צרועה

צְרוּעָה, דמות מקראית, אמו של ירבעם בן נבט, שמה מופיעה בספר מלכים א', פרק י"א, פסוק כ"ו. מסופר עליה כי הייתה אלמנה. על ירבעם מסופר כי היה משבט אפרים מן הצרדה.

תרגום השבעים לספר מלכים א', י"א , לא מוסר את שמה. שם נכתב על ירבעם כי היה "אפרתי מן צררה", בן אשה אלמנה . בתרגום השבעים למלכים י"ב נמסר כי היה בן אישה זונה: ”ויהי איש מהר אפרים עבד לשלמה ושמו ירבעם ושם אמו צרועה זונה, וייתן אותו שלמה לנציב על סבל בית יוסף”.

השם צרועה הוא יחידאי במקרא. יש הטוענים כי בשמה קיים לעג מהדימיון הצלילי למילה הצרעת וזאת מפני שירבעם היה אחראי על פילוג ממלכת ישראל. גם מדרש דברים רבה דורש כך: ”מהו מן הצורה צר, ושם אמו צרועה, שהלקה את ישראל בצרעת”