[אקלים]] והקרקע. לדוגמה: מטעי  [[קפה]] ו[[תה]]  באזורים הטרופיים, ו"[[חגורת החיטה]]" במרכז  [[ארצות הברית]].
 [[קובץ:Tractors in Potato Field.jpg|ממוזער|שמאל|250px|שדה תפוחי אדמה גדול]]
 זוהי שיטת העיבוד המודרנית הנפוצה ביותר, שדחקה לקרן זווית את החקלאות הרב-זנית האופיינית בעיקר לחקלאות המסורתית. אחד מיתרונותיה הוא האפשרות לשימוש במיכון, כדוגמת [[קומביין תבואות]], שמקל על הגידול ולעיבודו. שיטה זו היא חלק מ[[המהפכה הירוקה]] המאפשרת להגדיל את כמויות היבול. על מנת לעמוד בחקלאות מונוקולטורית יש לספק (מלבד [[זרע (בוטניקה)|זרעים]] ומים) [[דשן כימי|דשנים כימיים]] שיפצו על ניצול הקרקע המוגבר, וחומרים ל[[הדברת מזיקים]].