בית העלמין בשכונת שערי צדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Old Shaare Zedek Hospital and Cemetery.jpg|שמאל|ממוזער|350px|בית העלמין "שערי צדק" בסמוך אל רחוב יפו]]
[[תמונה:Old Shaare Zedek Hospital and Cemetery.jpg|שמאל|ממוזער|350px|בית העלמין "שערי צדק" בסמוך לרחוב יפו]]
'''בית העלמין שערי צדק''' הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית אל [[מבנה שערי צדק הישן]] (כיום מבנה השייך אל "[[רשות השידור]]"), בין [[רחוב יפו]] לשדרות שז"ר ב[[ירושלים]].
'''בית העלמין שערי צדק''' הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית ל[[מבנה שערי צדק הישן]] (כיום מבנה השייך ל[[רשות השידור]]), בין [[רחוב יפו]] לשדרות שז"ר ב[[ירושלים]].


עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
עד [[מלחמת העצמאות]] היה בית הקברות ב[[הר הזיתים]] בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר [[1948]] התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.
שורה 6: שורה 6:
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]]. בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.
על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה ב[[הר הזיתים]] או בבית קברות ראוי. ל[[חברה קדישא]] העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא [[בית הקברות סנהדריה]]. בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של [[שייח' באדר]]. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה ב[[הר המנוחות]]. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.


בבית העלמין קבורים בין השאר :
בבית העלמין קבורים בין השאר:


* ד"ר [[משה וולך]], מייסד בית החולים
* ד"ר [[משה וולך]], מייסד בית החולים

גרסה מ־12:50, 15 בפברואר 2016

בית העלמין "שערי צדק" בסמוך לרחוב יפו

בית העלמין שערי צדק הוא בית קברות יהודי קטן הממוקם מערבית למבנה שערי צדק הישן (כיום מבנה השייך לרשות השידור), בין רחוב יפו לשדרות שז"ר בירושלים.

עד מלחמת העצמאות היה בית הקברות בהר הזיתים בית הקברות העיקרי של יהודי ירושלים. עם פרוץ המלחמה, הפכה התנועה העברית להר הזיתים למסוכנת בשל מעבר הדרך בשכונות ערביות. עד סוף חודש פברואר 1948 התנהלה קבורה חפוזה מספר פעמים בשבוע בליווי בריטי, אולם לאחר מכן שוב לא התאפשרה התנועה להר הזיתים.

על-מנת לפתור את מצוקת הקבורה, הוקצו בירושלים בתי קברות שהוגדרו כזמניים, כלומר עד שניתן יהיה לחדש את הקבורה בהר הזיתים או בבית קברות ראוי. לחברה קדישא העיקרית של ירושלים, "קהילת ירושלים", הוקצו מספר שטחים שהוגדרו זמניים ברחבי העיר המערבית. הגדול שבהם הוא בית הקברות סנהדריה. בתי קברות אחרים היו במחצבה הנטושה של שייח' באדר. לשאר חברות הקדישא העדתיות שפעלו בירושלים לא היו שטחי קבורה והם שבתו מפעולה עד לתחילת הקבורה בהר המנוחות. למרות חוסר הרישיון, המשיכה חברה קדישא "הפרושים" לקבור, בבוחרה את חצר בית החולים למטרה זו. לאחר זמן הועברו חלק מהקבורים במקום לבתי קברות אחרים, אולם עד ימינו נשארו מספר קברים במקום. רחוב קטן על שמו של ד"ר משה וולך נמצא בסמוך אל בית הקברות.

בבית העלמין קבורים בין השאר:

גלריה

קישורים חיצוניים