יופי מתמטי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ority (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד
Ority (שיחה | תרומות)
ניסוח
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Pythag anim.gif|שמאל|ממוזער|333x333px|דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של [[משפט פיתגורס]]]]
[[קובץ:Pythag anim.gif|שמאל|ממוזער|333x333px|דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של [[משפט פיתגורס]]]]
'''יופי מתמטי''' מבטא את ההנאה ה[[אסתטיקה|אסתטית]] שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות ב[[מתמטיקה]]. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כ[[יופי|יפה]]. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל [[אמנות]] או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה ל[[מוזיקה]] ול[[שירה]]. נושא זה נדון על ידי ה[[פילוסופיה של המתמטיקה]].
'''יופי מתמטי''' הוא ההנאה ה[[אסתטיקה|אסתטית]] שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות ב[[מתמטיקה]]. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כ[[יופי|יפה]]. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל [[אמנות]] או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה ל[[מוזיקה]] ול[[שירה]]. נושא זה נדון על ידי ה[[פילוסופיה של המתמטיקה]].


== דרך הוכחה יפה ==
== דרך הוכחה יפה ==

גרסה מ־22:02, 18 בינואר 2016

דוגמה ל"דרך הוכחה יפה" - הוכחה פשוטה ואלגנטית של משפט פיתגורס

יופי מתמטי הוא ההנאה האסתטית שמתמטיקאים עשויים לייחס לתוצאות מסוימות במתמטיקה. הם מבטאים הנאה זו על ידי התייחסות למתמטיקה (או לפחות לחלק מהיבטיה) כיפה. מתמטיקאים מתייחסים למתמטיקה כאל אמנות או לפחות כאל פעילות יצירתית ומרבים להשוות אותה למוזיקה ולשירה. נושא זה נדון על ידי הפילוסופיה של המתמטיקה.

דרך הוכחה יפה

מתמטיקאים מתארים דרך הוכחה מהנה באופן מיוחד כאלגנטית. על פי ההקשר, הכוונה יכולה להיות:

  • הוכחה שעושה שימוש במספר קטן ככל האפשר של הנחות או של תוצאות קודמות.
  • הוכחה תמציתית באופן מיוחד.
  • הוכחה המגיעה לפתרון בדרך מפתיעה (למשל על ידי שימוש במשפט מתחום שונה לחלוטין).
  • הוכחה המבוססת על תובנות חדשות ומקוריות.
  • שיטת הוכחה שניתן יהיה ליישם באופן פשוט על מנת להוכיח שורה של בעיות דומות.

במהלך החיפוש אחרי הוכחה אלגנטית, מתמטיקאים מנסים פעמים רבות למצוא פתרונות שונים לאותה בעיה, ההוכחה הראשונה לא תהיה בהכרח הטובה ביותר. סביר להניח כי המשפט שזכה למספר הגדול ביותר של הוכחות שונות הוא משפט פיתגורס, שפורסמו מאות הוכחות שונות שלו.[1] משפט נוסף שהוכח באופנים רבים ושונים הוא משפט ההדדיות הריבועית, קארל פרידריך גאוס לבדו פרסם מספר הוכחות שונות למשפט זה.

לעומת דרכי ההוכחה ה"יפות", תוצאות נכונות הכרוכות בחישובים מייגעים, שיטות משוכללות יתר על המידה, גישות קונבנציונליות או הנדרשות למספר רב של אקסיומות חזקות או תוצאות קודמות, אינן נחשבות, בדרך כלל, לאלגנטיות ועשויות להיקרא "מכוערות" או "מגושמות".

תוצאה "יפה"

אם מתחילים ב- e0 = 1 וממשיכים במהירות i במשך זמן π וביחס לנקודה מסוימת, הוספה של 1 תביא אל הנקודה 0 (התרשים מוצג במישור המרוכב).

לעתים מתמטיקאים מייחסים יופי לעבודות המקשרות שני תחומים במתמטיקה הנראים לא קשורים במבט ראשון. קישורים כאלה מתוארים פעמים רבות כעמוקים.

קשה למצוא תוצאות שיש הסכמה גורפת על כך שהן עמוקות, אולם ישנן מספר דוגמאות המובאות בדרך כלל, אחת מהן היא זהות אוילר:[2]

זהו מקרה פרטי של נוסחת אוילר, אשר הפיזיקאי ריצ'רד פיינמן כינה "הנוסחה המדהימה ביותר במתמטיקה".[3] היופי בזהות אוילר טמון בכך שהיא מאחדת לכדי משוואה קצרה אחת שלושה קבועים מתמטיים נודעים (e - בסיס הלוגריתם הטבעי, i - היחידה המדומה ו-π - היחס בין היקף מעגל לקוטרו) ואת שני המספרים הטבעיים הראשונים (0 ו-1).

דוגמאות מודרניות יותר הן משפט טניאמה-שימורה שיצר קשר חשוב בין עקומים אליפטיים לבין תבניות מודולריות (עבודה שזיכתה את אנדרו ויילס ואת לרוברט לנגלנדס בפרס וולף) וכן "המפלצות המטורללות" המקשרות בין תורת החבורות (חבורת פישר-גריס, "המפלצת") לתבניות מודולריות דרך תורת המיתרים (עבודה שזיכתה את ריצ'רד בורכרדס במדליית פילדס).[4]

תחושת יופי

בתרבויות שנות ישנו עיסוק במתמטיקה טהורה בלי קשר ליישומיה המעשיים, כמו למשל ביוון העתיקה, בה "עסקו במתמטיקה לשם היופי שבה".[5] יופי מתמטי נחווה לעתים גם מחוץ להקשר המתמטי. לדוגמה, ההנאה האסתטית שפיזיקאים תאורטיים נוטים לחוות מעיסוק בתורת היחסות הכללית של איינשטיין, יוחסה, (על ידי פול דיראק ואחרים) ליופי המתמטי שבה.[6]

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Elisha Scott Loomis published over 360 proofs in his book Pythagorean Proposition (ISBN 0-873-53036-5).
  2. ^ Gallagher, James (13 בפברואר 2014). "Mathematics: Why the brain sees maths as beauty". BBC News online. נבדק ב-13 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Feynman, Richard P. (1977). The Feynman Lectures on Physics. Vol. I. Addison-Wesley. p. 22-10. ISBN 0-201-02010-6.
  4. ^ גדי אלכסנדרוביץ', האם המצאנו או גילינו את המפלצת המתמטית שמתחת למיטה?, באתר "לא מדויק", 14 ביולי 2009
  5. ^ Lang, p. 3
  6. ^ Chandrasekhar, p. 148