הידרוגרפיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־23:20, 14 בפברואר 2016

פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כתוב כנקודות ובקיצור רב מדי.

הידרוגרפיה הוא תחום בגאוגרפיה העוסק במים ובשימושיהם השונים בכדור הארץ. מקור השם הוא ביוונית, במילים "הידרו", שמשמעותה "מים", ו"גרפיה", רישום.

תת נושא בהידרוגרפיה הוא אנרגיה הידרואלקטרית - הפקת חשמל מזרימת המים.

מושגי יסוד במים

מעגל המים - תנועת המים המחזורית בטבע,
- השמש מחממת את הים וגורמת לאידוי.
- האדים מתחברים לטיפות ונוצרים עננים.
- העננים מורידים גשם ביבשה.
- הגשם זורם בנחלים לים וחוזר חלילה.

סוגי המים השונים.
- מים שפירים - מים מתוקים המתאימים לשתייה.
- מים מלוחים - מי ים וימות בעלי רמת מליחות גבוהה שאינם מתאימים לשתייה.
- מי קולחין - מי ביוב מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם לחקלאות ותעשייה.
- מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל ממעינות וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
- מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצאת בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
- מים פוסיליים - מאגר מים תת קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.

התפלה - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.

זרימת מים בטבע. בגאוגרפיה משתמשים במונחים שונים לתיאור מים. "נגר" זו זרימת מים. ישנם שני סוגי נגרים.
- נגר עילי - זרימת מים מעל פני הקרקע, אגם נהר ים וכו'.
- נגר תחתי - זרימת מים מתחת לפני השטח, נקראים גם מי תהום

קו פרשת המים - קו דמיוני המחבר את הנקודות הגבוהות ביותר בשטח. לקו זה יש משמעות רבה שכן מהקו הזה מי הגשמים היורדים מתפצלים וזורמים לשני כיוונים שונים
נחל - תוואי הדרך בה זורמים כמות גדולה של מים על פני השטח. לרוב מקור המים הוא בגשמים
יובל - נחל עם כמות מים קטנה שמתחבר או מתפצל מהנחל המרכזי
ספיקה - כמות המים שיש בנחל בלשון הגאוגרפיה. בנהר לרוב תהייה ספיקת מים גבוהה
גדה - הצד של הנחל
אפיק - רוחב הנחל מגדה אחת לגדה השנייה
מוצא - המקום בו מתחילה הזרימה של הנחל
אגן ניקוז - אפיק זרימת הנחל
אגן היקוות - השטח בו יורד הגשם הנאסף לנחל מסוים

בסיס הסחיפה - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים שפך. ישנם שלושה סוגי שפכים:
- משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
- דלתה - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
- אסטואר - ישנו כמו מפרץ שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הינו מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.

אקוויפר - שכבת קרקע ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה מי תהום.
אקוויקלוד - שכבת קרקע אטומה המונעת ממי התהום להמשיך לחלחל לתוך האדמה
משטר זרימה - כמות המים הזורמים בנחל לפי ארבע עונות השנה. לפי גאות או שפל
- באביב - גאות גדולה. יש הכי הרבה מים, השלגים מפשירים וגורמים לנהרות להתמלא.
- קיץ - שפל קטן. לא יורדים גשמים והחום גורם לאידוי המים. בנוסף לשאיבה התמידית מהנהרות.
- סתיו - שפל גדול. הכי קצת מים, עדיין לא יורדים גשמים וממשיך האידוי והשאיבה
- חורף - גאות קטנה - יורדים גשמים ומתחילים למלא את הנהרות
מהלך הזרימה - מתייחס לכיוון זרימת הנהר. צורת הנהר ועוד.
- סלע רך - יגרום לנהר להתפתל
- סלע קשה - יגרום לנהר ללכת ישר

ניצול המים

בהידרוגרפיה בודקים את הדרכים השונות האם מנצלים או לא את המים. צורת הניצול השונות הם:

אנרגיה - האם משתמשים בנהר או בים ליצור חשמל הידרו-אלקטרי על ידי תנועת המים
חקלאות - האם יש שימוש במים להשקיה או לדייג
תחבורה - האם קיימים נתיבי שיט לאורך הנהרות או הים
מקום ישוב - האם הוקמו מקומות ישוב לארוך הנהר או החופים
תעשייה - האם יש ניצול של מים לצורכי תעשייה, לקירור מכונות לדוגמה

@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 ** [[דלוחין|מי קולחין]] - מי [[ביוב]] מטוהרים או מים משימוש ביתי שאפשר להשתמש בהם ל[[חקלאות]] ו[[תעשייה]].
 ** מים מליחים - מים מלוחים יותר ממים מתוקים ופחות מלוחים ממי ים. מגיעים בדרך ככל [[מעיין|ממעינות]] וניתנים לשימוש בתעשייה ובחקלאות.
+** מי תהום - מאגר מי מתוקים ראויים לשתייה, הנמצאת בשכבת האקוויפר. שכבת מים זו מתחדשת לאחר הגשמים.
+** מים פוסיליים - מאגר מים תת קרקעי, שנלכדו כתוצאה מתזוזה של השכבות. מים אלו מליחים ומתאימים אך ורק לשימוש בחקלאות. מים אלו אינם מתחדשים.
 * '''[[התפלה]]''' - הפיכת מים מלוחים ומליחים למים מתוקים הניתנים לשתייה.
@@ שורה 36: / שורה 38: @@
 * '''בסיס הסחיפה''' - המקום בו מסתיים הנחל. בדרך כלל הנחל יסתיים בים. לצורה בה הנחל מתחבר לים קוראים '''שפך'''. ישנם שלושה סוגי שפכים:
 ** משפך - זרימה של מים ישירות לים, בדרך כלל בשיפוע שלילי לכיוון הים.
-** [[דלתה]] - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים.
+** [[דלתה]] - פיצול הנהר להרבה יובלים על שטח גדול לפני שהוא מתחבר לים. הדלתה היא אזור טוב לחקלאות, בשל הסחף ששקע בה, שהוא מקור עשיר לדשן אורגני.
-** [[אסטואר]] - ישנו כמו [[מפרץ]] שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים
+** [[אסטואר]] - ישנו כמו [[מפרץ]] שאליו זורמים מי הנחל. הים חודר ליבשה ומתחבר לנחל. מקור המילה היא לשון ים. אסטואר הינו מקום מוגן מרוחות וסערות, ולכן ישמש מקום בטוח להקמת נמל.
 * '''[[אקוויפר]]''' - שכבת [[קרקע]] ספוגית מתחת לפני השטח שיכולה לאגור בתוכה [[מי תהום]].

גאוגרפיה פיזית
תחומים	גאוגרפיה סביבתית • גאומורפולוגיה • הידרולוגיה והידרוגרפיה • חקר קרחונים • מדעי האטמוספירה • מטאורולוגיה • קלימטולוגיה • פלאוקלימטולוגיה • אוקיינוגרפיה • אוקיינוגרפיה פיזיקלית • אוקיינוגרפיה כימית • אוקיינוגרפיה ביולוגית • אוקיינוגרפיה מטאורולוגית
מונחים יבשתיים	קרקע • טקטוניקת הלוחות • יבשת • מצר יבשה • ארכיפלג • אי • חצי אי • אטול • מדבר • נווה מדבר • חולות נודדים • חולית • ערבה • סוואנה
מונחים ימיים	אוקיינוס • ים • זרם ים • אגם • מעיין • נהר • נחל • דלתה • מפרץ • מפרצון • מצר ים • יובל
ראו גם גאוגרפיה פיזית – מונחים