לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "אטימולוגיה"

נוספו 1,312 בתים ,  לפני 5 שנים
הרחבה, ויקיזציה. שתי הפסקאות האמצעיות עדיין בוסריות.
(הרחבה, ויקיזציה. שתי הפסקאות האמצעיות עדיין בוסריות.)
{{להשלים|כל הערך = כן|נושא=מדעי הרוח}}
 
'''אֵטִימוֹלוֹגְיָה''' (ב[[עברית]]: '''גִּזָּרוֹן''', '''גיזרון''') היא חקרענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של [[מילה (בלשנות)|מילים]]., מיליםאת רבותתולדותיהן כמעטואת בכלהתפתחותן. שפהחוקרי נקלטותהגיזָרון מ[[שפה(אטימולוגים) טבעית|שפות]] אחרות,בעזרת לעתיםטקסטים לאחרעתיקים שינוי (במקרהוראיות כזהמצויות, המילהאם המקוריתישנם, נקראתבהשוואות "אטימון").בין-שפתיות בעזרתובכליהם טקסטיםהמדעיים עתיקים ובהשוואותמתחקים לשפותאחר אחרות, אטימולוגים מנסים להתחקות אחרי ההיסטוריהשורשיהן של המילים, היחס מתישביניהן הןלמילים הופיעודומות בשפה,בשפות מאיזהאחרות מקור,והשינויים וכיצדשחלו השתנתהבמשמעויותיהן צורתןבמרוצת ומשמעותןהשנים.
 
אטימולוגים מנסים גם לשחזר מידע אודות שפות עתיקות מכדי שיהיה עליהן כל מידע ישיר (כגון כתובים). המחקר האטימולוגי מתבסס על שיטות עבודה של [[בלשנות היסטורית|הבלשנות ההיסטורית]]., עלובו ידי השוואתמושוות מילים בשפותבין שפות קרובות. ולאורלאור הנחת סדירותם של [[מעתק הגאים|מעתקי הגאיםההגאים]], מנסההחוקרים החוקרמנסים לשחזרלתאר במדויק את צורתן המשוערת הקדומה של המילים או הצורנים (מילת היסוד המוקדמת ביותר מכונה "אטימון") ואת גלגוליהן במהלך ההיסטוריה. באופן זה נמצאו [[שורש (לשון)|שורשים]] של מילים, ובזכותם שניתןאפשר לעקוב אחר גלגוליהן מאז שחר ימי [[משפחת שפות|משפחת השפות]] שלהן. אטימולוגים מנסים גם לשחזר מידע על אודות שפות עתיקות (כגון כתובים).
 
המילה "אטימולוגיה" עצמה מגיעה מהמילים ה[[יוונית|יווניות]] ήτυμος (אטימוס, "אמיתי") ו-λόγος (לוגוס, "חקר של"). "גיזרון של מילה" פירושו מוצאה.
 
==האטימולוגיההגיזרון וחקר הלשון==
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] שלטה במחקר הבלשני הגישה ה[[בלשנות היסטורית|דיאכרונית]], החוקרת את ההיסטוריה ואת התפתחות השפות. המחקר הגיזרוני (אטימולוגי) היה אז חוד החנית של הבלשנות ההיסטורית, וההתקדמות בתחום זה – בעיקר בחקר ה[[שפות הודו-אירופיות|שפות ההודו-אירופיות]] – תרמה רבות לידיעת ההיסטוריה של שפות רבות וקרבת המוצא ביניהן, ולהבנת העקרונות האוניברסליים שבבסיס התפתחותן של שפות.
 
עם תחילת [[המאה ה-20]] ירדה קרנה של הגישה הדיאכרונית בבלשנות ופינתה את מקומה למחקר ה[[בלשנות סינכרונית|סינכרוני]], הבוחן את השפה כמערכת בנקודת זמן מסוימת. על אף ה[[מתודולוגיה|מתודולוגיות]] הנוקשות שפיתחה הבלשנות ההשוואתית כדי להעניק למסקנותיה תוקף מדעי, המחקר האטימולוגי כרוך מעצם טבעו במידה מסוימת של ספקולטיביות, וזו גוררת התייחסות חשדנית ולעתים מזלזלת מצד הקהילה המדעית{{מקור}}. על כך יש להוסיף גם את הפופולריות של [[אטימולוגיה עממית|אטימולוגיות עממיות]] שתרמו לירידת מעמדה של האטימולוגיה כמדע.
==אטימולוגיה בשפה העברית==
 
ב[[עברית]] המודרנית מילים רבות שנטבעו בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי [[אליעזר בן יהודה]]), ועבורן האטימולוגיה היא בדרך כלל ברורה ומתועדת היטב. חקר האטימולוגיה בעברית מתמקד בעיקר במילים קדומות יותר, מתקופת ה[[תלמודתנ"ך]] והומתקופת ה[[משנהתלמוד]] ואף מתקופת הוה[[תנ"ךמשנה]], ובו משוויםהן אותןמושוות למילים ב[[ערבית]], ב[[ארמית]] וב[[שפות שמיות]] אחרות. העברית, שהיא שפה שמית, קלטה כבר בימי קדם מילים שמוצאן יווני ולטיני, בימי הביניים הושפעה מן הערבית, ובעת החדשה הטמיעה בתוכה מילים לועזיות רבות.
 
ב[[עברית]] החדשה נטבעו מילים רבות בשלב מאוחר יחסית (מאז ימי [[אליעזר בן יהודה]]), ועל כן גיזרונן בדרך כלל ברור ומתועד. הבלשן [[ראובן סיוון]] תיעד בכתביו את סיפור חייהם של חידושים בעברית, ומילונים כגון [[מילון אבן שושן]] מגישים לקורא פרטים על גיזרון המילים. הבלשן [[ארנסט קליין]] חיבר מילון גיזרוני מקיף ("מילון גיזרוני מקיף של השפה העברית לקורא האנגלי"), [[יחזקאל קוטשר]] כתב ספר על מילים עבריות שהושפעו מלשונות זרות, ו[[רוביק רוזנטל]] כתב בספריו ובטוריו על מקורם של ביטויי עגה בעברית.
 
ה[[סלנג]] העברי הושפע משפות שכנות, מגלי העלייה ומשפות האם של הישראלים וכן מה[[גלובליזציה]], ובולטת בו השפעת הערבית, האנגלית והיידיש. בעגה העברית יש תערובת של מילים שהגיעו גם מרוסית, מטורקית, מלדינו ועוד.
 
== ראו גם ==