בתים ושדות בתקופת היובל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הערך כולו מדבר על מתנות כהונה. זה לא נכון
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
==האפשרות לפדיון==
==האפשרות לפדיון==
כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס [[שנת היובל]]. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה{{הערה|1=משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ}}.
כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס [[שנת היובל]]. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה{{הערה|1=משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ}}.

אדם שמכר שדה אחוזה יכול לגאול אותו רק משעברו שתי שנים מיום הקניה, ביובל חוזרת לבעליה. משתי שנים עד היובל, נגאלת לפי חשבון השנים עד שנת היובל.


==השדה עוברת אל משמרת הראשי==
==השדה עוברת אל משמרת הראשי==

גרסה מ־00:04, 26 בינואר 2016

שדה אחוזה הוא שדה שאדם ירש מאבותיו, שקבלוה מחלוקת הארץ בימי יהושע בן נון. שדה אחוזה נידון בכמה היבטים הלכתיים כאשר הוא ניתן כאחת ממתנות כהונה המוזכרות בתורה. תוכן המתנה היא שדה שנקדש לתרומת קודש על ידי בעליה. מציאות זו, על אף שדומה מאד אל מתנת החרם (עוד אחת מהכ"ד מתנות כהונה), היא נחשבת בפני עצמה כאחת מן העשרים וארבע מתנות הכהונה.

מקור התורני

מתנת שדה אחוזה נזכר במפורש בתורה; ”ואם משדה אחזתו יקדיש.. וְהָיָה הַשָּׂדֶה בְּצֵאתוֹ בַיֹּבֵל קֹדֶשׁ לַה' כִּשְׂדֵה הַחֵרֶם לַכֹּהֵן תִּהְיֶה אֲחֻזָּתוֹ” (ויקרא כז כא)

האפשרות לפדיון

כפי המובא ברמב"ם, השדה הנקדשת ניתנה לפדיון מאת הקודש כל עוד שלא נכנס שנת היובל. במקרה שלא גאל הבעלים את השדה במשך זמן זה, היא יוצאת לחלוטין להקדש וניתנת לאחוזת הכהנים בלי העברת תשלום או פדייה[1].

אדם שמכר שדה אחוזה יכול לגאול אותו רק משעברו שתי שנים מיום הקניה, ביובל חוזרת לבעליה. משתי שנים עד היובל, נגאלת לפי חשבון השנים עד שנת היובל.

השדה עוברת אל משמרת הראשי

שמואל הנביא ודוד המלך התקינו -כדי לפטור את השאלה למי מהכהנים יועבר השדה הנקדשת- שבכל כניסת מחזור יובל החדש יועבר את כל שדה האחוזות מהיובל הקודם אל משמרת הכהונה שעבודתה נקבעת בשבוע שבו יפול יום הכיפורים של היובל החדש. בתלמוד ירושלמי מבואר שקביעות הכ"ד משמרות כהונה נעשה עם הכוונה שכל שנת יובל יופגע במשמרה חדשה בכך שלכל המשמרות יהיה הזדמנות לזכות במתנת שדה אחוזה.

בתוספתא מבואר ששדה אחוזה האמורה אינה עוברת לרשות הכהנים עד יום הכיפורים של תחילת שנת היובל[2]. אולם, לפי משמעות משנה תורה להרמב"ם, השדה יוצאת בראש השנה של יובל[3]

קיום המצווה בזמן הזה

לדעתו של הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג גם מתנת שדה אחוזה אינה יוצאת לכהנים[4]

בגבולין

מתנת שדה אחוזה נחשבת כאחת מן העשר מתנות כהונה שניתנות לכהנים בגבולין[5].

הערות שוליים

  1. ^ משנ"ת הלכות ערכין וחרמין ד, כ
  2. ^ שדה אחוזה ניתנת לאנשי משמר שבראש השנה שהיובל נכנס לתוכה -תוספתא מנחות יג ג, מצפה שמואל מציין לתלמוד ירושלמי סוכה סופ"ה, חכם צבי סי' קכב. וכלשון רש"י: "תתחלק ביובל לכהנים ..אותו משמר..שיום הכפורים של יובל פוגע בו" -רש"י ויקרא כז כא
  3. ^ משנ"ת ערכין וחרמין דכד, לא ברור אם כוונתו של הרמב"ם היא אל יום הכיפורים שלפעמים נקרא גם ראש השנה
  4. ^ משנ"ת ערכין וחרמין ה,א. משנ"ת שמיטה ויובל י, יא
  5. ^ תוספתא למסכת חלה ב ח
ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.