ג'ייקוב גימפל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16: שורה 16:


== פרסים ואותות הוקרה ==
== פרסים ואותות הוקרה ==
* עיטור [[מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]] מן המעלה הראשונה
* צלב [[מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]] מן המעלה הראשונה
* פרס [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[מדינת ישראל]], 1975
* פרס [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] מ[[מדינת ישראל]], 1975



גרסה מ־06:35, 21 בינואר 2016

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

ג'ייקוב (יעקב) גימפלאנגלית: Jakob Gimpel;‏ 16 באפריל 1906 - 12 במרץ 1989) היה פסנתרן ומחנך יהודי-פולני.

חייו

ג'ייקוב גימפל נולד בלבוב (אז בגליציה הפולנית, חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית, וכיום לביב, אוקראינה). אחיו הצעיר של גימפל, ברוניסלב, היה כנר קונצרטים ידוע-שם, ואחיו הבכור, קארול גימפל, היה פסנתרן ומנצח.

גימפל החל את לימודי הפסנתר אצל אביו, אדולף, והמשיך אותם אצל קורנליה טארנובסקה ואדוארד שטוירמן. תאוריית המוזיקה למד אצל אלבן ברג. הופעתו הראשונה הייתה בווינה ב-1923, עם תזמורת הקונצרטחבאו בניצוח פייר מונטה. הוא ניגן את הקונצ'רטו השני לפסנתר של סרגיי רחמנינוב.

גימפל יצא למסעות קונצרטים עם הכנרים ברוניסלב הוברמן, אריקה מוריני ונתן מילשטיין ועם אחיו, ברוניסלב גימפל. בשנת 1937 עזר להוברמן לייסד את התזמורת הסימפונית הארץ-ישראלית, כיום התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנת 1938 היגר גימפל לארצות הברית, שם ישב תחילה בניו יורק ובהמשך בלוס אנג'לס.

לאורך הקריירה שלו הופיע גימפל גם בסרטי קולנוע, בהם "אור הגז" (1944), Possessed, "מכתב מאלמונית" (11948) (על פי הנובלה של שטפן צווייג), Strange Fascination, "סיפור שלוש אהבות", ו"ואלס מפיסטו". כן הקליט גימפל לשני סרטים מצוירים קלאסיים, Rhapsody Rabbit והסרטון זוכה פרס האקדמיה מסדרת "טום וג'רי", Johann Mouse.

גימפל היה אחד מראשוני האמנים האירופאים-אמריקאים שחזרו לאירופה אחרי מלחמת העולם השנייה; הוא ניגן במאות קונצרטים בגרמניה המערבית בשנת 1954. משנת 1971 עד 1986 כיהן גימפל כפרופסור הבית באוניברסיטת נורת'רידג' בקליפורניה.

ב-9 במאי 1979 נועד גימפל להופיע בלוס אנג'לס ברסיטל משותף עם אחיו, ברוניסלב גימפל. ברוניסלב מת באופן פתאומי ימים ספורים לפני הרסיטל וג'ייקוב ניגן רסיטל סולו לזכר אחיו.

פרסים ואותות הוקרה

קישורים חיצוניים