בית העלמין בשכונת שערי צדק – הבדלי גרסאות
תקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. |
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים. |
||
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]] בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות. |
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]]. בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות. |
||
בבית העלמין קבורים בין השאר : |
בבית העלמין קבורים בין השאר : |
||
גרסה מ־21:41, 13 בפברואר 2016
בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מדרום למבנה שערי צדק הישן, בין רחוב יפו לרחוב אגריפס.
עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא בית הקברות סנהדריה. בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.
בבית העלמין קבורים בין השאר :
- ד"ר משה וולך, מייסד בית החולים
- הרב יוסף צבי דושינסקי גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- בנו, הרב ישראל משה דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים
- הרב יחיאל מיכל שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה
- הרב ירוחם פישל יהושע ברנשטיין, רב עדת החסידים בירושלים, וראש ישיבת חיי עולם
גלריה
-
קברו של ד"ר משה וואלך -
קברו של הרב יוסף צבי דושינסקי -
קברו של הרב יחיאל מיכל שלזינגר
קישורים חיצוניים
- בית העלמין שערי צדק בירושלים באתר "ישראל נגלית לעין"