מפלי גוואירה – הבדלי גרסאות

שבעת המפלים של גוואירה (O Salto das Sete Quedas do Guaíra) - נכחדים
Salto de Sete Quedas
מידע כללי
מיקום	גבול ברזיל-פרגוואי
נהר	פרנה
סוג מפל	מפוצלים
גובה כולל	114 מטר מטר
רוחב ממוצע	4,828 מטר מטר
נפילת מים רציפה	40 מטר מטר
מספר נפילות מים	1
ספיקה ממוצעת	13,309 מטר מעוקב/שנייה מ"ק/שנייה
ספיקה מרבית	49,555 מטר מעוקב/שנייה מ"ק/שנייה
עונה שופעת	כל השנה
קואורדינטות	24°04′23″S 54°17′01″W / 24.073056°S 54.283611°W
	(למפת פרגוואי רגילה) אסונסיון סיודד דל אסטה אנקרנסיון פדרו חואן קבאיירו ברזיל ארגנטינה בוליביה מפלי גוואירה

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־02:53, 19 בפברואר 2016

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפל מים
פרמטרים ריקים [ דירוג עולמי (גובה) ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שבעת המפלים של גוואירה (O Salto das Sete Quedas do Guaíra) הם מפלי מים נכחדים בגבול ברזיל-פרגוואי, שבעבר היו האדירים ביותר בתבל. נראה שהם נקראו על שם צ'יף אינדיאני. שמם הברזילאי התייחס ל- 7 המפלים העיקריים, אך למעשה היו קיימים 18 מפלים במתחם זה.

ספיקתם המקסימלית של המפלים הייתה כ-50,000 מ"ק לשנייה, דהיינו בכל שעה ושעה זרמו בהם כ-180 מיליון מ"ק מים, וקול שאונם נשמע אף במרחק של 30 ק"מ מהם. המפלים נמצאו על נהר פרנה, בגבול ברזיל-פרגוואי. רכס מרקז'ו (Maracaju) עצר בעד הזרימה, והנהר שהתפצל לשתי ימות צרות וארוכות, חצה את הרכס בקניון הולך וצר, עד שירד ממנו במפלים שגובהם 114 מטרים ואורכם כ-5 ק"מ.

בשנות ה-70 של המאה ה-20 החליטו ממשלות ברזיל ופרגוואי במשותף לסכור את נהר פרנה כדי להפיק חשמל מתחנת כוח הידרואלקטרית, ובנו את סכר איטייפו. מאגר המים שיצר הסכר הציף גם את המפלים. באותה עת שלט המשטר הצבאי במדינות אמריקה הדרומית וערכי טבע לא היו חשובים בעיני מנהיגיהם. במקביל לסכר איטייפו, נבנו בברזיל באותה תקופה הדרך הטרנס אמזונית והעיר ברזיליה, שהסבו גם הם נזקים לערכי טבע.

קישורים חיצוניים

נתוני מפלי גוואירה, באתר World Waterfall Database (באנגלית)
מפלי גוויארה

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 '''שבעת המפלים של גוואירה''' (O Salto das Sete Quedas do Guaíra)  הם [[מפל מים|מפלי מים]] נכחדים בגבול [[ברזיל]]-[[פרגוואי]], שבעבר היו האדירים ביותר בתבל. נראה שהם נקראו על שם [[צ'יף (שבט)|צ'יף]] [[אינדיאני]]. שמם הברזילאי התייחס ל- 7 המפלים העיקריים, אך למעשה היו קיימים 18 מפלים במתחם זה.
-[[ספיקה (נהר)|ספיקתם]] המקסימלית של המפלים הייתה כ-50,000 [[מ"ק]] ל[[שנייה]], דהיינו בכל שעה ושעה זרמו בהם כ-180 מיליון [[מ"ק]] מים, וקול שאונם נשמע אף במרחק של 30 ק"מ מהם. המפלים נמצאו על נהר [[פרנה (נהר)|פרנה]], בגבול ברזיל-פרגוואי. [[סכר]] [[מרקז'ו]] (Maracaju) עצר בעד הזרימה, והנהר שהתפצל לשתי [[ימה|ימות]] צרות וארוכות, חצה את הרכס ב[[קניון (גאולוגיה)|קניון]] הולך וצר, עד שירד ממנו במפלים שגובהם 114 מטרים ואורכם כ-5 ק"מ.
+[[ספיקה (נהר)|ספיקתם]] המקסימלית של המפלים הייתה כ-50,000 [[מ"ק]] ל[[שנייה]], דהיינו בכל שעה ושעה זרמו בהם כ-180 מיליון [[מ"ק]] מים, וקול שאונם נשמע אף במרחק של 30 ק"מ מהם. המפלים נמצאו על נהר [[פרנה (נהר)|פרנה]], בגבול ברזיל-פרגוואי. [[רכס]] [[מרקז'ו]] (Maracaju) עצר בעד הזרימה, והנהר שהתפצל לשתי [[ימה|ימות]] צרות וארוכות, חצה את הרכס ב[[קניון (גאולוגיה)|קניון]] הולך וצר, עד שירד ממנו במפלים שגובהם 114 מטרים ואורכם כ-5 ק"מ.
 ב[[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]] החליטו ממשלות ברזיל ופרגוואי במשותף לסכור את נהר פרנה כדי להפיק [[חשמל]] מ[[תחנת כוח הידרואלקטרית]], ובנו את [[סכר איטייפו]]. מאגר המים שיצר הסכר הציף גם את המפלים. באותה עת שלט המשטר הצבאי במדינות [[אמריקה הדרומית]] וערכי טבע לא היו חשובים בעיני מנהיגיהם. במקביל לסכר איטייפו, נבנו בברזיל באותה תקופה [[טראנס אמזוניקה|הדרך הטרנס אמזונית]] וה[[עיר]] [[ברזיליה]], שהסבו גם הם נזקים לערכי טבע.