לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "סימביוזה"

נוספו 4,278 בתים ,  לפני 5 שנים
סימביוזה
(סימביוזה)
[[קובץ:Impala mutualim with birds.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[אימפלה]] מטופלת על ידי [[זרזיר הבקר|זרזירי בקר]].]]
[[קובץ:Dardanus pedunculatus (Hermit crab) with anemone covered shell.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[סרטן נזיר]] עם [[שושנת ים|שושנות ים]] עליו]]
[[קובץ:Bee pollinating a flower.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[דבורת הדבש|דבורה]] מאביקה פרח ומתכסה באבקה, אותה היא תעביר לפרחים אחרים.]]
[[קובץ:Reed warbler cuckoo.jpg|שמאל|ממוזער|230px|[[קנית קטנה]] מאכילה פרט טפילי של [[קוקייה אירופית]].]]
בעולם החי כל היצורים כולם מקושרים זה לזה בדרך כזו או אחרת, ברשת סבוכה של יחסים מסוגים שונים. יחסים אלו עשויים להיות טפילות, יחסי טורף-נטרף, או סימביוזה בין שני יצורים. '''סימְבְּיוֹזָה '''(symbiosis, מ[[יוונית]]: יחד + חיים) או '''צַוְתָּאוּת''', היא סוג של [[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] בין [[מין (טקסונומיה)|מיני]] [[אורגניזם|אורגניזמים]] שונים ובו הם חיים בצוותא, בצמידות ו[[שיתוף|בשיתופיות]] ותלויים זה בזה. יששני שכליצורים אחדאשר מןחייהם היצוריםכרוכים מפיקזה תועלתבזה ממשנהו,לשם וישהשגת שרקתועלת יצורמשותפת. אחדשיתוף מפיקפעולה תועלת.שכזה הצוותאותעשוי קיימתלהתקיים בין מיניםיצורים מממלכותמכל שונות או מאותה הממלכהסוג: בין [[צמחים]], ו[[בעלי חיים]], ביןחיידקים, [[חיידק]]יםופטריות. הודות לסימביוזה וצמחיםשני היצורים מרוויחים, ביןולאורך [[פטרייה|פטריות]]פרקי וצמחיםזמן וביןארוכים בעליהם חייםאף ובעליעשויים חייםלעבור אחרים.אבולוציה כלמשותפת אחדההופכת משניאותם היצוריםליותר הואויותר '''צַוְתַּאי'''מתאימים (צוותאי;האחד סִימְבִּיּוֹנְטלשני, symbiont)לעתים עד לרמה בה אינם יכולים עוד להתקיים בנפרד. הסרטון הבא מציג את מונח הסימביוזה ומביא לפנינו מקרה מבחן של סימביוזה ואבולוציה משותפת.
 
את החלופות העבריות '''צַוְתָּאוּת''' (צוותאות)‏‏{{הערה|1=‏[http://web.archive.org/20020210153338/hebrew-academy.huji.ac.il/decision2.html מילים ומונחים] באתר האקדמיה ללשון העברית‏}} ו'''צַוְתַּאי''' גזרה [[האקדמיה ללשון העברית]] ב-2009 מן המילה הארמית צַוְתָּא (בעברית: צוות), המצויה בסִפרות חז"ל.<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://hebrew-academy.org.il/2010/08/14/%D7%9C%D7%9E%D7%93-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%9A-84/|כותרת = האקדמיה ללשון העברית, למד לשונך 84 (2010)|אתר = |תאריך = }}</ref> עשרות שנים קודם לכן הציע המילונאי [[ראובן אלקלעי]] את חידושו שִׁתּוּפָנוּת (ואת שם התואר הנגזר – שִׁתּוּפָנִי).<ref>{{צ-ספר|מחבר = [[ראובן אלקלעי]]|שם = מלון עברי שלם|מו"ל = הוצאת גליל|שנת הוצאה = 1994|כרך = 3}}</ref>
 
== סוגי הצוותאות ==
את היחסים הסימביוטיים נהוג לחלק לשני סוגים: '''<u>אובליגטורית ופקולטטיבית</u>'''. יחסים אובליגטורים פירושם כי שני משתפי הפעולה זקוקים זה לזה כדי להמשיך לחיות והאחד לא יכול להתקיים ללא השני, בעוד שיחסים פקולטטיבים הם כאלה בהם הסימביוזה אמנם מועילה לשני הצדדים אך היא אינה הכרחית לקיומם. היחסים הסימביוטים עשויים גם להיות אובליגטורים עבור אחד הצדדים אך פקולטטיבים עבור האחד, כלומר אחד היצורים אינו מסוגל להתקיים ללא נוכחות השני, אך ההפך אינו נכון. דוגמא אחת לסיביוזה אובליגטורית היאהמיטוכונדריות הקיימות בכל תא ותא בקרב בעלי החיים. התא מספק למיטוכונדריה את הסביבה לה היא זקוקה ומייצר עבורה חלבונים, והמיטוכונדריה מספקת אנרגיה לקיומו של התא. מאמינים כי מקורה של המיטוכונדריה הוא בבקטריה עתיקה אשר נכנסה אל תאים במהלך האבולוציה, והיחסיים בינהם השתרשו והפכו עם הזמן לאובליגטוריים. סוג זה של סימביוזה, בה אחת מהשותפים "נבלע" בתוך האחר, נקראת אנדו-סימביוזה (משמעות המילה אנדו היא "בפנים").
 
דוגמא מפורסמת נוספת לסימביוזה היא הדגים הזרחניים השונים החיים במעמקי האוקיינוס, בהם קיימים איברים מיוחדים שתפקידם לספק נישה לחיידקים זרחניים. החיידקים מרוויחים בית גידול נוח והגנה, בעוד שהדגים מרוויחים את איבר ההארה בעזרתו הם מוצאים טרף, מושכים נקבות, ומנווטים במצולות החשוכות. אך יחסים סימביוטיים לא חייבים להיות בין בעלי חיים גדול לבעל חיים מיקרוסקופי, הם יכולים להיות בין שני בעלי חיים כגון שושנת הים ודג השושנון. שושנת הים מספקת לדג הגנה מטורפיו בין זרועותיה, והוא בתמורה מגן על השושנה מטורפיה שלה.
 
יש המתייחסים לסימביוזה אך ורק כיחסי הדדיות בהם שני הצדדים מרוויחים הנקראים גם מוטואליזם, אך יש המכניסים תחת הגדרה זו גם סוגים נוספים של יחסי גומלין: טפילות וקומנסליזם. קומנסליזם הוא מצב בו אחד הצדדים מרוויח מהיחסים אך הצד השני אינו יוצא נפסד, בעוד שטפילות היא מצב בו צד אחד מרוויח על חשבונו של האחר. רוב בעלי חיות המחמד מכירים לפחות סוג אחד של יחסי טפילות – פרעושים החיים על עורם של בעלי חיים וניזונים מהם. על פי רוב טפילים הם קטנים בהרבה מהפונדקאים הנושאים אותם, והם זקוקים לכמות קטנה יחסית של אנרגיה אותה הם יכולים להשיג מהפונדקאי ללא מאמץ. לכל אחת משלושת סוגי מערכות היחסים אותן הזכרנו יש אינספור דוגמאות בעולם החי והצומח, והן מהוות את הבסיס ליחסי הגומלין בין פרטים רבים ברשת החיים הסבוכה.
 
כמה סוגי יחסי גומלין עשויים להתהוות בין פרטים ממינים שונים הנמצאים בצמידות גופנית (פיזית):
* '''[[מוטואליזם]]''' ('''הדדיות'''): שני המינים מפיקים תועלת מן הצמידות.
{{מיזמים|ויקימילון=אנדוסימביוזה|ויקימילון 2=סימביוזה|ויקימילון 3=צותאות|ויקימילון 4=קומנסליזם}}
* {{מחשבות|[[אמוץ זהבי]] ו[[צבי ינאי]]|תשובות חדשות לבעיות ישנות|m050p035-039|אוקטובר 1981}}
* http://davidson.weizmann.ac.il/online/maagarmada/life_sci/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%95%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%A4%D7%99-%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%98%D7%91%D7%A2
 
{{יחסי גומלין}}
עריכה אחת