המכון למורשת בן-גוריון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GuybrarianIS (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
GuybrarianIS (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש [[חיים ישראלי]] כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי [[משרד החינוך]], נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם [[רבקה כרמי]] ו[[זאב צחור]]), נציגי יד בן-גוריון (בהם [[צביה ולדן]]), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ [[שדה בוקר]].
המכון הוקם ב-[[1976]], על ידי [[גרשון ריבלין]] ששימש כמנהלו הראשון ו[[יגאל דוניץ]] שהיה סגנו{{הערה|{{דבר|משולם עד|מורשת ב"ג בשדה בוקר|1979/07/11|00807}}}} ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש [[חיים ישראלי]] כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי [[משרד החינוך]], נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם [[רבקה כרמי]] ו[[זאב צחור]]), נציגי יד בן-גוריון (בהם [[צביה ולדן]]), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ [[שדה בוקר]].


מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על-ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, ע"מ 12.}}.
מבנה המכון הוקם ב-[[1965]] על-ידי האדריכלים [[יוחנן רטנר]] ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור [[הספרייה האזורית רמת הנגב|ספריית המדרשה]].{{הערה|כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, '''בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון''', מדרשת שדה בוקר, 2007, ע"מ 12.}}


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־10:53, 21 בפברואר 2016

קובץ:BG inst logo.PNG
סמל המכון
מבנה המכון, ליד אחוזת הקבר

המכון למורשת בן-גוריון הוא מרכז לחינוך, הוראה ומחקר דמותו ומורשתו של דוד בן-גוריון, ציונות סוציאליסטית, הקמת מדינת ישראל וצה"ל וזיקתו לנגב. המכון ממוקם במדרשת בן-גוריון, סמוך לאחוזת הקבר. במסגרת המכון פועלים מוזיאון צריף בן-גוריון בשדה בוקר, בית בן-גוריון בתל אביב, ארכיון בן-גוריון, מרכז מחקר באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע (מכון בן-גוריון לחקר ישראל, הציונות ומורשת בן-גוריון) ושלוחה חינוכית בחיפה. המכון פועל גם כהוצאת ספרים בתחומי עיסוקו ומפתח תוכניות לימודים לבתי ספר ותוכניות הדרכה לגורמים שונים בהם תנועות נוער וצה"ל.

המכון הוקם ב-1976, על ידי גרשון ריבלין ששימש כמנהלו הראשון ויגאל דוניץ שהיה סגנו[1] ומנהל הארכיון, מכוח "חוק דוד בן-גוריון - לזכרו ופועלו של דוד בן-גוריון והנחלת מורשתו לדורות". במשך שנים שימש חיים ישראלי כיו"ר הוועד המנהל של המכון. המועצה הציבורית מורכבת מנציגי משרד החינוך, נציגי אוניברסיטת בן-גוריון (בהם רבקה כרמי וזאב צחור), נציגי יד בן-גוריון (בהם צביה ולדן), נציגי החברה להפצת משנת בן-גוריון ונציג קיבוץ שדה בוקר.

מבנה המכון הוקם ב-1965 על-ידי האדריכלים יוחנן רטנר ומרדכי שושני, ושימש בתחילת דרכו בתור ספריית המדרשה.[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משולם עד, מורשת ב"ג בשדה בוקר, דבר, 11 ביולי 1979
  2. ^ כהן, בצלאל, ומאיר, יצחק, בונים במדבר : 1963 - 2003: מהקמת מדרשת שדה-בוקר ועד הכרזת מדרשת בן-גוריון, מדרשת שדה בוקר, 2007, ע"מ 12.